דברי מהרי"א חלק ב קפט

הגוף נקר' עולם קטן כידוע ויש בגוף נמי חלק אלקי הוי' הנשמה ובור' קצות ארץ היי' ארצויי הגוף נבר' ע"י הנשמה ונקט קצות לשון רבים על חלק אב ואם קרוץ מחומר בו"ד ודו"ק כי קצרתי עכד"ק של אאמו"ר הג' זצוק"ל: מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך וכו' נ"ל דכ' כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' יובן בהקדים אז"ל שאמ' ר"א לתלמידים שיב יום א' לפני יום הדין וא"י אימת נמצ' כ"י בתשובה שמ' יהי' נדון למחר וקב"ה דן באשר הו' שם ונ"ל הרי גם עני ומצורע חשובים כמת לפ"ז באמרו לפני מיתתך משמעו ג"כ קודם שתעני אבל ביום טוב היה בטוב וגם להיות צדיקים הם מתקיימים בדין כמ"ש הת"ח בע"ז ואינם מתיראין כ"כ מיום הדין אבל מי גבר יחי' ולא ירא' מות כטוב כחוטא וכו' לכ"א ר"א שוב יום א' לפני מיתתך לכלול גם העיני וגם הצדיקים והנה ז"ל השפת אמת במשלי סי' י"ד השגת האדם לתכליתו ולכפרתו דעינותו יושג על ב' אופנים א' ע"י יגיעה ועמל בתור' ותשובה ותעלה על עונותו עד אשר יטהר ב' ע"י שיעביר על מדותו כמ"ש כל המעביר על מדיתו מעבירין לו ע"כ פשעיו ולא ראי' זה כראי' זה כי להשיג שלימותו ע"י תור' ומעש"ט הו' עמל כאז"ל אדם לעמל נברא לעמל בתור' אבל הנעלבים שומעין חרפתן ואין משיבין אלא שיתקין א"ל יגיעה ועמל פה כלל ע"ש ונ"ל ז"ש רגזו ואל תחטאו ואם חטאו כבר תעשו א' משתים או אמרו בלבבכם על משכבכם תור' ותשוב' ומעש"ט או ודומו סלה שומעין חרפתן ואין משיבין ומעבירין על מדותיהם וז"כ התנא פ"א דאבות כ"ו גדלתי בין החכמי' להשיג השלימות ולא מצאתי לגוף טיב בלא עמל ויגיעה בגוף בפועל אלא השתיקה באופן שהו' נעלב ושותק הו' משיג שלימות כפרתו וטוב לגוף הו בלא שים עמל ויגיע וכמ"ש ד' ז' בסנהדרין טובי' דשמע ואדיש חלפי' בישנו' מאה ולפ"ז מובן כפילו' העונין בקר' והיתה לכם לחקת עולם וכו' בעשור לחזיש תענו את נפשותיכם וכו' כי ביום הזה יכפר וכו' חקת עולם וכו' דהשפת אמת שם ביאר עוד הבדל דרך השגה ע"י עמל בתור' ומעש"ט אינו נמנע מהאדם בשום זמן ותולה רק בחפצו כמ"ש ובחרת בחיים אבל המחכה לעת מצוא לו שונא להתקוטט עמו וישתוק אם לא נמצא מתקוטט עמו לשוא תוחלתו וכו' ע"ש א"כ ז"ש בעשר לחדש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה וכו' היו' עינו מאכיל ושתיי' בסיגוף הגוף ממש ממעט חלבו ודמו כמו הקרבן והטעם כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' ושלא תאמר א"י ה"ט מ' כפרה ישתוק לעלבונו ויעביר על מדותיו וישיג באופן זה כפרתו ול"צ לסיגוף הגוף במניע' אכילה לכן חזר וכפל המצו' ואמ' שבת שבתון ועניתם את נפשותיכם ודאי בסיגוף הגוף חקת עולם דייק' ואילו ע"י שתיקה לעלבונו א"ז בידו של אדם תמיד אבל מניעת אכיל' בסיגוף הו' חוקת עולם דייק' וזהו ג"כ כוונת ד"ה מי האיש החפץ חיים היו' השגת תכלית וכפרת עונותיו וגם אוהב ימים לראות טוב בלא עמל ויגיעה בתור' ומעש"ט לז"א נצור לשונך מרע ר"ל מאיש רע המיצר לך ושפתיך מדבר מרמה ר"ל מאיש שמדבו' לך מרמה תהי' נעלב ולא עולב שומע חרפתך ולא משיב באופן זה תשיג החיים בלא עמל ויגיע כנ"ל: האזינו האזינו השמים ואדברה וכו' יערוף כמטר לקחי וכו', יובן הכפל ושינוי הלשונות לענ"ד עפ"י רמז דנוהג בעולם כשהחכם דורש ברבים בביהכ"נ, תחילה שמעתת וחריפות בהלכות, ואח"כ אגדה, ומ"ט למנהג זה, והא מסבר' איפכ' מבעי' לי', תורה שבכתב קדום לתורה שבע"פ, ה"ל תחילה לפרש מקראי קדש,