דברי מהרי"א חלק ב קפז

לעולם יתפלל אדם שלא יחלה שאם יחלה צריך זכות ובקשת רחמים יותר ומחוק השלם הי' שלא לבד כשהו' בתוך הצרה מתפלל אבל בשעת הרווח' ג"כ צריך להתפלל הן שבח והודא' על העבר והן להקדים תפלה לצרה וז"ש ד"ה הקשיב לקול שוטי מלכי ואלקי ר"ל בין כשאקראך בשם מלכי בשע' הרוו' ובין כשאקראך בשם אלקי בשעת הצרה ח"ו כי אליך אתפלל תמיד ובאופן זה ד' ביקר תשמע קילי עכ"ז בקר שני אערך לך תפלתי שנית לרוחתו ואצפה שתעשה שאלתי, גם הכוונה כי אזיל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה והנה בכל השנה רוב התפלות בלא כוונה בעו"ה אבל הימים הקדושים האלו בעשי"ת מתקנים התפלות יותר עכ"פ יודע כל א' לפני מי הו' עומד וגם מכוין בתפלתו להיו' הזמן משפט הי' ואפשר לזה רמז הפייטן ראה עמידתינו דלים ורקים ר"ל אין עמיד' אלא תפלה שנא' ויעמוד פנחס ואז"ל יכולני לפטור לכה"ע מדין תפלה שנא' שכירת ולא מיין לז"א ראה עמידתינו בתפלה דלים ורקים שהתפלות דלות ורעות תואר הווה רקים מבלי תוכיות כוונה וז"ש אמרי האזינה ד' בינה הגיגי כשאתפלל בכוונה וגם הקשיבה לקול שועי אם רק אזעק בקול בלתי כוונת התפלה מלכי ואלקי בזמן שאקראך מלכי ואלקי כי אליך אתפלל עכ"פ אני יודע לפני מי אתפלל אליך ד' וזה בזמן ד' בקר תשמע קולי בר"ה זמן הביקור וגם בקר תשמע קולי אף בלתי כוונה בקר שני מיד שירווח לי אערך לך תפלתי בכוונה ואצפה שכן יהי' והנה אם כי שיחה הו' א' מלשונו' התפלה כמ"ש ויצ' יצחק לשוח עכ"ז הבדל בניהם כי פי' שיחה הו' דיבור וסיפור דברים כמ"ש דברי נפלאותי אשיחה לכן אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד אשיחה וירווח לי' דאגה בלב איש ישיחנה והנה מבוא' כי הקרובים אל ד' א"צ להרבות בתחנונים כ"כ כי הקב"ה מתאווה לתפלתו ומיד בשופך שיחם לפניו ית' הם נענים משא"כ הרחוקים שקצרו בעבודת ד' צריכים בקש' רחמים יותר והי' נקר' תפלה וז"כ תפל"ה לענ"ו כי יעטוף עני בדעת שאיחר וקיצר בעבודה וצריך לתפל"ה הו' הרחוק מהשם ולפני ד' ישפוך שיחו וזה שהו' לפני ד' וקרוב אליו במחיצתו א"צ לתפלה רק לשפוך שיחו בלבד וכן אמ' תפלה לעני כי יעטוף אם אחר ולא הקדים תפלה לצרה עד שהו' עני יעטוף בצרה צרי' לתפלה ורחמים רבים לכן עצה היעוצה לפני ד' יר' מקודם שיעורר אותו הקב"ה להתפלל לפניו מתוך צרה יקדים א"ע ואז א"צ רק לשפוך שיחו לבד ולהיות באמת שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו' לז"א והי' טרם יקראו התפלה ר"ל הרחוקים אחר שפיכת שיחם לבד ואני אענה עוד הם מדברים דייק' ר"ל הקרובים טרם יגמרו שפיכת שיחם ואני אשמעה ועז"א ישעי' כ"ו ד' בצר פקדיך וכו' להיות בנוהג שבעולם כל ימות השנה אין מי שמשים על לב ומבקש ד' כי איש לדרכו ובצעו פנה עד בא יום הקדוש יוה"כ שתלוי ועומדים בצר מאימת הדין בין חיים למות אין איש יודע מה יעש' בדינו אז קוראים בו צדק לז"א בצר ד' פקדיך ולא מקודם עכ"ז צ' קול לחש תקבל תפלתינו והנה אית' ריש ברכות לולא האמנת לראות בטוב ה' נקוד על לולא וכו' שאמר דוד לפני קב"ה רבש"ע ידעתי שיש שכר טוב לצדיקים לעוה"ב אבל איני יודע אם יש לי חלק עמהם ואם דוד מלך ישראל שהו' רגל רביע' במרכבה הי' מסופק א"כ מה יאמ' אדם המלא עונות אין מספר אבל צלה ב הרי אז"ל ל"ה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להורו' תשובה א"כ מאי אסתפק לי' אחר שכבר הובטח מהנביא וסר עונך וכו' ונ"ל מ' שזה שקב"ה מקבל תשוב' אינו מה"ד אלא עפ"י רחמי' ד' ית' לבל ידח וכו' אמנם הצדיק דמעיקר' ודאי י"ל שכר מה"ד וז"ש רבש"ע ידעתי שיש שכר טוב דייק' לצדיקים דייק' לעוה"ב ולא נהמא דכסופי' עפ"י הרחמים אלא שכ"ר טו"ב דייק' עפ"י הדין אבל א"י אם יש לי חלק עמהם דייק' כ"א עפ"י הרחמים והו' נהמ' דכסיפא ואז"ל האי מאן דאכיל דלאו