דברי מהרי"א חלק ב קפד

הקלות ע"כ הוא חוזר בתשובה ומתחרט על מרדו וממיל' נמח' פשע שהי' מורד תחיל' משא"כ אצלינו אם נידון תחילה על הקל יש לתקוה שאח"כ יענשיהו על החמור א"כ סדר הנחתן ומדריגתן כ"כ הי' ממטה למעלה תחיל' חטא שוגג למעלה ממנו בכף מאזנים עון מזיד למעלה מונח פשע מורד וכשהקב"ה דן ומעניש תחילה על העון ע"כ מגביהו לעון מתחת הפשע למעל' ראש עלי' וז"ש נישא עון דייק' מגביהו למעלה ועובר דייק' על פשע עובר דרכי עליו לשנא דאקדומי כמו ויעבור את הכושי וכו' וממיל' כובש דייק' את הפשע למטה כיון שהעון מונח עליו מלמעלה וקאמר תו לא החזיק לעד אפו ר"ל לא בשביל כ"כ עושה כן כדי להענשו אח"כ על החמור אלא נהפוך הו' כי חפץ חסד הו' ועושה כן מקמי דליפוש חרון אף כי לא החזיק לעד אפו ורצונו ית' בזה הו' ישו"ב האדם ותו ממיל' נמחה הפשע שהרי אינו עומד במרדו אלא שב וירחמנ"י הקב"ה ויכבו"ש גם עונותינו שהי' נושא אותן למעלה תחילה וכבש הפשע למטה כ"כ כשישיב האדם ירחמנו ויכבוש ג"כ עונותינו וממילא תשליך במצולת ים כל חטאתינו דייק' במקום אשר לא יזכרו ר"ל לא כמו שכיבש הראשונה את הפשע תחת העון אלא אחר ששב כובש את העון ולא למטה תחת החטא להנשא את החטא למעל' אלא יכבוש עונותינו באופן שתשליך במצולות ים כל חטאתינו ג"כ כיון שלא נזכרו מקודם החטא שוגג לכן גם עתה לא יזכרו וכו' ולא יעלו על לב לעולם החטאים שוגגים אלא תשליכם במצולות ים דיוק' בנוקבא דתהומא רב בדיוטא תחתונ' שבתחתוני' וכיון שתכבוש העונות למטה תחת החטאים והרי הם בדיוטא תחתונה כנ"ל במצולות ים העונות למטה מהם יותר ממילא כמו שהחטאים לא יזכרו לעולם כמו העונות שכבר נזכרו לא יפקדו יותר ולא יעלו גם שניהם על לב לעולם כיון שכובשים למטה ממצולות ים נמצ' שניהם אמת נושא עון וכובש פשע ואח"כ ע"י התשובה חוזר וכובש עון והחטא לא נזכר ולא יזכר כלל וזה"ש בתיר' נושא עון ועי"ז פשע נעשה חטאה ולא מורד ע"י התשובה כנ"ל וז"ש אנכי הו' מוח"ה פשעי"ך וגם חטאתו"ך שגגים לא אזכור כלל מעיקר' כי נידון בחומר' בעון תחיל' וע"י התשובה נמחה הפש"ע ואח"כ יכבשו עונו"ת תחת החטאי"ם במקום שלא יזכר"ו וכו' וזהו טעם ריש' דקר' מי אל כמו"ך שאתה נוש"א עו"ן ועובר על פש"ע לטובתינו כי חפץ חסד הו' היפוך הדין דקלב"מ שנידון בחומר' לטובה אבל מרובה מדה טובה כנ"ל – מאאמו"ר הג' זצ"ל: שובה ישראל וכו' יובן דאי' בילקוט וישב אמ' הקב"ה לראובן מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשו' ואתה פתחת' בתשוב' חייך שב"ב עומד ופותח בתשוב' זה הושע דכ' שובה ישראל וכו' והק' בר"מ ט"ג מתשובה הא אדה"ר וקין קדמו לו ותי' הם חטאו בל"ת אבל ראובן בעשה ע"ש ותמי' דהא ק"ו הו' אי מהני תשובה בל"ת דחמיר מכ"ש בעש' דקיל דהא לא ענשי למעל' על עשה אלא בעידן ריתח' וצ"ל בל"ת צרי' תשו' ויוה"כ למרק או יסורי' כמ"ש אין יסורין בלא עון אבל בעשה תשובה לבד מהני אמנם בעידן ריתח' דאיכ' יסורין על עון ל"ת עונשים גם א"ע ול"מ תשובה לבד אא"כ עשה תשוב' גדול' מאהבה וז"ש שיבה על עשה עד ד"א וה"ט כי כשלת בעונך ר"ל ע"י עון תכשיל ונענש גם אעשה אא"כ תשיב עד ד"א מ' דבעידן ריתחא ע"י עון הל"ת עונשין א"ע ובזה מובן נוסח הפיוט אל מלך יושב מיחל עונו' עמו מעביר ראשון וכו' מרבה מחילה לחטאיה וכו' תמו' הכפל מחילה וההפסק במעביר ראשון ביניהם ונ"ל תחיל' לפי הפ' אל תזכור לנו עונות ראשונ' וכו' עפ"י הנ"ל דמי שעבר על ע' וגם על ל"ת אפי' עשה תשוב' פשיט' בעידן ריתחא ל"מ לו' גם א"ע לכן טוב לו אם נידון תחיל' על ה"ע ואח"כ על הל"ת מקמי דליפוש חרון אף ומנין הע' הם