דברי מהרי"א חלק ב קפב

אם יצה"ר שהו' נגע צרעת קדם וגובר על היצ"ט ורוב עונות רשע גמור הו' וטמא טמא יקר' מחוץ למחנה מושבו שנכתב למיתה ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ר"ל אם מעשיו לבינים שיצ"ט גבר על יצה"ר כמ"ש רגזו ואל תחטאו ירגיז אדם ליצ"ט על יצה"ר ורובו זכיות טהור וצדיק גמור הו' ונחתם לחיים ספק בהרת קדם וכו' זה בינוני שהו' מחצה ע"מ וקיי"ל ס' דאוריי' להחמיר ולכן מתיבת' דרקיע אמרו טמא לפי הדין אבל הקב"ה אומ' טהור ורב חסד מטה כלפי חסד והו' באמת נגד הדין וא"כ לדינ' פ' הרמב"ם שפיר ובקדושין מ' אית' לעולם ירא' אדם לעצמו כאלו הו' בינוני עשה מצו' א' אשריו וכו' ובזוהר פ' אחרי אי' לפני ד' תטהרו אמאי לפני ד' אלא אר"י לפני ד' ממש דתני מריש' דירחא ספרון פתח' ודייני דיינין בכל יומא ויומא בתי דינין אי תמסרן לאפתחא דדינא עד ההו' יומא דאתקרו ט' לחדש בהאי יומא סלקין דינון כולהו למארי דדינא ומתקני כרסייא למלכא קדישא דהאי יומא בעאן ישראל לתתא למחדי בחדוותא לקדמות מאריהון דזמין למיתב עלייהו דכרסייא קדישא דרחמי בכרסייא דותרנות' וכל אינון ספרין פתיחין קמי ויתבין קמי הה"ד לפני ד' תטהרו לפני ד' ממש עכ"ל ושמעי' מהא דבר"ה אין הקב"ה דן בו בעצמו אלא הב"ד אבל ביוה"כ דן הקב"ה בעצמו באותו יום א"כ ה"פ ודאי ביום הזה יכפר עליכ' וכו' מכל חטאתיכ' שפסקו הב"ד מתיבת' עלא' עליכם לחייב והיו' מחצה ע"מ לכן לפני ד' דייק' תטהרו כי הו' רב חסד מטה כלפי חסד אף שכבר יצא חייב מב"ד וזה כרסיי' דותרנות' אבל רובו עונות גם מפי הקב"ה בעצמו לא יצא זכאי ח"ו לכן ורב חסד ואמת כתי אחרי רבים להטות ולכן תראו שתהי' בינונים שתוכל לטהר לפני ד' ממש מאאמ"ו הג' זצ"ל: ישעי' נ"ה דרשו ד' וכו' ואית' בר"ה יחיד אימת אלו עשי"ת אימת ה' מצוי' אימת הו' קרוב נ"ל דעמוס ג' אמ' אם יתקע שופר בעיר וכו' אם יעשה רעה וכו' ק' ההמשך גם ב' פ' הקודמים שם כתי' הא' התמי' ומ"ש ב' אלו כתיב אם במקום הא' תמי' ונ"ל דהרמ' ה"ת והטור ה"ל ר"ה כ' טעם השופר כדי לעורר על התשובה עורו ישינים וכו' חפשי במעשיכם וכו' שנא' אם יתקע שופר וכו' והב"ל תמי' איך שייך לומר על ד' ית' שקבע יום מוגבל למשפט הלא ברגע א' צופה ומביט וכו' וא"צ זמן מה כדי לערוך טענ' לכלכל דבריו במשפט ותי' שהו' בחסדו ית' עלינו כדי להכין עצמינו לזכות בדין כי אינו דומ' מי ששולחין אחריו פתאום לבוא אל המשפט המלך נסתתמו טענותיו עד שלא ידע מה להשיב והנה כי כן מי שלא שב בנתים ח"ו עונשו כפול כמ"ש במד' משלי בפ' עיני רשעים תכלינה משל לכת לסטים וכו' וכ"א יחזקאל ל"ג ארץ וכו' ולקחו איש א' יתקע בשופר וכו' את קול שופר שמע ולא הזהיר דמו וכו' וידוע כי מפי עליון לא ת' הרעות אבל שיני ההנהגה הו' עפ"י המקבלים והמשל מהשמש בנהמס הדוע ויקפיא המלח וכן מאיר לארץ ונהנים לאורה וחולשי ראות נזוקים מכחה וצריכי' מסוה ע"פ וז"ש אם יתקע שופר וכו' הרומז להעמיד על נפשם ואם מ"מ ועם לא יחרדו להכין א"ע אז אם אח"כ ח"ו יעשה רעה וכו' וד' לא עשה כי מאתו לא תצא רע אלא דמו בראשו כי את קול שופר שמוע והי' לו למלט על נפשו וז"כ רז"ל דירו' דר"ה ומד' ואתחנן שמה"ש מתכנסים לפני הקב"ה ושואלים אימתי ר"ה וקב"ה משיב את שואלים אני ואת' נלך לב"ד של מטה ותמו וכי זולת זה א"י להשיב אמנם הפייטן יסד וגם המלאכים יחפזון ויאמרו הנה יום הדין וכו' וצ"ב ונ"ל כוונתו דידוע לכל אדם יש מזל ושר למעלה וכן לכל נמצ' מהנמצאים כמ"ש אין לך עשב וכו' וא"כ בלי ס' שהו' רוצה בטובנו ומלמד זכות עלי למען יצא צדיק בדיני כי בהעדר אותו נמצא שהשר ומזל ממונה עליו נעדר גם הו'