דברי מהרי"א חלק ב קפ

המצוה בס"ת והזמן גרמא מה שאין כן במזוזה וא"ש פסק הרמב"ם והחינוך לפטור נשים ואב"א קרא מסייע ליה להרמב"ם דכתיב ועתה כתבו לכם וכו' ולמדה את בני ישראל ובכל מקים דרשי' בני ישראל ולא בנות ישראל וה"נ דהא באמת נשים פטורות מת"ת אבל קשה הא קרא ולמדה את בנ"י למה לי ות"ל פטור נשים מת"ת נפ"ל ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם וא"כ הל"ל רק ולמדה את ישראל אלא ע"כ האי בני ישראל אכתבו לכם קאי ועכ"פ כדי להקיש כתיבה ללימוד רישא דקרא לסיפה לפטור נשים המ"ע זו דכתיבה – והנה בס"פ בשלח ויאמר ד' אל משה כתוב זאת זכרון בספר וכו' ובר"פ מסעי ויכתוב משה מוצאיהם וכו' עפ"י ה' ע"כ גם למ"ד תורה חתומה נתנה אלו הפרשיות קידם גמר התורה עפ"י ה' דייקא כתב מוצאיהם וענין מחיית עמלק ובפ' כי תבא כתיב וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת ועיין במס' סוטה ליה דא תברתיהון של או"ה שהי' להם ללמוד ולא למדו א"כ ודאי גם כתבו את השירה הזאת ולמדה אח בנ"י התורה כולה קאמר כמו שציוה לכתוב על האבנים כל דברי התורה הזאת ללמד גם לאו"ה ומי איכא מידי וכו' שוב מצאתי בפי' הראב"ע בשלח וז"ל כתיב זאת זכרון בספר זו הפרשה בשנת הארבעים נאמרה והעד שאמר בספר בפתחות הבית הנודע והוא ספר התורה או ספר אחר הי' להם ויקרא ספר מלחמות ד' וכו' עכ"ל ור"ל אם ספר אחר היה להם אינו ראיה שנאמרה בשנת הארבעים אבל הרמב"ן הסכים לפי' א' כי בספר ירמוז לספר התורה כענין שכתוב לקוח את ספר התורה הזה ואמר כתוב זאת בספר תורתו וכו' ע"ש משמע דס"ל אי תורה חתומה נתנה נאמרה פרשה זו בשנת מ"ם כנ"ל – [א"ה עיין בשו"ת מהרי"א יו"ד סי' רע"ט שהאריך שם בדברי פח"ח ואני המסדר נכדו באתי להוסיף על דבריו הקדושים להביא עוד ראי' לדבריו בגמ' דמגילה דף ז' מה דדרשו על הפסוק כתוב זאת זכרון בספר כתוב מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון מה שכתוב בנביאים בספר מה שכתוב במגילה הרי חזינן בפירוש נרמז בתיבת כתוב כל התירה כולה, ועל הקושי' של השאג' ארי' אמרתי ג"כ כעין שכ' כ"ק א"ז הג' זצ"ל רק הוספתי עוד הרי לשון הרמב"ם דהמצוה מכל איש ואיש מישראל לכתוב ס"ת לעצמו שנא' ועתה כתבו וכו' ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבי' לו, א"כ עיקר המצוה שיכתוב בעצמו כלשון הקרא ועתם כתבו ואחרי דאשה פסולה לכתיבת ס"ת כדאית' בגמ' דגיטין דף מ"ה וא"א לה לכתבם לעצמה ומי שפסול בכתיבה ע"כ לא כיון הקרא עליהם ועתה כתבו וכו' שמשמעו לכתוב בעצמו א"כ פטורה נמי לשכרה מי שיכתוב לה, ועוד אמרתי טל קושי' השג"א מנ"ל לרמב"ם דאשה פטורה ממ"ע כתיבת ס"ת אי כתיבת ס"ת צריך שליחות פשיטא דפטורה כיון דאשה פסולה לכתוב בעצמה א"כ כל מה דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי כדאית' בנדרים דף ח' ואי שליחות לא מהני רק בתורת שכיר שלו דהוי כיד רבו אמרי' כיון דיד עצמה פסולה לכתיבה איך יהי' פועל שלה כשר הלא הוא נחשב רק כידה ומיושב קושי' שג"א, ועונ"ר שטעמו של רמב"ם יען דכתיב כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בנ"י וראב"ע דרש דכתיב למען ילמדו ולמען ישמעו אנשים באים ללמוד ונשים באים לשמוע חזינן בהדי' דנשים פטורים מלימוד וכאן הוי חיוב כתיבה רק במי שמצווה בלימוד התורה, ועוד דרמב"ן כ' דפשטות דלכם משמע למשה ויהושע שדבר ד' עמהם רק קבלת חכז"ל שהוא מצוה לכל ישראל אבל דוקא לכם בדומה לכם אנשים ולא נשים כנ"ל, ועוד נר' לדעת הרמב"ם שאשה פטור' ממ"ע כתיב' ס"ת הגם שהשג"א כתב דמצות עשה דאין הז"ג היא דיש לומר כיון דהאשה פטורה מרוב מ"ע שכתובי' בתורה על כן לית' מצו' כתיב' ס"ת גבה אעפ"י שוש הרבה מצות דישנו בכהן שאינן בישראל ואעפ"כ חייבים