דברי מהרי"א חלק ב קעט

שנגמרה כולה את השירה הזאת כתבו לכם ס"ת שיש בה שירה זו כנ"ל, ולמ"ד מגילה מגילה נתנה לכתוב ס"ל דה"פ ועתה שנגמרה התו"כ כתבו לכם וכו' מצות עשה על כל איש וכו' אבל קודם שנגמרה לא היה מצוה לכתוב מגילה מגילה אלא רשות ולא איסורא, וי"ל הא תלי' אי נשים סומכות רשות וכמ"ש הטו"ז ומג"א ריש סי' קכ"ח כה"ג וא"כ לק"מ ועוד אחרת עמד הגאון בחתם סופר סי' הנ"ל וז"ל ובחי' לסי' הנזקין שם בארתי דצריך חקירת חכם מ"ט לאיסורא דמגילה מגילה ואפי' אי חתימה נתנה ומכ"ש אי מגילה נתנה ואדבק מנ"ל שהקב"ה הקפיד שלא לכתוב מגילה מגילה עכ"ל ולפמ"ש מבואר דבהדיא גלי קרא לאסור מתיבת ועתה כתבו אלא דק"ק א"כ מ"ש דש"ס מפרש טעמא בגיטין דף ס' טעמא דרשב"ל חתימה נתנה שנא' לקיח את ס"ת הזה וכו' ות"ל מתיבת ועתה כנ"ל, וי"ל לרבנן דר"מ לא ס"ל מכלל הן נשמע לאו לא שמעי' מתיבת ועתה וכו' [ובדרוש פירשתי תיבת ועתה לשלול לאחר זמן וה"פ להיות דברים שעל פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב אלא כדי שלא תשתכח תורה שבע"פ וה"ק ועתה דייקא כתבו לכם את השירה הזאת דייקא ולא אחרת תורה שבע"פ אבל יגיע זמן בעתיד שגם תורה שבע"פ יהיה מותר לכתוב עש"ה] לכן מייתי לה מלקוח את ס"ת הזה אבל לדידן ילפי' לה שפיר מועתה, שיב ראיתי לרמב"ן על התורה בהקדמתו ריש ס' בראשית שכ' וז"ל לדברי האומר תורה חתומה נתונה כתב הכל בשנת הארבעים כשנצטוה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את ב"י שימה בפיהם וצוה לקוח את ס"ת הזה וכו' עכ"ל הרי נקט באמת שני הפסוקים שגגם אחר שנגמרה לא כתבה משה עד שנצטוה כתבו לכם וכו' לקוח את ס"ת הזה והיינו ועתה כתבו דייקא וכמ"ש לעיל והנאני, ועוד י"ל סיפא דקרא גופי' מוכח דכתבו על התו"כ קאמר דהא פי' קרא טעם מצוה זו ולמדה את בנ"י שימה בפיהם ואי אפשר לפרש שימה בפיהם שילמדוה בע"פ דהרי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ ועל כן שימה בפיהם ה"פ כמו ושננתם לבניך שדז"ל שיהי' דברי תורה שנונים בפיך וה"נ ולמדה את ב"י שימה בפיהם ר"ל עד שיהיו שנונים בפיהם ולא יגמגמו בה כל כך תלמדם וע"כ א"כ כל התו"כ קאמר כמו ושננתם לבניך ומה"ט גופא קרא הקב"ה לכל התו"כ בשם השירה הזאת ע"ד מאז"ל גמרא גמור זמורתא תהא וקרא עצמו מפרש טעמא כתבו לכם השירה הזאת ע"ש ולמדה אב"י שימה בפיהם – ואב"א גמרא בריש מגילה דף ג' א"ל מלאך ליהושע אמש בטלתם תמיד של בה"ע ועכשיו בטלתם ת"ת א"ל על איזו מהן באת א"ל עתה באתי וכתבו התוס' פי' ריב"ן על ת"ת באתי שכתוב בזה ועתה כתבו לכם השירה וכו' והתם מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק מלמד שלן בעומקה של הלכה ע"ש הרי דכל התו"כ ועומקה של הלכה היא בכלל השירה הזאת וסתמא אתקש רישא לסיפא כמו ולמדה את ב"י שימה בפיהם כל התו"כ קאמר ה"נ כתבו לכם השירה הזאת כל התו"כ קאמר – והנה במתני' דברכות ד' כ' תנן נשים חייבות במזוזה ופריך הש"ס פשיטא דמ"ע שלא הזמן גרמא היא ומשני מ"ד אתקש לת"ת קמ"ל ופריך להבין אמאי הוי מזוזה מ"ט שלא הזמ"ג הרי וכתבתם על מזוזות כתיב ואינו נוהג בשבת ויו"ט וה"ל זמן גרמא וצ"ל דעיקר מצוה הוא לשרות בדירה שי"ב מזוזה ואמרי' בשבת דף קל"א מזוזה לפתחו כיון דאין קבוע לו זמן כל שעתא ושעתא זמנ' הוא והכתיבה רק הכשר מצוה הוא ואם ירש מזוזה מאביו א"צ לכתוב משלו דלא כתיב וכתבתם לכם א"כ ס"ת דצריך לכתבו משלו אעפ"י שהניחו לו אבותיו ס"ת בירושה עיקר המ"ע הוא הכתיבה ועתה כתבו לכם ואינו בשבת ויו"ט וה"ל זמן גרמא ונשים פטורות והשאגת ארי' סי' ל"ה הניח בצ"ע מ"ש כתיבת ס"ת מכתיבת מזוזה דאע"ג דפסולים נשים לכתוב מ"מ חייבים במזוזה ע"ש ולק"מ דכאן הכתיבה היא