דברי מהרי"א חלק ב יח

בטענה ז' אתה החלו"ת וכו' להתיר או להפר הנדר בשביל הדב"ר הז"ה דייקי דילפי' מז"ה הדב"ר בפ' מטית דבעל שאמר בלשון הפרה אינו כלום כנ"ל ודו"ק אמר המסדר בדברי א"ז הג' זצ"ל נר' לפרש הכ' וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בנ"י לפני מותו וקשה וכי אין אנו יודעי' שמשה הי' איש האלקים ונר' דאי' בגמ' שמשה התיר נדרו של הקב"ה לפי דברי א"ז הנ' זצ"ל יש כאן ספק אם משה רבינו ע"ה הי' לו דין של בעל או שיש לו דין ת"ח ובאמת חילוק גדול יש בין הפרת הבטל ובין התרת נדר של חכם דאילו הבעל מפר נדר בע"כ בלתי פתח חרטה אבל דוקא ביום שמעי ואם עבר היום אין יכול להפר עוד אבל ת"ח מתיר בכל עת שירצה אף שלא ביום שמעו אבל צריך דוקא פתח וחרטה והנה כשבירך משה את בנ"י קידם מותי ומיתתו בא לו מחמת השבועה שנשבע הקב"ה לכן לא תביאו וכו' הי"ל למשה להתיר אותה שביעה כדין ת"ח המתיר אפילו שלא בו ביום אלא ודאי מה שלא היתר השבועה ומוכרח למות מוכח מזה שדין בעל יש לו וכיון שלא התירו בו ביום תו אין בידו להתיר ראובן מזה שאין לנו להוכיח שלמשה דין בעל הי' לו כי אם לפני מותו, דבלא סמוך למיתתו אפשר לנו לומר שדין ת"ח יש לו ולא ימות כי יכול להתיר נדרו של הקב"ה בכל שעה שירצה, אבל עכשיו שהוא סמוך למיתתו קשה מדוע אינו מתירו אם יש ני דין ת"ח אלא מדלא התיר נדרו של הקב"ה מוכח שהוא איש האלקים בעלה דמטרוניתא ודין בעל יש נו ובעל אינו יכול להתיר רק ביום שמעו וז"כ איש האלקים לפני מותו דהיינו מכח שהיא סמוך למיתתו מוכח שהוא איש האלקים ודו"ק]: עוד שמעתי דבר נכון בענין זה ממורי א"ז הנ' ר' אהרן שמואל זצ"ל בשם אביו הג' מהרי"אסאד זצ"ל לפרש פסוקי' תהלים תפלה למשה איש אלקים וכו' אלף שנים בעיניך כיום אתמול וכו' הפסוקי' הללו תמוהים ואין להם קישור ונר' שמשה התפלל שהקב"ה יניח לו להתיר נדרו כבעל המפיר נדר לאשתו אך קשה והלא הבעל אינו יכול להפיר אלא ביום שמעו דוקא ומשה בקש להפיר לאחר יום שמעו אמנם שיומו של הקב"ה הוא אלף שנים א"כ הי' נקרא יום שמעו וז"כ תפלה למשה שהתפלל שיכניס לארץ וקשה הלא כבר נדר הקב"ה שלא יכנס לארץ לכן בא הכתוב ואמר שהתפלל וטען איש אלקים שאני נקרא איש אלקים בעל' דמטרוניתא ואוכל אני להפיר הנדר כבעל המפיר לאשתו ולזה דייק ואמר איש, ואית אף שיש לך דין כבעל הרי הוא עתה לאחר יום שמעו ולא תוכל עדיין להפיר באשר שהוא לאחר יום שמעו על זה אמר משה כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול שיומך הוא אלף שנים וא"כ עדיין נקרא יום שמעו ויש לו עוד זמן להפיר נדרך ונכון היא: עוד נ"ל לבאר בהקדים גם מקראי קדש פ' בראשית ויאמר קין אל הבל אחיו וכו' ויקם קין אל הבל אחיו ויאמר ד' וכו' אי הבל אחיך וכו' ויאמר מה וכו' והנה רש"י פ' ויאמר קין נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתעול עלי להרגו וכו' הרגיש לתרץ שאין מפורש ב"פ מה אמר קין להבל וכו' אמנם הספורנו כ' בהיפוך ויקם קין וכו' בלי מריבה קודמת אז כמו וארב לו וקם עליו עכ"ל ובאמת במד"ר אית' הבל הי' גבור יותר מקין שנאמ' ויקם מלמד שהי' נתון תחתיו וכו' עש"ה. וגם לפי' הספורנו ק' קו' רש"י מה הי' מאמרו של קין, ונ"ל שהרגיש בזה וכתב מילת א"ז דייקא ור"ל דמקודם זמן הרבה היה מריבה כמובן, ומ"מ תמו' מאי שייך ויאמר קין וכו' להכא, וגם לפירש"י ק' דויהי בהיותם בשדה וכו' הל"ל קודם לויאמר קין וכו' וגם מאי ויאמר וכו' לשון רכה וידבר קין הל"ל דברי ריב ומצה לשון קשה, עוד תמוה' שאלת הקב"ה אי הבל וכו' למה יעי' רש"י, ועוד מאי אחיך פשיטא שהרי ל"ה הבל אחר בעולם, וגם אי לא הי' אחיו אסור היה לרצחו ועוד ב"פ אחיו בפסוק ראשון מיתרים,