דברי מהרי"א חלק ב קעז

ביאה א"כ איך אפשר שיולד ממזר מביאת היתר דיבום ותוספות כ' ביבמות דף נ"ה בהעראה אינ' ראוי' להתעבר וצע"ל:] ואנכי הסתר וכו' איתא בתנא דבי אליהו רבא בפ"ו ובפי"ז ובפליא הקב"ה מתכוון ועושה שלום בארבע מאות ותשעים וששה [פי' המפרש בשם ס' עמק המלך תצ"ו בגימט' מלכו"ה לפי שמצד מדת מלכות הם תצ"ו אלפים רבבות אלו ובס' ידי משה גרס תצ"ג כמנין צבאת חסר וי"ו ע"ש] אלפים רבבות מה"ש עומדים לפניו תמיד ומקדישים את שמו הגדול בכ"ו תמיד מיציאת החמה ועד שקיעת החמה הן אומרים קק"ק ד"צ מלא כה"א כבודו, ומן שקיעת החמה עד יציאת החמה הן אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו שנאמר עושה שלום במרומיו וכו' וטעם לזה כ' מרן אבי הגאון זצ"ל ז"ל נ"ל וגם תמוה המשך דבריו בפי"ז שהקדים וז"ל וכה"א בענין המשכן שנא' ואלה פקודי המשכן משכן העדות ומאהבה שהקב"ה אוהב אותם את ישראל ומשמחה שהוא שמח עמהם הוא בעצמו משבח אותם שנא' צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה וכו' בממ"ה הקב"ה שהשלום שלו, ד"א שמתכוון ועושה שלום בתצ"ו אלפים רבבות [ופי' המפרש ז"ל וכה"א בענין המשכן שהשרה הקב"ה שכינתו בתוכם אע"פ שעשו העגל צוה להם לעשות משכן שויתר להם את מעשה העגל שנא' משכן העדות פירש"י עדות לישראל שויתר להם קב"ה מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם עכ"ל] ונ"ל עפמ"ש במס' חגיגה דף י"ג כתוב א' אומר שש כנפים לא' וכתוב א' אומר וארבע כנפים לאחת להם ל"ק כאן בזמן שבהמ"ק קיים כאן בזמן שאין בהמ"ק קיים כביכול שנתמעטו כנפי החיות הי מנייהו אימעוט א"ר אותן שאומרת שירה בהן ובמד' אז"ל האבות הורידו את השכינה למטה מז' רקיעים והשכינהו בארץ אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה, ובזמן הבית עיקר שכינה בתחתונים ושוב ע"י רשעי הדורות נסתלקה שכינה למעלה עד רקיע הז' שנא' אלכה ואשובה אל מקומי, וה"פ התנא דב"א ביום יר' היינו בשעת שלותן של ישראל שהי' בהמ"ק קיים מתחילת זריחת החמה עד שקיעתה שהשכינה עיקר דירתה בארץ בביהמ"ק אומרים מה"ש מספר תצ"ו אלפים רבבות קק"ק ד"צ מלא כה"א כבודו כאז"ל ע"פ והי' כל מבקש ד' יבא אל אהל מועד שאפי' מה"ש יבאו מעולם המלאכים אל בית מדרשו של משה לכן די' צבאות גם העליונים מלא כה"א כבודו, ובלילה מתחילת שקיעת חמה עד זריחתה היינו בזמן הגלות וחרבן בהמ"ק שדומה ללילה ששקעה שמשן של ישראל נתמעטו כנפי מחיות שאומרים בהם שירה הנ"ל לפי שגלתה שכינה ונסתלקה למעלה אלכה ואשובה אל מקומי, לכן אומרים מה"ש אז ברוך כבוד ד' ממקומו ודאי למעלה ראש, ולא כביום שאומרים מלא כה"א כבודו בזמן בהמ"ק שהיו הניסים מפורסמי' ועתה המה נסתרים וזה נ"ל כוונת נוסח הקדושה שתקנו ויסדו לנו נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום ככתוב כו' קק"ק ד"צ מלא כה"א כבודו כי לעומתם ברוך יאמרו ברוך כבוד ד' ממקומו בזמן לילה שנסעה שכינה למקומה והניסים נסתרים מתפללים אנחנו שנזכה לקדש שמו ית' כביום מלא כה"א כבודו. וזה נ"ל ג"כ פי' הפ' ויגב"ה ד"צ במשפ"ט במדה"ד בלילה זמן מחורבן שעלתה שכינה למעלה גבו"ה ויגביה ד"צ על היפוך בשעת רחמים שאז ד' צבאות מלא כה"א כבודו וגם צבאות עליונים באים למטה, אבל במשפט ויגבה ד' צבאות למעלה ראש והאל הקדוש נקדיש בצדק"ה בוו"ם וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה אז אומרים לו הצבאות קדוש כנ"ל ולפי"ז מבואר כוונת התנא דב"א ואלה פקודי המשכן משכן העדות כו' מאהבה שהקב"ה אוהבם לישראל ומשמחה שהוא שמח עמהם כו' שהשרה הקב"ה בתוכם הוא עצמו משבח אותם כו' בעטרה שעטרה לו אמו כו' זה אהל מועד, ובמד"ר דחז"ל ואלה פקודי