דברי מהרי"א חלק ב קעו

עליך וא"כ נסתר בזה שאלת משה ששאל בהן קלסתיך ובהן אתה גוזר עלי מיתה שהרי הקרא הזה לא נאמר לו לגזירת מיתה אלא אמר היום דהיינו השמש קיבל עליך גם מוכח כאן אחר דחזינן שמת משה אף דלא עבר רק על עשה מוכח מזה דבכל עשה יש בי ג"כ ל"ת אשר נלמד מפסיק ובכל אשר אמרתי אליכם תשמורו וא"כ נלמד ממילא מזה דכל עשה דוחה ל"ת מפני שכל עשיה יש בו ג"כ ל"ת לכך דוחה ל"ת גרידא – ונקדים גמ' יבמות דף ע"ז שאמר דואג לשאול על דוד עד שאתה שואל עליו אם הגון למלכות ואם לאו שאל עליו אם הוא ראוי לביא בקהל משום דאתי מרות המואביה אמר לו אכנר תנינא עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית וכ' שם המרש"א יש לתמוה שדואג וסיעת' שהיו גדולים בתורה איך עלה על דעתן שגם עמונית ומואבית יהיו אסורים הלא בועז זה אבצן שהי' שופט לכל ישראל כמה שנים איך נשא פסולה קהל ונר' לפ' דעשה דיבמה דוחה ל"ת וחייבי לאווין מתייבמין מן התורה אלא דאנן גזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה דאסיר בה דכבר נתקיים העשה בביאה ראשונה ואפשר דבימי בועז לא גזרו והותר לי ביאה ראשונה במצות ייבום דעשה דיבום דוחה ל"ת דמואבית דאז בזמן ההוא נהג מצות ייבום אף בקרובים וזה הי' ג"כ דעת דואג שאמר לעולם עמונית אסירה והא דנשאה בועז היינו משום מצות יבום ובביאה ראשונה נתעברה שהרי מת מיד באותה לילה יבנו עובד פסיל לבוא בקהל כי הבנים הילכון אחריה עכ"ל מהרש"א – והשתא שפיר מבואר מדרש הנ"ל דנעמי הזהירה לשתי כלותיה שיושיבי וילכו לביתם כי לא יקבלו אותם מטעם דכתיב לא יבא עמוני בקהל ד' אמנם כליתיה הי' מענה בפיהם וליתן טענה נכונה ע"ז ואמרו דאעפי"כ יקבלו אותם מטעם שיש שם גואלים קרובים אשר בזמן ההוא הי' מוטל עליהם לייבם כגון בועז והגואל וא"כ אף באיסור נמי מחויבים לייבם כי העשה דייבום דוחה איסור לאו שהרי מכל עשה דוחה ל"ת מטעם דבכל עשה יש בו ג"כ לית מכח הקרא בכל אשר אמרתי עליכם תשמרו יהי' להם הוכחה גדולה ע"ז מהא דכתיב ב' פעמים הן בתרי קראי דסתרו הדדי ע"פ שאלת משה בהן קלסתיך ובהן אתה גוזר עלי מיתה צריך לומר דהקרא הן קרבו ימיך למות לא נאמר לגזירת מיתה אלא אמר לו שהיום דהיינו השמש קיבל עליו ואמר איני זז ואיני שוקע אם משה קיים דסבר' דמשה לא יעניש משום דלא עבר רק על עשה כנ"ל וא"כ השתא דחזינן דמשה נענש אף דלא עבר רק על עשה א"כ מוכח דבכל עשה יש בו ג"כ ל"ת אשר גלל זה כל עשה דוחה לא תעשה וא"כ גם עשה דייבום ידחה ג"כ הלאו דמואבי ושפיר יקבלו אותם – ועל זה השיבה להם נעמי לשתי כלותיה בהשכל הלהן תשברנה הלהן תעגנה כלומר הלא שמעתי שכל תקוותיכם והוכחתם מהני תרי קראי דכתיב בהם תרי זימנין הן כנ"ל ובאמת זהו לאו הוכחה כלל כי מר לי מאוד מכם בשבילכם כלומר הלא משה אמר לישראל כי מר לי מאוד מכם בשבילכם כמו שכתב ויתעבר ד' בי למענכם שנתמלא חימה וא"כ אפשר לומר בכל עשה אין בו ל"ת ולכך אין עשה דוחה ל"ת יהא דנענש משה אף דלא עבר רק על עשה הייני כמו שאמר משה ויתעבר ד' בי למענכם בשבילכם שנתמלא חימה והי' בעידן רותחא לכך נענש אף על עשה לחודי' וא"כ אין לכם ראי' שיקבלו אתכם ודו"ק. [א"ה והנה לדעת המרש"א דבועז לקחה את רות מטעם מצית יבום דעשה דוחה ל"ת ודואג סבר דאעפי"כ הבנים מואבים דהולד הולך אחריה אחר הפסול וראיתי דמה דפשיטא לי' להמרש"א ז"ל נסתפק בו השער המלך בהל' יבום וחליצה דיבם שייבם ממזרת מטעם עשה דוחה ל"ת אי הולד ממזר או לא לענ"ד לא הבנתי ספקי של שעה"מ לפי דעת התוספות ביבמות דף ע' ד"ה יבא עשה וכו' לא היתר בח"ל רק העראה ולא גמר