דברי מהרי"א חלק ב קעג
Divrei Mahari part 2 173 · דברי מהרי"א חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →עתידות ומחיה מתים נ"ל כיון דעיקר שכר ועונש הוא לעולם התחיה, כוונת המין היה על סתירת הידוע' והבחירה והשיב לו מקרא זה הנך שוכב וקם העם הזה וזנה וכו' אע"ג שאין לו הכרע אהיכ' קאי שמעי' מיני' תרתי, וא"כ הפ' אחת דיבר אלוקים ר"ל תיבת וקם, שתים שמעתי דקאי לעיל ולרע, דהי מניי' מפקת, וא"ת שני הפכיים הם כי קושי' הרמב"ם, לז"א כי עוז לאלקים דייק' ר"ל הרי לולא העונש יותר קשה מדה"ד והפורעניות ע"י העדר השכר, ולכן אדרבה ולך ד' חסד בזה כי אתה תשלם לאיש העונש והשכר כמעשיהו, ונכון מאד ודו"ק כנ"ל – [א"ה מענין לענין באות' ענין אמרתי להוסיף על דברי א"ז הג' זצ"ל דאית' בגמ' ואלו צדיק ורשע לא קאמר הקב"ה משום דדיבורו של הקב"ה הוא מעשה וא"כ יהי' מוכרח להיות צדיק או רשע ולא יהי' לא שכר ולא עונש אך קשה שאמר ד' הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה ותירץ הרמב"ן דאפשר להשיב לכל אחד ואחד מנלך דקאי עליך הדיבור דלמא על חבירך וז"כ הכ' כי הנה אוביך ד' כי הנה אויבך יאבדו יתפרדו כל פועלי און דאית' גדול השלים דאף שעבד עי"ז כדור אנוש מוחלין לו ונר' הטעם משום דבשעה שיש שלום ביניהם אז המה כאיש אחד ואפשר להם לתרץ מעשיהם כקושי' הרמב"ן ע"פ הנך שוכב וכו' וזנה וכו' ואז הי' כל מעשיהם ע"פ הוכרח ואי"ל כתי' הרמב"ן מנלך דקאי עליך דלמא על חבירך יש להשיב מה לי אני לעצמי ומה לו חבירי והא כולם נחשבים כאיש א' אבל אם אין שלום ביניהם אז לא נחשבים כאיש א' וי"ל להם מנלך דקאי עליך וע"כ אמר הכ' כי הנה אויביך ד' כי הנה אויבך יאבדו ומה לך לתרץ והא הם מוכרחי' לחטוא ע"פ דיבר דהקב"ה ותירץ יתפרדו כל פועלי און שאין להם שלום ואז לא נחשבו' כאיש א' וי"ל מנלך דקאי עליך כתו' הרמב"ן לאפוקי אם לא יתפרדו והי' שלים ביניהם וז"כ הכ' ג"כ על שלשה פשעי ישראל ועל ארבע לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק וכו' על שלשה פשעי ישראל דהיינו ע"ז ג"ע ש"ד יש לענש לכם ואי"ל ע"פ הפ' הנך שוכב וכו' וקם העם וזנה א"כ הי' ע"פ הוכרח וע"כ תירץ וארבע לא אשיבנה החטא הרביעי שהוא שנאת חנם ואז י"ל מנלך דקאי עלך כנ"ל]: ואאמ"ו הגאון זצ"ל כ' לפרש כך וז"ל ק"ל מאי זה לשנא דהסתרת פנים ונ"ל דידוע קוש' הרמ' מקרא זה וקם וזנה וכו' ויובן לע"ד לתרץ הקו' דאיתא ד"ד קודם שיחטא ד' הו' ואחר שיחטא. והק' הרא"ש בר"ה קודם שיחטא רחמים למה, ותי' שלא להענישו על מחשבת ע"ז עד אחר מעשה אע"ג דכתיב למען תפוס וכו' בלבם וכו' ואיתא ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרת ריקם. ומצינו לשון זונה אמחשבי לבד כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם אשר אתם זונים וכו' ואמרי' זו מינות והרהורי עבירה, וא"כ דברי הקב"ה שאמר וקם וזנה אחרי וכו' יש לפרשו אמחשבה לבד, ומכ"ש דתיבת בקרבו שאמר אחר אלקי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו מיותר והל"ל רק בא שמה לבד ונ"ל תיבת בקרבו חוזר אל וזנה. ור"ל וזנה רק בקרבו דייק' במחשבתו ועזבוני והפר את בריתי דייקא כי ברית כרותה לי"ג מדות וכו' וא' מהם הוא קודם שיחטא ר"ל שלא לענוש על מחשבת עי"ז והסתרתי פני מהם פני דייקא. ר"ל ד' הוי' הראשון קודם החטא, והם יקשה להם זאת הרי מוכרחים היו ואמר על כי אין אלוקי בקרבי דייקא על מחשב' ע"ז לבד מצאוני וכו' לז"א ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' ע"ד הרעה אשר עשה דייקא בפועל אחר שחטא נתפס גם אמחשבה וגם על המעשה ועל המעשה לא דברתי כלל כנ"ל עכד"ק של מרן אבי זצ"ל, ואני כבר כתבתי הנראה לענ"ד ועי' מש"ל בפ' ואתחנן בענין הנ"ל: בפ' חלק אי' שאל האי מין מנין שקב"ה יודע עתידות ומחי' מתים, א"ל דכ' ויאמר