דברי מהרי"א חלק ב קסח

ויש מקום אשר לומדים חכמות חשבונות לכן ישנ' כמה מחברי ספרים כי המחבר זה שם פניו רק לחכמת אלקי וזה שם לבו במחברו לפילוסופיע אבל בתוה"ק מי שיתבונן בתכלית שכלו הישר המצא ימצא בה כל החכמות שבעולם בששת ימי בראשית תמצא הטבע ששם השי"ת הן בדומם הן בצומח ובחי בלתי מדבר ובאדם ומחכמת הניגון נאמר הוא הי' אבי כל תופש כנור ועוגב ומחכמת מדידה תמצא בפ' מסעי וכן אחז"ל הפוך בה והפוך בה דכילה בה וזש"ה תורת ד' תמימה דהיינו שתמצא הכל בתורה כל החכמות שבעולם לפי שכל האדם תוכל ללמוד בה כל החכמות מלבד מעבודת השי"ת אשר תגיע על ידם לחיי הנצחי וזהו משיבת נפש אבל בלעדה הוא רק פיזור נפשית שתצטרך לתפוס בכמה ספרים עד שתמצא מרגוע לנפשו – ועוד נוכל לומר אופן אחר ובזה מתורץ למה נקט לשון נפש כי הרמב"ם הוכיח שהתורה היא נצחיות וכן השכר אשר יגיע מחמתה לנפש האדם לאחר מיתו הוא נצחיות ובראשון מצד הנותן כי התורה נתנו מימינו של הקב"ה מה הוא חי וקיים לנצח כך תורתו הקדושה ובשנית כי התירה היא שלימה בתכלית השלימיות והדבר השלם לא יקבל תוספות וגרעון עכ"ל ולפי"ז שפיר אמר תורת ד' תמימה כפי הטעם השני של הרמב"ם שהוא בתכלית השלימות ע"כ היא נצחיות וא"כ השכר המסתעף ממנה ג"כ נצחיות לכן משיבת נפשו דהא עיקר השכר אלי' מגיע – ועוד נוכל לומר טעם אחר מלבד שני טעמים של הרמב"ם שהתורה נצחיות דהא לפי ראית עיני האדם עיקר התורה יורה לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ולב"א לחבירו והשלום מתקיימת לעד שהוא א' משלשה יסודות העולם ועוד שהשי"ת ברך אותו בשלום שנא' ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום ועתה מבואר המדרש שהתחלנו בו דהנה הגאון חכם צבי מפרש האי קרא כמין חומר דכתיב כי בו ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים ושלוה דאמרי' בחגיגה א"ל ר' ביבי בר אביי' סוף סוף הני שנין להיכן אזלי א"ל מי איכא צורבא מרבנן דמעביר במילי מוסיפין לו הרי שני דרכים להשיג בהם דרך החיים א' ע"י לימוד התורה כדכתיב כי היא חייך ואורך ימיך והשנית ע"י שיעבור על מדותיו והנ"מ בין שני הדרכים הללו הא' דאם משיג אריכת ימים ע"י מעביר על מידותיו הרי הוא צריך להיות לו מריבה ומחלוקות עם אדם אחד עד שהוא שותק ומעביר על מדותיו אבל אם יש לי שלום עם כל אדם אין לו מקום לעבור על מדותיו כלל משא"כ אם ישיג דרך החיים ע"י התירה יכול להיות לו שלום עם כל אדם ועוד נ"מ ע"פ שאמרו ביומא ע"א כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך וכי יש שנים שאינם של חיים אר"א אלו שנותיו של אדם שמתהפכים מרעה לטובה ע"ש א"כ מי שמשיג ימים ע"י מעביר על מדותיו אולי משיג ימים שאינם של טיבה מאחר שבאה ליטול משל חבירו כאשר הי' ראוין להיותן לאיש ההוא ככה תבואנו הטובה היא אם רעה אצל המשיג אמנם ע"י התורה עושר וכבוד נמי איכ' ויש לו שנות חיים טובים וזש"ה כי בי ירבו ימיך וקשה הא זולתך נמי ירבו ימיך ע"י מעביר ע"מ כנ"ל ומתרץ יוסיפו לך שנות חיים ושלום דהיינו ע"י התורה יהי' לך חיים טובים וגם שלום יהי' לך כאמור ולפי"ז שפיר מתורץ המדרש דכך אמר הקב"ה וא"ת לרעתכם נתתי לכם את התורה דהיינו שע"י תשיגו לחיים שאינם טובים כמו במעביר על מדותיו לא נתתי לכם אלא לטובתכם דהיינו שע"י תשיגו לימים טובים מבורכים שנא' כי בי ירבו ימיך וכמו שפי' הגאון הנ"ל שהרי המלאכים נתאוו לה ולהם יש שלום כמ"ש עושה שלום במרומיו אע"כ שראו בחכמתו שישיגו ע"י התורה יותר ממה שישיגו ע"י השלום וכן נזכה שישם עלינו השי"ת שלום מעתה וע"ע אמן סלה עכ"ל כ"ק אאמ"ו הג' זצוק"ל: והי' כי יבאו עליך וכו' והשבות א"ל וכו' ושבת עד ד"א וכו' ושב ד"א וכו' וז"ל הרמ'