דברי מהרי"א חלק ב קסז

הילדים ממנו שיהי' יודעין גם הם שצריכין להתפלל להקב"ה וגם על מה שנודרי' בביהכ"נ ברבים יש להקשות אמאי אין נותני' צדקה רק בסתר ואיכ' למימר ג"כ שלכך נודרו' ברבים כרי שילמדו ממנו גם הילדים ויהי' יודעי' שצריכי' ליתן צדקה וא"ש לך דומיה תהלה ר"ל סגי במחשבה לחוד' ולך ישולם נדר כלומר סגי בהשלמ' הנדר שומע תפלה ר"ל הא דמשמיעין את התפלה היינו דוקא עדיך כל בשר יבואו ר"ל שילמדו גם הקטנים וז"כ הנסתרות לד"א פי' שלהשי"ת סגי בנסתרות דהיינו במחשבה גריד' והנגלות ר"ל דהא שאנו מתפללים בגלוי היינו רק לנו ולבנינו כדי שילמדו הקטנים ממנו וז"כ הכ' בתהלים תהלת ד' ידבר פי ר"ל משו"ה צריכי' אני להתפלל בפה כדי שיברך שם קדשו לעולם ועד פי' גם אותן שאינם יודעין – מאאמו"ר הג' זצוק"ל: מדרש רבה בפ' נצבים כי המצוה הזאת רבנן אמרי אמר הקב"ה אם ברכת את התורה לעצמך את מברך מניין שנא' כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים ואם תאמר' שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמלאכי השרת נתאוו לה ונעלמ' מהן שנא' ונעלמה מעיני כל חי אלו החיות ומעוף השמים נסתרה אלו המלאכים מניין שנא' ויעף אלי אחד מן השרפים ע"כ וכ' ידי משה והאיך יטעו שהיא לרעה רק שהמה מבינים הפסוק כי בי ירבו ימיך קאי על עוה"ז והרי יגון לאדם לבסוף ימים רעים לכן מביא שהמלאכים התאוו לך ועליהם לא נוכל לפרש שקאי על עוה"ז אע"כ כי בי ירבו ימיך קאי לעוה"ב עכ"ל ונ"ל לפר' בענין אחר יותר נכון רק לבאר בתחלה המשנה בפ"ג מאבות חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יותרת נודעת להם שנתן להם כלי חמדה וכו' שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו וקשה למה כפל התנא החביבות הול"ל בקיצר חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה שבי נבר' העולם שנא' כי לקח טיב יכו' ונ"ל דהרב' פתחי' כ' על הא דתנן התם בפ"ד אר"י כל המכבד את התירה גופו מכובד על הבריות וז"ל לפי פשיטו י"ל דקאי אהמון עם שתדע איזה יש לו יראה פנימיות כי האדם יראה לעינים ואלקים יראה ללבב אומר לך כל המכבד את התורה תדע שגופו מכובד כלומר אעפ"י שאיני בן תורה ע"כ יש לי יראת שמים בלבו והיא המביאו שמכבד את התירה שרוח הטהרה שבי מושכת אותו למינו וכל המחלל את התור אעפ"י שמראה עצמו שהוא איש חשוב תדע שיש לו רוח טומאה וזה גופו מחולל דהתורה הוא כמראות וכגליונות שבה יתגלה כל איש הטמון בלבו ע"כ נמצא למידן מדבריו שע"י התורה נתברר מה שבלב האדם וז"ש התנא חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה כלומר ראו החיבה הגדול מאת השי"ת שהוא בעצמו נתן לכם התורה כמו שנא' אנכי ד' מפי הגבורה שמעו ואלמלי הי' בהם כח הי' שומעים כל התורה מפי קדוש ועוד אחרת חיבה יתירה נודעת להם דהיינו מצד המקבלים שנתגלה כמה רוח הטהרה יש בהם שמחבבין ומכבדין את התורה ולכן קאמר נודעת שזה לשון נפעל שהוא מודע' לבריות תוכן האדם ואין לך כלי כזה בכל העולם ובזה נבין מקרא קודש תורת ד' תמימה משיבת נפש עדות ד' נאמנה מחכימת פתי והנה סיפא דקרא פשוט לדברינו שע"י התורה נתגלה מה שיש בלב האדם וא"כ הפתי הזה אשר ראה את עצמו מלא יראה התורה מעידות עליו ששבע תועבות בלבו וז"ש הכ' עדות ד' נאמנה דהיינו שהי' מעיד על רועת תכונת נפשו שאינו מכבדו מחכימת פתי אבל רישא דקרא קשה מאד חדא למה נקט תמימה ולא טהורה שהי' מעלה יתירה אצל התורה ועוד שאמר משיבת נפש והלא הי' באה ע"י יסורין כמו שאמר ג' דברים באים ע"י יסורי' וחד מנייהו תורה לכן נ"ל דהנה זה ידוע לכל כי כל נפש משכיל ותאווה לדרוש אחר כמה חכמות וזה לא נמצא במקום א' או בספר א' כי יש מקומות שלומדים פילוסופיע