דברי מהרי"א חלק ב קסו

מנכסיו ונעשה עני, והיה טרוד בפרנסתו ולא יחטא עוד בזה, ומצינו דקוב"ה תבע ביקרויהו דת"ח, וז"ל הילקוט במלכים א' סי' י"ג וישלח ידו מעל המזבח ויאמר תפסוה ר"ה בשם ר"ה אמר חס הקב"ה על כבודם של צדיקים יותר מכבודו, שירבעם עומד ומקריב ע"ג מזבח לע"ז ולא יבשה ידו, וכיון ששלח ידו בצדיק יבשה ידו הה"ד יתייבש ידו וכו' ועי' ש"ס ברכות י"ט וביומא מזה, והנה אזיל כ"מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני כי עני חשיב כמת, לכן מי שמבזה ת"ח הוא ע"י ממונו, קוב"ה תבע ביקריה דת"ח לענוש את אשר דבר ד' בזה, ושלא יכרת לגמרי גם מעוה"ב וכתיב גם ענש לצדיק לא טוב כי גם רצין הת"ח הוא לקרב הנדחים לכן הקב"ה מורידו מנכסיו שנעשה עני וזהו תקנתו שלא יבזה עוד הת"ח, וזה"ש ר"י כל המבזה ת"ח אי"ן ל"ו דייקא זהו התרופה למכתו, שיעשה עני ואין לו לפרנס א"ע, וה"פ הפסוק עד אין מרפא – עכד"ק של אאמו"ר זצ"ל – [א"ה ואני פי' פסוקי' פן יש בכם וכו' והתברך וכו' שלום יהי' לי ותמוה אחר שמעו דברי האלה איך יעלה על לבו כן אמנם אית' במדרש על כל פשעים תכס' אהבה זו התורה כמים לים מכסים כך תורה מכסה ערותן של ישראל אמנם ח"ו לסמו' ע"ז לחטוא דהו"ל כמו אחטא ויוה"כ מכפר שאין יוה"כ מכפר וז"ש פן יש וכו' שלום יהי' לי כי בשרירות לבו וכו' ור' התורה אשר נתיבותיה שלום תכסה ערותו ופשעים שלו למען ספות וכו' לא יאבה ד' סלוח לו כמו אחטא ויו"כ מכפר וז"ש הכ' שלום רב לאוהבי תורתיך ושלא יאמר האומר שיהי' אוהב תורה ורחום רבנן ושלום יהי' לי גם כי בשרירות לבי אלך ע"כ פשעים תכס' אהבת תורה לז"א היי' למי שאין למו מכשול שלא תהי' אהבה זו לפוקה ולמכשול שירצה לחטא עי"ז ח"ו]: בגמ' שבת לא יקרא לאור הנר ואח"כ הביא הגמרא תני נמי הכי לא יקרא לאור הנר שמא יטה אמר ר"א אני אקרא ולא אטה פעם אחת קרא והיטה אמר גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור הנר ע"כ וק' למה לא אמרו החכמים מתחילה הטעם משום גזירה דשמא יטה וי"ל דהנה איכא מצות דכתיב בהו מתן שכרן כגון כבוד אב ואם דכתיב בי' למען יאריכון ושלוח הקן דכתיב למען יטב לך ואיכ' ג"כ מצות דלא כתיב בהו השכר והטעם הוא דאם היה מפורש בכל מצוה מתן שכרן א"כ כ"א מישראל הי' בוחר במצות שגדול שכרן מאוד אבל ק' למה כתב בהני תרתי השכר וי"ל דעי"ז יקוים כל המצות מה הני ב' דהוי מצות קלות ואפ"ה גדול שכרן במצות חמורות לכש"כ ובזה מיושב ג"כ הפסוק הנסתרות לד' אלקינו פי' מכל מצות דלא כתיב בהו מתן שכר רק השי"ת יודע שכרן אבל ק' אמאי קאמר בכבוד או"א ושליח הקן ולזה אמר הכתוב לעשות את כל התורה הזאת שיקיימו את כה"ת ועוד איכ' מצות דכתיב בהו הטעם למה צריך לעשות או לא לעשות כגון לא ירבה סוסים פן ישוב מצרימה ויש הרבה מצות דלא כתיב בי' הטעם ויותר טוב דלא כתיב זהו הטעם משום שאם נאמר בהו הטעם כגון לא ירבה יאמר אני ארבה ולא אשיב מצרימה ובאמת גם אם לא ישוב מ"מ עבירה בידו וא"ש מתחילה אמר בלא טעם לא יקרא לאור הנר סתם ואח"כ כתב הטעם שמא יטה וכששמע ר"א הטעם דשמ' יטה אמר אנא אקרא ולא אטה וכשקר' והטה אמר גדולה דברי חכמים שאמרו מתחלה סתם לא יקרא לאור הנר שאין מקום לטעות – מאאמו"ר הג' מהרי"א זצוק"ל: הנסתרות לד' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם ונ"ל דהנה כ' בתהלים לך דומיה תהלה ולך ישולם נדר שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו ונ"ל דהנה המפורשי' הק' למה צריכי' אנו להתפלל בפה הלא הקב"ה יודע מחשבות וא"כ לסגי' במחשבה גריד' אבל נר' שלכך צריך אדם להתפלל בפה כדי שילמדו הקטנים