דברי מהרי"א חלק ב קסב

הדביקים בד"א חיים וכו' כמ"ש ד' אלקי' חיים ומלך עולם, ור"ל שתקראו בנים לד"א אזי כולכם בעי' שתהיו באגודה א' היום זה ר"ה, וזה"ש אתם נצבים היום בר"ה נצב ד' לדון, לכן כולכם בעי' כללות ואחדות ואזי תהיו לפני ד"א דביקים בד"א ראשיכם וכו' כל איש ישראל כולם כאיש א', וז"כ הפ' וקול שופר הולך וחזק מאוד ויחרד כל כל העם וכו' וק' ויחרדו הל"ל, אמנם השופר רומז לקבץ ולאסוף יחד כמו תרועת מלחמה ולהיות באגודה א' ועי"ז נתעלה ד' כמ"ש עלה אלקי' בתרועה דייקא לשון ריעות ואחדות לז"א וק"ש חזק מאד ויחרד כל העם כאיש א': אתם נצבים היום וכו' כ' רש"י מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית וכ' אאמ"ו הג' זצ"ל נ"ל כוונתו דס"פ וילך אמר הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ותמו' השנוי' כמובן, לזה כ' רש"י כנ"ל ר"ל כאן להכניסם בברית, משם עצמו כנסם לפני ד', דא אליו, וכולם כל איש ישראל, אבל להן אמר ואעידה בם השמים והארץ והיי' אם לא ישמעו לז"א רק זקני שבטיכם שוטריכם החשובים ע"ד שכ' פ' דברים ואשמם בראשיכם אשמת העם תלוי בראשים, ולכן לא כנסם משה בעצמו אלא הקהילו אלי דייק' ולא אמ' לפני ד', ואמר טפכם נשיכם וגרך וכו' יר' לפי שהקדים ואמר כל איש ישראל וזה הלשון שולל איש ולא קטן ולא אשה, ישראל ולא גר לכן הוצרך לפרש ועי' פמ"ג בא"ח אי גרים בכלל ערבות, והנה בעוה"ז כל ישראל עריבים וכשל איש בעון אחיו, משא"כ אין א' רוא' בחופתו של חבירו, וז"ש אתם נצבים היום דייק' כלכם וכו' כל איש ישראל וכו' וגרך וכו' לעברך בברית, וז"ש במד' אתם נצבים זה"ש הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד דכ"ז שרשעי' בעולם צדיקים ג"כ נתפסים בעינם ח"ו משום ערבות עכ"ד קדשו: לעברך בברית ד"א ובאלתו אשר ד"א כורת וכו' ותמו' הל"ל בקיצור בברית ובאלם אשר ד"א וכו' וכ' אאמ"ו הג' ז"ל נ"ל דאית' במד' הוב' בתוס' ריש תענית דאין הקב"ה מזכיר שמו על הפורענות לכן לא נאמ' ויקר' אלקים לחשך לילה וכו', וזהו לעברך בברית ר"ל לקיים הברית לז"א בברית ד"א, אבל ובאלתו אלה בו קללה וזהו אם עובר הברית ולא רוצה להזכיר ד' ע"ז, לז"א בברית ד"א ובאלתו, ולשון הרמב"ן וע"ד האמת כבר הודעתיך הברית הזאת עכ"ל ונ"ל לפ"ז ובאלתו מוסב על בברית ור"ל אלתו של הברית ופי' לעברך בברית ד"א ובאלתו שתהי' אתה המזווג ברית ד"א עם אלתו אשר ד"א כורת עמך היום הי' כנס"י וכמו שסיים למען הקים אותך היום לו לעם והו' יהי' לך לאלקי', עכ"ד קדשו: והי' בשמעו את דברי האלה הזאת וכו' לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך ויל"ד אטו בשופטני עסקינן מאחר ששמע כל הקללות האלה אמר שלום יהי' לי ונ"ל דהנה הרשב"א הק' למה חרב הקב"ה את ביהמ"ק והגלה את ישראל מאחר שאנוסים היו שהרי כפם עליהם הר כגיגית שאם יקבלו מוטב ואם לאו שם תהי' קבורתכם ותי' הפ"ד דהנה כל נביאים האחרונים הוכיחו את ישראל רק בשביל שעבדו ע"ז, וע"ז הי' אחד מז' מצות שנצטוה בני נח ואף גם ישראל בכלל לפיכך שפיר חרב את ביהמ"ק בשביל שעבדו ע"ז כי על זה לא הי' אנוסים וז"כ הכ' והי' בשמעו את דברי וכו' לאמר שלום יהי' לו כי בשרירות לבי אלך דהיינו שתאמר כי אנוסים היינו אבל לא יאבה ד' סלח לו וכו' ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם וכו' הנביאים האחרונים יאמרו לכם מפני מה הגלה ד' אתכם מעל האדמה שאל יקשה לך הקושי' שאמר גם הכ' על מה עשה ד' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה כי אנוסים היינו וע"ז אמר הכ' וילכו ויעבדו אלהים אחרים וכו' על אשר עזבו את ברית ד' ועל ע"ז לא הי' אנוסים שהי' א' מז' מצות שנצטוו'