דברי מהרי"א חלק ב קס

קינו. וע"י הצדקה עושה שלום גם לעילא ולמעל' שלא יתרעם העני. והנה משיח נקרא שר שלום כמ"ש בישעי' סי' ט' וה"ט לפי ששלום יהי' בימיו כמ"ש לא ישא גוי אל גוי וכו' מלחמה, וא"כ הוא מכ"מ דצדקה שעל ידו עושה שלום, לכן מקרבתם הגאולה. והי' מעשה הצדקה שלים דייקא. וזה"ש בישעי' ט' שם ילד יולד לנו וכו' שר שלום. וה"ט שנקרא כן משים למרב' המשרה לשלום אין קץ בימיו כנ"ל על כסא דוד וממלכתו ונזכו לזה להכין אותה ולסעד' במשפט ובצדקה דייקא בזכות הצדקה. וזה"ש נמי בתהלים ע"ב ישאו הרים שלו' לעם וגבעו' בצדק' יפרח בימיו צדיק ורוב שלו' וכו' כי מעשה הצדק' שלו' מדכנ"מ כ"נ"ל, ובמשנה אבית איתא חביבין ישראל שנקראו בנים למקום וז"ש במה תרום קרן ישראל שיקראו בנים ותקרב הגאולה א"ל בכי תשא וכו' נדבה וצדקה שהביאו למשכן צדקה תרומם גיו וכו'. וזה"ש אבינו מלכינו הרם קרן ישראל עמך בטענה שאתה אבינו ואנו בניך, וגם הצמח לנו ושיעה בקרוב ע"י הצדקה כי קרובה ישועתי לבוא. וזה"ש אתם נצבים היום כולכם לפני ד"א שתרומם קרניכם ראשיכם שבטיכם וכו' ע"י כל איש ישראל ר"ל ע"י הצדקה שגורם שלום עי"ז תוכלו לעמוד בדין ע"ז וחטאך בצדקה פרוק אתם נצבים היום בדין זה ר"ה – ענ"ל ויובן פיוט היום הרת עולם היום יעמוד וכו' וק' יעמיד לשין עתיד, והל"ל מעמיד. ונ"ל כתי' למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך יובן דהק' סתיר' הפסוקים כתי' מלפניך משפטי יצא תהלים ויז, וכתי' א"ת במשפט את עבדך תהלים קמ"ב, ונ"ל לתרץ דאיתי בילקוט ראובני ב' הזוהר דקוב"ה בעי לדון בימי תמוז ואב רק משום דינא קשי' שאין יכולין לעמוד בו שגם החורבן הי' בהם וגם באלול סמוך להם ולכן העביר המועד ואיחר הזמן עד תשרי, ואית' בגיטין וישקוד ד' על הרעה כי צדיק ד' צדקה עשה הקב"ה שהקדו' החורבן קודם שנתמלא סאתה, וזהו נ"ל פי' הפ' שלום שלום לרחוק ולקרוב כי לפעמים מקרב הדין ולפעמים מאחרו ומרחקו ואמר הכל שלום ומ"מ לטובה הו' אמר ד' ורפאתיו, ואית' במד' חדש תשרי ע"ש תשרי ותישבוק לחויביהן, וזה"ש א"ת במשפט א"ע כי לא יצדק לפניך וכו' בזמן דינא קשי' דכי משמש בד' לשונות וא' מהם אם וה"ל כאלו אמר אם לא יצדק וכו' ר"ל בזמן אשר לא יצדק וכו' אלא מלפניך משפטי יצא, בעת שעיניך תחזינה מישרים ולא דינא קשי' והיינו בתשרי לשנא דמישרים כנ"ל, ובזה נ"ל פי' המסורה ב"פ כנגע נראה לי בבית מרחיק ד' נרא' לי, יאמר כנגע נראה לי בבית דייק' זהו בתמוז ואב דינא קשי' שנחרב הבית, ולכן מרחוק ד' נרא' לי, ד' הו' מדה"ר הרחיק זמן עד תשרי ותשביק נראה לי לטובתי, וז"ש למשפטיך עמדו היום דייקא בר"ה ולא מקודם, ה"מ כי הכל עבדיך ואין יכולים לעמוד בדינא קשיא, ואתה חס עליהם לפי שהם עבדיך, וגם לא מאוחר שאם יתמלא סאתם יהי' נקראים עבדים אין עושין רצש"מ וגם כן לא יוכלו לעמוד בדין וזה"ש היום דייק' יעמוד במשפט לא מקודם ולא מאוחר אם כבנים שעדיין לא נתמלא הסאה רחמינו כרחם אב וכו' והיום יעמוד ולא מאוחר, ואם כעבדים שכבר נתמלא הסאה עינינו לך תלויות עד וכו' ולא מקודם בדינ' קשי' אלא היום יעמיד במשפט למשפטיך עמדו היום, וזה"ש אתם נצבים היום זהו ר"ה נצב ד' לדון עמו היום דווק' ולא מקודם ולא מאוחר, משום לפני ד' אלקיכם יר' קידם מלאת הסאה שמהפכין מדה"ר למה"ד וגם אחר דינא קשי' שאין רחמים בדין, אלא לפני ד"א בזמן שהוא רחמים בחי' ועפי"ז נ"ל פי' פ' מכף רגל ועד ראש א"ב מתים וכו' שאמ' ישעי' ושמעתי בשם הג' מהר"י לאנדא ז"ל דה"פ מכף רג"ל מסוף שע"צ שהו' רגל בפ"ע ועד רא"ש זה ר"ה א"ב מתום רק באותן הימים לבד חוזרים בתשובה, ולי נ"ל לפמ"ש במד' שעברו ישראל בזמן החורבן כל התו"כ תרי"ג כי זה כל האדם רמ"ח ושס"ה עשה ול"ת