דברי מהרי"א חלק ב קנט

אתם נצבים וכו' ראשיכם שבטיכם וכו' כל איש ישראל יל"ד כיון שאמר כלכם למה פרט ראשיכם שבטיכם וכו' ועוד למה אמר עוד כל איש ישראל הלא כבר הזכירם בכלל ופרט ונראה דכ' והי' מספר בנ"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והק' בגמ' תחלה אמר והי' מספר ואח"כ אמר אשר לא ימד וכו' ומשני כאן בערש"מ וכאן באין ערש"מ היינו בעושין אין מספר ובאין עושין יש מספר וק' איך אפשר שלא יהי' מספר לבני אדם ונר' דכ' ירך יעקב שבעים נפש פרש"י ואצל עשיו כ' נפשות לומר לך שכל ישראל נחשבים כנפש אחד הכונה דהנה הקב"ה נתן לנו תרי"ג מצות וידוע שא"א לכל א' מישראל לקיים כל התרי"ג מצות אלא שמתקיים ע"י כלל ישראל וע"י שהמה מתאחדים באחדות ועוזרים זה לזה שיהי' ביד כל אחד יכולת לקיים המצו' שנפלה בחלקו עי"ז נחשב לכל א' וא' כאילו קיים הוא בעצמו כל המצות שנתקיימו ע"י כלל ישראל וכאופן יששכר וזבולן ולכן נקראי ישראל נפש אחד כי רק ע"י התחברותם והתאחדם כאיש א' המה בבחינת ישראל שמקיימים כל התירה וקיום התורה מחשיבם לנפש אחד לא כן באוה"ע אין דבר שיחברם ויחשיבם לנפש א' לכן נקראי נפשות בלשון רבים ובזה יתבאר מ"ש הקב"ה לאאע"ה הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהי' זרעך דהנה לכל אחד מהככבים יש טבע מיוחד ומשפיע בטבעו על הארץ נמצא שכל ריבוי הככבים נחשבים כאחד מפני שבהתאחדות השפעתם יחד הארץ מתקיימת כי כוכב זה מביא קור וזה מביא מים ולכל א' פעולה אחרת והכל ביחד לאחד נחשבים ואמר הקב"ה לאברהם שגם בניו יהיו באופן זה שמעשיהם הטובים יצטרפו ויתאחדו עד שכל ישראל יהי' נחשבים כאיש אחד ע"י שיצטרפו חלקי המצות של כל א' וא' כאלו עשה אותם איש אחד וז"ש ז"ל שאם עושין רצש"מ אי אפשר לספור אותם לאנשים נפרדים כי אז נחשבים כאיש אחד כנ"ל רק באם ח"ו אין עושין רצש"מ אזי הם נחשבים לאנשים פרטיים כל אחד לעצמו ואז יש להם מספר וז"ש גם כאן אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם היינו בעת שאתם נצבים לפני ד' לעשות רצונו אז ראשיכם שבטיכם וכו' כל אלו הם איש א' מישראל מפני שע"י מעשיהם הטובים מתקשרים ומתאחדים כולם להתחשב כאלו איש א' קיים את כל התרי"ג מצות – מאאמו"ר מהרי"א זצוק"ל: אתם נצבים היום כולכם וכו' כל איש ישראל וכו', נ"ל דאיתא בפ"ק דבב"ת, א"ר אביה אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע במה תרום קרן ישראל א"ל בכי תשא, ותמו' יע"ש רש"י שהביא מדר' וצדקה תרומם גוי על נדבה שהביאו למשכן ויובן דאיתא עוד שם בב"ת בשאלת מלך הרשע לר"ע אם הקב"ה אהב עניים וכו', היוצא משם אם אנו נותנים צדקה ע"כ אנו בנים למקום וזהו ההמשך בתפילת ר"ע א"מ הרם קרן ישראל עמך א"מ הצמח לנו ישועה בקרוב, דאיתא גדולה צדקה שמקרבת הגאולה שנא' ושביה בצדקה ונאמר כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות, ונ"ל דה"ט עפ"י הקליר היום הרת עילם וכו' אם כבנים וכו' אם כעבדים וכו', נ"ל דאיתא אני ד' בעתה אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה וכו' וזכו נקראים בנים לא זכו נקראים עבדים, וזה"ש אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים, דבנים ע"כ זכו וזכו אחישנה, א"כ חושה לעזרתינו, ואם כעבדים לא זכו עכ"פ בעתה, לכן עינינו לך תלוי' עד שתחניני בעתה עת לחננה דייקא, וכיון שע"י הצדקה ע"כ לומר בנים אנחנו לכן צדקה מקרבת הגאולה כי בנים זכו ואחישנה, כרחם אב על בנים, ויובן עוד יותר עפ"מ והי' מעשה הצדקה שלום, נ"ל הכונה דאית' ס"פ הזהב אין מריבה מצוי' בתוך ביתו ש"א אלא על עסקי תבואה שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, וא"כ ע"י הצדקה עושה שלום לעני, וגם העני מתרעם ועושה פעולות ופלילות עם