דברי מהרי"א חלק ב טו

וי"ל למה נקט העתיד תדעו ולא אמר ידעתם כי כבר הי' מת אבנר ועוד למה אמר היום הזה מה לי אם מת היום או תמול שלשים ונ"ל דאית' בב"ק ס' תני ר' יוסף מאי דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר כיון שנותן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרע ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחילה שנ' והכרתי ממך צדיק ורשע בכי ר' יוסף כולי האי נמי לאין דומין א"ל אביי טביתא היא גבייהו דכתיב מפני הרעה נאסף הצדיק ופירש"י שלא יראה ברעתם העתידה לבא והמפורשים אמרו שכך פירשו מפני הרעה נאסף הצדיק שהקב"ה מסלק את הצדיק כדי שלא יבא הרעה לעולם והנה לכל פי' יש קצת נחמה דלפירש"י יש נחמה לצדיק שלא יראה הרעה ולהמפורשים יש נחמה לעולם שלא יבא הרעה אבל אם כבר בא הרעה ואח"כ נאסף הצדיק זה תרתי לריעות' דהצדיק ראה את הרעה וגם כל העולם בצער ולא נתכפר להם כלום דאם רצה שיכפר הי מסלקו קודם לכן אלא ודאי שהשם רצה להביא עוד איזו רעה ולא רצה שהצדיק יראה אותה ג"כ וזה שאמר דוד הע"ה כי שר וגדול נפל היום דייקא שיש רעה בעולם ואעפי"כ נפל הצדיק ע"כ יש חרון אף בעולם ותבוא עוד חלילה איזו רעה ולכן אמר שפיר תדעו לשון עתיד שבודאי צריכים אתם לדאוג מרעה העתידה לבוא חלילה וק"ל והנה לפי ב' פי' הנ"ל נבין ג"כ המדרש איכה דאית' גדולה מיתת צדיקים יותר שריפת ביהמ"ק וק' למה יהי' קשה יותר משריפות ביהמ"ק דלמא שוין הן ומנ"ל הא וביותר קשה למה נקט צדיקים ולא צדיק בלשון יחיד דהנה יש עוד נ"מ בין הנך פי' דלעיל דלפי פי' שלא יראה את הרעה א"כ הקב"ה מסלק כמה צדיקים דמאי אולמי האי שיראה את הרעה אבל לפי פי' השני שסילק הצדיק כדי שיכפר ולא תבא הרעה א"כ די שסילק צדיק אחד אבל אם מסלק שתים אינו לכפרה אתו ובודאי תביא הרעה והנה כתיב כלה ד' חמתו ויצא אש בציון ופי' המפורשים דהכי קאמר קרא ע"י שיצא אש בציון דהיינו ששרף ביהמ"ק שככה חמת המלך ולא כלה את ישראל ונמצא למידן שע"י שריפת ביהמ"ק הי' שריד ופליט לנו שכיפר עלינו אבל בסילוק הצדיקים הוי איפכא שמביא אח"כ הרעה כדמוכח מכל הפירושים הנ"ל ולכן מדייק המדרש בלשונו קשה לפני הקב"ה מיתת צדיקים דהיינו אם ימותו שני צדיקים שמוכח שתביא אח"כ הרעה יותר משריפת ביהמ"ק דשם הי' ניצולים ע"י ביהמ"ק והקב"ה אינו מפסיד רק את ביהמ"ק אבל גבי מיתת צדיקים הקב"ה מפסיד יותר דאזלא צדיקים ואח"כ צריך להביא הרעה ולכן גדולה לפניו וק"ל מאאמו"ר הג' זצוק"ל: לפרשת ואתחנן. ואתחנן אל ד' וכו' אתה החלות להראות וכו' רב לך אל תוסף וכו' וכ' אאמו"ר הג' זצוק"ל ז"ל כבר הארכתי בפנים שינים כוונת הוווכוח בהנחה זו שהקדים מרע"ה לתפלתו ותשוב' הקב"ה אליו במעט תיבות ורב האיכות, וכעת נ"ל עוד מילי להראות פנים במקראי קודש אלו בעזה"י, איתא בכתובות ד' ע"ז כד שכיב ריב"ל א למלאך המות זיל עביד רעותי אזל אתחזו לו א"ל אחוי לי דוכתאי א"ל לחיי א"ל הב לי סכינך דלמ' מבעת לי באורחא יהבי נהלי' כי מטא להתם דליו' קא מחוי לין שוור נפל להאי גיסא נקטי' בקרנ' דגלימא א"ל בשבועת' דלא אתינא אמר קוב"ה אי איתשל אשביעת' נהדר אי לא לא נהדר וכו' וראיתי בס' גבולות בנימין פי' ב' אבין עפי"ז מד' תמוה אתה החלות וכו' להתיר לי שבוע' שבמדון אעבר' נא ואראה, וביאר דאית' במד' דמשה אמר להקב"ה אם נגזר עלי למות במדבר מ"מ אעבר' נא ואראה וכו' ואח"כ אחזור למדבר למות שם, וא"כ אפשר דמה"ט לא נענה בזה דאולי אחר