דברי מהרי"א חלק ב קמב

מקבלין גרים מעמלק ואפי"ה ציוה הקב"ה למחות זכר עמלק ולהלחם עמו ש"מ דנשתנה דין עמלק בזה דאפילו מי שאין לו חיבור וקישור עמו יוכל להתקיים ע"ז מלחמת עמלק כיון דלא אפשר בענין אחר ולכך שפיר נענש שאול וז"כ הפסוקים הנ"ל כשבא דואג ואמר לדוד איך שהיא הרג את המלך שאול א"ל דוד אי מזה אתה ויאמר גר עמלק אנכי ולכך אמר לו דוד א"כ איך לא יראת לשלוח ידך במשיח ד' דבשלמא בל"ז הי' מענה בפיך לאמר דשאיל הי' חייב הריגה עבור שלא קיים שפיר מחיית עמלק ואף דלא הי' לי חיבור וקישור עם אומת עמלק ולא הי' בו דופי אפי"ה הי' לו לקיים די"ל שאני עמלק דשים מלך או מושל א"א להיות לו חיבור וקישור עם עמלק כיון דאין מקבלין גרים ממנו והוי דבר שא"א ואין דנין אפשר משא"א משא"כ עתה שיצא מפיך שאתה גר מעמלק ונשמע מדבריך דלדעתיך שרי לקבל גרים מעמלק ולא נשתנה דין עמלק מדין שאר אומת ואין רשאי להלחם בעמלק אלא מי שיש לו חיבור וקישור עמו וא"כ שאול דלא הי' לו חיבור וקישור עמו א"א לו להלחם עמו לקיים שפיר מחיית עמלק ולא הי' חייב הריגה ע"ז לכך אמר לו פיך ענה בך שאמרת שאתה גר עמלקי ואמרת שהרגת את שאול והם תרתי דסתרי אהדדי כנ"ל): ממרן אבי הג' זצ"ל והי' כ"ת וכו' מראשית וכו' מארצך אשר ד"א נותן לך וכו' ותמו' ונ"ל במד"ר בראשית אית' בראשית בשביל בכורים שנקרא ראשית ע"ש ונ"ל טעם למצוה זו של בכורים עפמ"ש רש"י פ' בראשית דהו"ל להתחיל החדש הזה וכו' דמאי דהוי הוי ותי' כח מעשיו הגיד וכו' לתת להם נחלת גוים שלא יאמרו או"ה לסטים אתם ע"ש ובר"פ לולב הגז"ש ילפי' דמצוה הבב"ע אסור מאני ד' שונא גזל בעולה וא"כ ה"ט דבכורים להורות נגד או"ה שאומרים לסטים אתם דא"כ איך ציוה ד' להבי' לפניו בכורים כמ"ש והנחתו לפני ד' וה"פ המדר' דק"ל קו' רש"י למאי נ"מ כתיב מע"ב לז"א בראשית בשביל בכורים וכו' ר"ל ה"ט דבכורים ה"ט דמעשה בראשית וכתי' רש"י הנ"ל משום שלא יאמרו לסטים אתם וז"ש כ"ת אל הארץ אשר באמת ד"א נותן לך וכו' כי לי כל הארץ ונתנה לאו"ה וחזר ונטלה מהם אבל או"ה יאמרו גזילה הי' בידכם כנ"ל לכן ולקחת מראשית וכו' בזה יהי' ראי' כי הו' ארצך אשר ד"א ניתן לך ולא גזילה היא כנ"ל ודו"ק – עכד"ק: ושמחת בכל הטוב וכו' אית' במד' תנחומא פ' ראה ובילקוט אין טוב אלא תור' שנאמר כי לקח טוב וכו' לפי' הזהיר משה את ישראל עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ותמו' וכתב אאמו"ר הנ' זצ"ל עפמ"ש הג' מו"ה דוד דייטש זצ"ל ע"פ שמח זבולון בצאתך וכו' לדברי חז"ל שעשו זבולון ויששכר שותפות ביניהם מאי בצאתך הל"ל במלאכתך או בעסקך אפי' בביתך אמנם באופן שותפתם שהמחזיק נוטל חלק מהתורה של חבירו א"כ ביום מחר כי יבואו על שכרם בג"ע אחר כל השאלות וחיפוש זכיות מצות ומעש"ט שמבקש כל א' וא' אומרים לי להעשיר המחזיק עוד זאת פעלת טוב שלמדת ב' וג' פעמים ש"ס ופוסקים לפי שעל ידך והחזקתך למד חבירך ששה פעמים ש"ס ופוסקים ופלגא דחבירך מגיע לך שמחה גדול' מאד יש לו מה שלא עלה על לבו מקודם ובהת"ח נהפוך הו' שכל עוד שמייגע א"ע ולומד ש"ס ופוסקי' ששה פעמים ויותר השמחה בלבו גדולה הו' וביום מחר כי יבא ל שכרו פוחתין לו מחצה ושליש לזה שהחזיקו לכן דייק ואמר שמח זבולון בצאתך דייקא ר"ל בצאתך מן העולם ויששכר באהליך דייקא אבל בצאתו נוטלין משכרו חלק להעשיר המחזיקו וכו' ונכון א"כ אם הת"ח הוא עשיר בעצמו ואין הו' צריך לאחרים נשאר