דברי מהרי"א חלק ב קמ

בהבין קושי' על דברי הרקאנטי הלא מפורש בהדי' בהפוסקים ובמדרשים דשאיל נהרג על שלא קיים מחיית עמלק או בעון נוב עיר הכהנים ואיך כתיב הוא שנהרג בשביל קדושת ביכורים וצ"ל דשניהם אמת דמחמת שהי' ביכורים הי' מת קודם זמני ולא הי' נהרג רק מחמת עונו הי' נהרג, וידוע מאמר חז"ל מפני מה לא נמשכה מלכות שאול מפני שלא הי' בו שום דופי ונר' דגם זה מכיון למ"ש הרקאנטי כי אמרו חז"ל הובא בחזקוני פ' תבוא ולקחת מראשית מן המשובח כדכתי' ראשית שמנים ימשחו לכך צריכי' כל הביכורים להיות מן המשובח וזהו שמרמז הגמ' דמלכות שאול לא נמשך מפני שלא הי' בו דופי והי' מן המשובח כדין ביכורים לכך הי' בהכרח להסתלק מן העולם קודם זמנו ונקדים מ"ש בגליא רזיא הובא בי"ר פ' מטות יש סוד גדול אשר גלו מלאכי מרום למשה והוא כשהס"א שלח מסטרא דלי' נגד ישראל אם כל מלך או מושל או גבור אשר יצא לקראתן ובא לעשות נקמה באיזה אימה צריך שיהי' לו איזה חיבור או קישור והתחתנות טם אותה אומה עצמה כגון פנחס שבא ממדין מבנות יתרו עשה נקמה במדין וכגון דוד שבא מרות מואביה עשה נקמה במואב לקיים מהרסייך מחריבייך ממך יצאו ואז כשעולה הס"א לצעוק לפני ב"ד העליון משיבין לו הלא זה הוא משלך ואז הוא יוצא אבל וחפוי ראש ע"כ ולפ"ז הי' לשאול טענה גדולה נגד מחיית עמלק שהרי הוא הי' המשובח בלי שום דופי והי' בלתי אפשר להתקיים על ידו מחיית עמלק כדינו כיון שלא הי' לי שום חיבור והתקשרות עם הס"א כנ"ל, וז"כ המדרש הנ"ל דודאי משה הי' יודע דהריגת שאול יהי' על עונו שלא קיים מחיית עמלק ובא לשאול להקב"ה מלך ראשון שיעמוד על בניך דכיון שהוא מלך ראשון ודאי הוא יהי' מן המשובח כדין ביכורים ולא יהי' בו שום דופי ולא יהי' לו שום קורבה ושום שייכות עם הס"א וא"כ בלתי אפשרי להתקיים על ידו מחיית עמלק עד גמירא ואין לו אשמה בזה ולמה ידקר בחרב על עון זה והשיב לו דלא בשביל זה נהרג אלא אמור אל הכהנים שהרג, והשתא יבואר נמי סמיכות הפרשה כי אית' בילקוט בשלח נשבע הקב"ה בכסאו שאם יבוא אחד מכל האומות להתגייר יקבלו אותו ומזרעו של עמלק לא יקבלו איתו ע"כ נמצא מכח זה דאצל עמלק נשתנה דינו וציוה הקב"ה לעשות בו נקמה אף ע"י אדם שאין לו שום חיבור ושייכות לעמלק שהרי גזר הקב"ה שלא לקבל גר מן עמלק וא"כ א"א לשום אדם מישראל להיות לו התחתנות עם עמלק ואפי"ה ציוה הקב"ה למחות את שמו ש"מ דבעמלק נשתנה דינו ויכול לעשות בו נקמה אף אדם שאין לו שייכות עמו כיון דלא אפשר בע"א וזהו ביאור סמיכות הפ' דדוקא מפני שאמרתי לך מחה תמחה את זכר עמלק לכך אני אומר לך כי תבוא אל הארץ ולקחת מראשית פרי האדמה דהיינו שתקח ביכורים מן המשובה דבל"ז לא הי' יכול לומר שתקח ביכורים מן המשובח דאז הי' קשה ע"ז קושי' גדולה שאול המלך שהי' ג"כ ביכורים ודאי הי' מן המשובח ולא הי' בו שום שייכות והתחתנות לזולת זרע ישראל וא"כ למה נענש על שלא קיים שפיר מחיית עמלק הלא לא הי' באפשרי להתקיים על ידו כיון דאין לו שייכות עם אומה דעמלק אבל השתא שאמרתי לך מחה תמחה את זכר עמלק לאסור לקבל שום גר ממנו ואפי"ה נצטוו ישראל על מחיית עמלק ונשמע דבאומה עמלק לא איכפת לי בזה דאף ע"י אדם שאין לו שייכות בהם נמי יוכל לעשות הנקמה בהם ושפיר נאמר ולקחת מראשית שיהי הביכורים מהמשובח ול"ק מידי משאול - ובהצעה זו יבואר על נכון הפסוק בשמואל א' סי' ט"ו כשחזר שאול מן המלחמה של עמלק ולא קיים הציווי כתיב ויאמר שמואל אל שאול הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וכו' וישלח ד' שורך ויאמר לך והחרמת את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם ולמה לא שמעה