דברי מהרי"א חלק ב קלט

מהפוסקים ראשונים ואחרונים להביא מהם דרשב"א ביבמות מ"ח ומהא דר"ע בספרי דבהדי' גלי קרא ביפ"ת דג' חדשים בעי' להבחנה מדאו' הוא, ועכ"ל משום דהתם לאו ה"ט משום הבחנה אלא דגזה"כ הוא ביפ"ת דוקא תשב ג' חדשים של בכי כולם שווים בדינם ומטעם המלך ד' כדי שתתנוול עלי', אבל בעלמא לכ"ע הבחנה לאו דאוריי' היא וסיים לשון הספרי דמייתי בהגמיו' כדי להבחין וכו רק אסמכת' הי' כמו לשמואל דנפ"ל בגמרן אסמכת' מקרא אחרינא ודעת הרמב"ם לפסוק כת"ק דר' שמעון בן אליעזר הנ"ל דגזה"כ הוא רק חדש א' לבכי לתקנת עצמה וחכמים גזרו להמתין ג' חדשים להבחנה לתיקון הולד וכמ"ש המשנה למלך בפ"ח מה' מלכים להוכיח דלא כמ"ש הכ"מ דמפירש כן בדברי הרמב"ם פי"א מגירושין הנ"ל וציינתי עליו א"כ מיהת לכ"ע ביפ"ת מפורש בתורה דלולא מצות התורה ביפ"ת דווקא שלא קיבלה עליה לגייר ברצון דווקא שתמתין חדשי הבכיה דווקא בכדי שתתננה עלי'] את אביה ואת דתה וכו' מותרת לו עכ"פ בגיורת ול"צ הבחנה כדי לתקן הולד ומ"מ אסרו חכמים וקשיא להטו"ז כנ"ל כך כונתי להקשות ויש לו מקום, וגם לשין הרמב"ם פי"א מה' גירושין הנ"ל שכתב וכן יפ"ת אעפ"י שנתנה לה תורה למ"ד יום לתקנת עצמה צריכה להמתין צ' יום לתקנת הולד עכ"ל ומה לשון זו אומרת אעפ"י שנתנה לה תורה וכו' הא ודאי דין הבחנה לאו דאוריי' ומאי רבית' בלשון אעפ"י וכו' דקאמר הרמב"ם אלא ע"כ לאפוקי מסברת הט"ז הנ"ל ור"ל אעפ"י שהיתר מפורש בתורה ביפ"ת דווק' בעי' חדש א' בלבד לבכייה על אביה וכו' כדי שתתגנה עלי' מ"מ אסרו חכמים צ' יום להבחנה כנ"ל [א"ה ראיתי באיז' ספר או שמעתי ראי' לדברי ר"ע לשיטת הרמב"ם הנ"ל דהבחנה ג' חדשים דאורייתא מפסוק גופא דכ' ואחר כן תבוא אליה וכו' שיש הבדל בין "אחר" ובין "אחרי כן" שמלת אחר הוא אחר דבר א' ומלת אחרי כן אחר דברים רבים שנזכר בענין ממילא גם כאן הפי' ובכתה את אביה וכו' ירח ימים ר"ל ירח למ"ד יום, ימים ב' חדשים הרי צ' יום ג' חדשים ואחרי כן אחר דברים רבים דהיינו אחרי חדשי הבחנה תבוא וכו', עי' שו"ת מהרי"א אה"ע סי' קס"א, ולענ"ד נר' לישב קושי' א"ז הג' זצוק"ל דאית' ביבמות דף מ"ב דהק' הגמ' שם ותמתין משהו ותנשא וכי מלו ג' חדשים ליבדקה אמר ר"ס אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהן עי' ברש"י שם וא"ש דהאי טעמ' שייכ' באשה סתם אבל לא ביפ"ת דרוצי' אנו שתתגנה על בעלה ואפשר דלר"ס אינ' צריכ' ג' חדשים להבחנה אצל יפ"ת ודו"ק]: תבא. כי תבא אל הארץ אשר ד"א נותן לך נחלה וירשת' וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך וכו' ונר' לבאר סמיכות הפרשה דמסיים הפרשה שלפניה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים האיך תלי' בזה פ' הביכורים ונר' בהקדים מה שכתוב הרקאנטי הובא בס' ברכת שמואל פ' זו וז"ל שאול המלך הי' לו דין ביכורים כי הי' מלך הראשון לכן הי' נהרג על קדושת הקב"ה לפי שהי' מלך ראשון דוגמת ביכורים והא דכתיב ולקחת מראשית הוא רמז למלך שאול עכ"ל אשר ע"פ הקדמה הלז מבואר המדרש פ' אמור א"ר יהושיע מלמד שהראה הקב"ה למשה דור דור ושופטיו דור דור ומלכיו והראהו שאול ובניו נופלים בחרב אמר לפניו מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקור בחרב אמר לו הקב"ה ולו אתה אומר אמור אל הכהנים שהרג ע"כ בהמאמר הלז מקשים שאמר משה מלך ראשון מה מועיל זה לטענת ידקר בחרב והוא תמוה, ועפ"י הקדמה דברי הרקאנטי הנ"ל מבואר המדרש