דברי מהרי"א חלק ב קלו

עכ"פ לעורו הי' שמלתו מבחוץ וההבדל הו' כי תשובה בבחרותו מאהבה הו' נקרי כסות"ו שמכסה העביר' מכל וכל אבל בזקנותו תשוב' מיראה הי' אינה כסות אלא שמלה לעורו לפי שעדיין נשאר רושם שזדון נעש' לו שוגג אבל זמן השלישי אם תמתין עד יום המיתה אז במה ישכב בקברו אין כסי"ת ואין שמל"ה לעורו אלא ע"י והי' כי יצעק אלי ושמעתי כי חנין אני אעפ"י שאיני כדאי אקבל תשובתו ע"י צעקה דווק' במדת חנון שלי עי' תו' ר"ה י"ו ב' פסיקתי, והנה אז"ל יפה צעקה לאדם בין קודם בין לאח"ר גז"ד אבל ביום המיתה אז הצעקה כמעט מן הנמנע הו' וז"ש יחיינו מיומים יר' אנחנו מתפללים שהקב"ה יעזרינו לתשובה הי' חיים של סליחה אחרי היות רשע שהו' חשוב כמת וכיון שחזר בתשוב' הרי הו' חי אם וכמ"ש אם אחפוץ במות רשע כ"א בשוב רשע מדרכיו וחיה עי' בחיי' פ' אחרי לז"א יחיינו מיומים בב' זמנים הקודמים שעכ"פ יש לנוכח קצת אז החזירנו בתשו' שלימה ואם לא עכשיו עכ"פ ביום הג' הו' הזמן האחרון יום המיתה אז בעי צעקה שהו' כמעט נמנע לחולה מושכב ביום מיתתו לכן צרי' לבקש שנים יקימנ"ו ונח"י לפניי דייק' חיים של סליחה ענ"ל דיואל סי' ב' אמ' תקעי שופר ציון קדשו צום קראו עצרה וכו' הכוונה כי בכל השנה האדם מסגל עונות ואין פחד ד' נגד עיניו יבום התרוע' בר"ה אנחנו חרודים מיום הדין מפחד ד' ומהדר גאוני כי בא לשפוט את הארץ כמ"ש אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אבל בר"ה אסיר בתענית ואסו' להתודות וביוה"כ הוא זמן תשוב' לכל ומנהגו של עולם אחר יוה"כ חוזרים ללימודם לז"א תקעו שופר ציון בר"ה אפ' בשבת במקדש הי' תוקעין ואח"כ קדשו צום ביוה"כ כל היושב בתענית כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו שנא' בקרבך קדוש והיו' בתשו' ומעש"ט ויה"כ נקר' יום קדוש כמ"ש ז"ל ע"פ ולקדוש ד' מכובד וכו' וכ' בישעי' ניח הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובו' רשע וכו' והיו' קדשי צום וגם קראו עצרה שלא תחזרו אח"כ לסורם אבל תעצרו אתכם זה קדושת הצום פרושי' מעבירי' כל הימים וקיי"ל מצו' וידוי עיה"כ עם חשיכה לז"א אם חבול תחבול שלמת רעך זו נשמה כנ"ל עד בא השמש זה עיה"כ עם חשיכה תשיבנו לו כנ"ל וזה"ש יחיינו ד' מיומיים אלו ב' ימים ר"ה יהי רצון שנה בכלל צדיקים גמורים שנחתמים לאלתר לחיים בר"ה ועכ"פ ביום הג' הי' יו"כ יקימינו ממה שהיינו תלוים ועומדים ונחי' לפניו: בקהלת כ' בכל עת יהי' בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר נ"ל דאזיל שוב יום א' לפני מיתתך וכי אדם יודע יכו' ישיב היום שמ' ימות למחר ונמצ' כ"י בתשובה והנה דחז"ל ימים יוצרו ולא א' בהם זה יוה"כ ופרשתי עפ"י הגמרא השטן בגימט' שס"ד ימים אית לי' רשות אבל ביוה"כ נ"ל רשות וכ' וייצר בב' יודי"ן ע"ש יצ"ט ויצה"ר וז"כ ימים יר' כל השנה יוצרו יש לאדם ג"כ יצה"ר ולא א' בהם זה יוה"כ גם י"ל דכ' ויהי ערב ויהי בקר יום א' ואי' בר"ה דן הקב"ה לישראל דווק' ביום אבל ביוה"כ גם בלילה ויוה"כ נקר' בקר על שם בקר פנקסון וחשבון של הבריות ונקר' ערב שמערב עד ערב וזה"ש ויהי ער"ב ויהי בק"ר מתחילת ערב הו' ביקור דין וחשבון וכמ' שנא' ויהי לשנא דצערא יום א' זה יוה"כ שקב"ה דן גם בלילה וז"ש ימים שנים דר"ה יוצרו התחלת הבריאה כמ"ש היום הרת עולם או ימים עשור הם עשי"ת לתקן אדם א"ע בהם יוצרו ולא א' בהם ולי כתי' זה יו"כ שהו' יום א' ויהי ערב ויהי בקר דן כל היום כולו והנה תשוב' גמורה הוא שעורני בכחו עתה בכחו אז באותו פרק ובאותו מקום והר"מ הנ"ל כ' שלמה אמר זכור את בוראך בימי בחירותיך אם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שא"א לו לעשות וכו' אף שאינו תשוב' מעולה מעולת לו הי' עכ"פ ואף ביום מיתה אם מת בתשובה מוחלין