דברי מהרי"א חלק ב קלה

מקיימין כל ישראל בכללן כל תרי"ג מצות הוי כאלו כל אחד ואחד מהם קיים אמנם אם המה באחדות ושלום זע"ז וזה פי' ד' עוז לעמו יתן הי' התורה וקשה איך יוכלו כ"א לקיים כל חלקי המצות לזה אמר ד' יברך את עמו בשלום, ויש עוד טעם אחר שמחויב כ"א מישראל לקיים תרי"ג מצית ואם חסר אחת מהנה אז מחויב להתגלגל עוד לעוה"ז וישלים חוקו, מעתה יש לנו שני דרכים לקיים התורה בכללה כל תרי"ג מצות א' ע"י גלגול ב' ע"י שלום ואחדות והנה מצינו שמיתת הצדיקים נקרא שכיבה כמ"ש ושכבתי עם אבותי וז"כ בשלום יחדיו אם תהי' כולכם בשלום אז נוכל לקיים התרי"ג מצות בכללה כנ"ל ואיננו צריכי' עוד לגלגל בעוה"ז לקיים איז' מצות אשכבה ואישן בקבר במנוחה נכונה עד יקיצו לתחה"מ ב"ב וק"ל – תהלים סי' כ"ז שמע ד' קולי אקרי חנני וענני לך אמר לבי בקשו פני וכו' נ"ל דאי' יעזוב רשע דרכו וכו' דרכ"ו וכו' וק' הכפל גם מאי וישוב ושב הל"ל גם מאי ירבה ונ"ל דאי תשובה מיראה זדונו' נעש' שגגות ומאהבה נעש' זכיות וא"כ נדע אם ה' מאהבה או מיראה אם משיב ומחזיר גם לאחרים התשובה כיון דוד שאמ' אלמד' פושעי' דרכיך וכו' ודאי מאהבה הו' דמיראה מאי איכפת לי' באחרים ומה"ט אברהם נקר' אוהבי ע"ש שהודיע שם ד' בעולם והכניס אחרים תחת כנפי השכינה ומצינו מאנן דרחים רבנן תרגום של אוהב וכתי' ארחמך ד' חזקי א"כ הפ' מתחיל יעזוב רשע דרכו דייק' ואח"כ וישוב אל ד' לפעיל גם להחזיר לאחרים בתשוב' וישוב בפועל יוצ' וכדין קשוט עצמך ואח"כ אחרי' ואז ע"כ יהי' מוכרח וירחמהו שהו' שב מאהבתו אליו ית' ואז ואל אלקים מוטל כי ירבה לסלוח יותר מסליחה דאפי' מצו' נעש' לו מעביר' וז"ש שמע ד' קולי בתשובה וחנני וענני בכפל והיי' סליחה לעשות מצוה מעבירה וה"ט דהרי לך אמר לבי אני אמר לאחרים בשבילך בקשו פני תעשו רצוני כמ"ש אלמד' פושעים דרכיך וחטאי' אליך ישובו והיו' בקשו פני עשו רצונו ובמה את פניך ד' אבקש שרצונו לעשות רצונך ע"כ אין הכוונה מיראה רק מאהבה את פניך ד' דייק': כתיב בפ' אחרי והיתה וכו' לחקת עולם בחדש הז' בעשיר לחדש תענו וכו' כי ביום הזה יכפר וכו' יובן כתי' יחיינו מיומיים וביום השלישי יקימינו וכו' נ"ל עמ"ש הר"מ פ"ב מתשו' איז' תשובה גמורה זה שבא בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה לא מיראה ולא מכשולו כח הו ששלמה אמ' זכור בוראך בימי בחרותך ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שא"א לו לעשות מה שהי' עשה אעפ"י שאינה תשובה מעולה מועלת הי' לו ובעל תשוב' הו' אפי' עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלין שנא' עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח וכו' שהו' יום המיתה מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו עכ"ל וזה נ"ל כוונת הפ' בפ' שופטים אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו יר' דהנשמה נקרא שלמה שהוא לבוש והקב"ה נקר' רע"ך כמ"ש במדרש רעך ורע אביך אל תעזוב וכו' ואמ' הכ' אם ח"ו חבול תחבול את הנשמה שנתן לך הקב"ה הנקר' רעיך דהיי' שתחטא ותקלקל ותפגום הנשמתך ותתמשכן חלילה נשמתך הנה עד בא השמש יום המיתה תשיבנו לו תוכל לשוב בתשובה ולתקנה לטוב כבראשונה תשיבנו לו דייק' שתהי' שיבה כביאה ואמר בכפל חבול תחבול ר"ל אם כבר עברת' גם ב' הזמנים הבחרות והזקנה עכ"ז לא תתיאש א"ע עד בא השמש גם ביום המיתה מועלת התשובה ואמר כי הו' כסותה ר"ל אמנם תדע ההבדל בין זמני התשובה כי הי' כסות"ה לבדה אם שב בבחרותו עודו בכחו לא מיראה וגם לא מכשלין כח הי' לב"ד התשו' מעולה כתוס' מבפנים ומבחוץ הו' בעל תשוב' גמור' אבל אם הו' שב בזקנותו הו' שמלתו לעורו אינה תשוב' מעולה מבפוים אלא מכשלון כחו עכ"ז מועלת