דברי מהרי"א חלק ב קלא

בתים שנא' ובתים מלאים כ"ט נטעתי לי כרמים שנא' כרמים וזיתים אשר לא נטעת וכו' עשיתי לו גנות וכו' נטעתי בהם עץ כל פרי הה"ד כי תבואו אל הארץ ונטעתם עכ"ל הנה מתחילת המד' מדרש דר"י בס' מוכח דהנטיעה קודם גם לבנין הבית וכדברי הרמב"ם שנא' כי תבואו אל הארץ מיד ונטעתם שכן קב"ה לא נתעסק מתחילת ברייתו ש"ע אלא במטע תחילה ועז"נ אחרי ד"א תלכו אבל סיום המד' דרש דר"י משמע דפליג ומייתי קרא דשלמה הנ"ל בניתי לי בתים תחילה ואח"כ נטעתי לי כרמים וכו' וכן הי' בכניסתן לארץ כי תבאו אל הארץ כבר מצאו הכל מוכן לפניהם ובתים מליאים כ"ט כרמים וזיתים אשר לא נטעת ולפי שאותן פטורין מן הערלה לכן ונטעתם כתיב לקיים מצות ערלה ורבעי כנ"ל וצ"ל לדיד' שאותו המטע שנתעסק קב"ה תחילה זה נטיעת הגן הי' בנין בית ונטיעת כרם בהדדי שהרי וישם שם את האדם וכו' כתיב שהי' הג"ע בית דירה לאדה"ר [וקצת צ"ע על דמייתי המד' על בניתי לי בתים האי דבתים מליאים כ"ט ואין כוונת הקרא על טובת הבתים בנויים שימצאו אלא על הטובה שימצאו הבתים מליאים. מכל טוב וכדח"ל שאפי' קדלי דחזירי אבל הו"ל למסמכ' אקרא המוקדם בסמוך לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים וכו'] ומ"מ גם מהאי מ"ד ומהאי קרא דתורה בפ' ואתחנן שהקדים בנין הבתים לנטיעת הכרם אין קושי' על הרמב"ם דהתם ע"כ לסדרם כן לפי הענין שהתחיל והי' כי יביאך ד"א אל הארץ אשר נשבע וכו' לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים וכו' כרמים וזיתים אשר לא נטעת וכו' דנתינת הארץ אשר נשבע ד' וכו' וקאי בי' קרא באמרו כי יביאך ד"א אל הארץ וכו' ע"כ מקדים הערים ובתים שהם יותר בשם ארץ יקראו מכרמים וזיתים דר"ל הנטיעות שבה – ועוד לפמ"ש בפתח דברינו בכוונת הרמב"ם משום שני ערלה ע"כ צריך להקדים נטיעת כרם לבנין בית א"כ התם קרא קאמר מנטיעות שימצאו בא"י כמ"ש אשר לא נטעת שהן אין בהם ערלה ורבעי ומוכנים מיד לפרנסה מהן לכן שפיר הקדים תחילה נתינת הערים ובתים להם וזהו אפשר כוונת המשך הפ' לתת לך ערים וכו' ובתים ואח"כ כרמים וזיתים משום שהם אשר לא נטעת ואכלת ושבעת דייקא ר"ל כיון שלא נטעתם אתה אין בהם ערלה ותוכל לפרנס מהם מיד לכן בישר תחילה כל טובת הערים גדולות וטובות אשר לא בנית וכו' כנ"ל: עוד שם ברבה ס"פ כ"ה ובשיר השירים רבה פ' שוקיו עמודי שש ז"ל ארשב"י וכו' לפי שבעוה"ז אדם בונה בנין ואחר מכלה איתו אדם נוטע נטיעה ואחר אוכל אותה אבל לע"ל מה כתיב לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל וכו' עכ"ל משמע נמי דדייק סידור' דקרא דוקא מדסמיך לי' מקודם קרא דשמואל א' י"ד אותו החל לבנות מזבח ודרש במלכים הוא הי' ראש בונה מזבחות החל לבנות עש"ה תחילה בונה בית ואח"כ נטיעה כנ"ל – שוב מצאתי במד' הנעלם בס' זוהר חדש פ' בראשית ד' ה' ע"ב דפוס קראקא שנת שס"ג ז"ל ר' יוחנן פתח בחכמה יבנה בית שלשה דברים צריך האדם לעשות בדרכי העולם ואלו הן לבנות לו בית מושבו וליטע כרם להתפרנס בו ואח"כ לקחת לו אשה ולהוליד בנים לפרנסם בהם ולא כדרך השוטים הלוקחים אשה בתחילה ואח"כ נוטעים כרם ואח"כ בונים בית כי הא דא"ר סימון כל הלוקח לו אשה ואין לו בתחילה במה שיוכל להתפרנס הרי זה חפשי מן המצות שנא' במתים חפשי ולמה נקרא חפשי שהוא חפשי מן המצות מפני שלא יוכל להשתדל בעבודת בוראו אלא בעבודת אשתו ר' יהוד' אומר כאלו לוקח ע"ז לעצמו דאר"י בתחילה היו החכמים והחסידים לוקחין אשה ולא הי' להם די פרנסתם וממיתים עצמם ברעב ובצמא ומניחים כל חיי העוה"ז ועוסקים בתורה ובמצות ולעבוד בוראם אבל בזמן הזה שהעולם טרוד