דברי מהרי"א חלק ב יג

לשרי מעלה והם השביעו השר של מים והביא עליהם אש וא"כ בזה מובן המ"ר בפסיק חטא חטאה וכו' ותשב אחור אחור מן הכהונה אחור מן המלכות, ולפמ"ש נרא' דה"פ הפסיק והמדרש חטא חטאה ירו' בכפל דייקא בתחתונים ובעליונים כנ"ל ע"כ דייקא לנדה היתה כ"כ עד שגם כל מכבדיה אלו רעיה מיכאל וגבריאל היזלוה ובגדו בה באופן שחלל ממלכה ושריה לז"א גם היא נאנחה ותשב אחור מן הכהונה ומן המלכות דייקא שע"י שחלל ממלכה ושריה ממרום שלח אש, וזש"פ חטאו בכפלים דייקא בתחתונים ובעליונים, לכן לקו בכפלים שגם רעיה בגדו בה אלו מה"ש, וזה"ש כי לקחה מיד ד' דייקא דגם ממרום שלח אש והו' כפלים משום בכל חטאתיה דייקא מדה כ"מ וחזרו ונחמו בכפלים נחמו נחמו עמי נחמוה עליונים נחמוה תחתונים מה"ש ואו"ה לכשאשוה לך אנחמך כנ"ל, ואית' במר' בראשית פ"ח א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לברוא את אה"ר נעשו מה"ש כתין כהין וכו' אמת אמר אל יברא שכולו שקרים וכו' שלום אמר אל יברא דכולי' קטטה וכו' ונ"ל דשני אלו שלום ואמת הם דבוקים יחד דכל זמן שאו"ה עע"ז וחלוקים עמנו בדה, אין אמת בפיהם אלא שקר נחלו אבותם ולא אמונה בהם ואז"ל חותמו של הקב"ה אמת, ואם אמת בפי הכל שלום בעולם אבל ע"י שקר העע"ז אין שלום כי זדים הליצוני וכו' משם מתורתך לא נטיתי כנ"ל, וכתיב תשימנו מדון וכו' והנה בעת החורבן כתיב ותהי האמת נעדרת אבדה האמונה שעבדו ע"ז, לכך הו' החורבן, כטענת שלום ואמת שאל יברא דכוליה שקר וקטטה, ולכשיגיע היום ונשגב ד' לבדו וכו' והן אמת בפי הכל כי ד' אחד ושמו א' יהי' שלום כי יבטלו או"ה שנאתם לכשאשוה לך אנחמך אזי גם שלום ואמת יסכימו על הבריאה ולא יהי' שים קטרוג, והנה אז"ל ראוי' הי' חזקי' להיות משיח וכו' וא"כ לז"א רק שלום ואמת, ר"ל גם אלו יסכימו על הבריאה יהי' זה בימי וכיון שאמר רק אמת ושלום יהי' בימי והל"ל בתפלתו יהי כבוד ד' לעולם יהי אמת בפי הכל לעבדו שכם א' לכן א"ל הקב"ה צרכך בקשת דייקא, בימי אמרת ולא לעולם נחמו נחמו עמי א"א צריכים לתפלתו של חזקי' הנ"ל שיסכימו שלום ואמת על הבריאה, כי אני דייק' מנחם וכו' במה שאהפוך אל כולם שפה ברורה וכולם ידעו אותי, וכיון שיהי' אמת בפי הכל יהיה שלום, לכשאשוה לך אנחמך, לזה אמר נחמו נחמו עמי נחמוה עליונים ר"ל אמת ושלום שאמרו אל יברא, וכיון שיהי' כבוד ד' לעולם כי נחמוה תחתונים אלו או"ה בכפל הנחמה כנ"ל ממיל' נחמוה עליונים, גם שלום ואמת יסכימו על הבריאה ודו"ק מאאמ"ו הנ' זצוק"ל: [א"ה ואני פי' הפסוקים נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם דאית' במ"ר פ"ז אמרו ישראל לפני הקב"ה והלא כתבת הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר הישוב אליו עוד א"ל הקב"ה וכי איש אני אל אנכי ולא איש וז"כ נחמו נחמו עמי שאני רוצה לנחם אתכם לחזור וליקח אתכם אלי וא"ת והלא כתיב הן ישלח איש וכו' הישב אליו עוד ובא כמתרץ יאמר אלקיכם ר"ל אל אנכי ולא איש]: בהפטרה דחזון כ' למה לי רוב זבחיכם יאמר ד' וכו' ואח"כ אמר ובפרושכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפילה איננו שומע ידיכם דמים מלאו, ובברכות דף ל"ב ילפינן מן המקרא הזה דגדולה תפלה יותר מקרבנות ופירש"י אי לאו דגדולה תפילה קשה כיון דאמר למה לי רוב זבחיכם למה צריך שוב לפרוט ובפרישכם כפיכם וגם כי תרבו תפלה שהרי אפילו זבח לא ניחא לי' ע"כ והק' המפורשים מנ"ל להגמרא דתפילה גדולה יותר מקרבנות דלמא שניהם שוין ושקולים הם ואלו הוי כתיב חדא הוי אמינא דוקא זהו לא ניחא לי' אבל השני עדיפא וניחא לי' לכך צריך לכתב שניהם – ונר' דיש לדקדק עוד חדא למה אמר גבי זבחים לשון