דברי מהרי"א חלק ב יב

באמונה, נהי' שונאים אותם, כמ"ש משנאיך, ד' אשנא' כמו שהם שונאים אותנו עכשיו ע"י חולק הדת, וכיון שאין שלום אין כלום הי' אמנם התורה הבטיחה לנו בפ' ואתחנן כי ע"י שמירת החוקים, יודו כל או"ה ואמרו רק עם חכם וכו' וממילא ישליכו שנאתם וישוו' אותנו, וזה"ש אם בחקתי תלכו וכו' דייקא, עי"ז ונתתי שלום בארץ, שגם או"ה ישלימו אתך, אעפי"כ ונתתי משכני בתוככם, ר"ל רק בתוככם אשכון וזה ניל טעסכ פל הנחמה כיון שתלה הקב"ה הנחמה בשיוו אי"ה לנו, עכ"ל דה"ט משום שע"י חילוק הדת אין שלום, ואם אין שלום אין כלום, ואין הנחמה בשלימות אף אם ידינו תקיפה על או"ה, לז"א כפל נחמה, ואית' במדרש דאותן שא"ל תורה דומים לערבה, שא"ל טעם ולא רוח, וזה"ש ומפרש א"ע כפל הנחמה מהי, דברו על לב ירושלים נחמה אחת שדומה לערבה במדבר, גם הם ישרו מסילה לאלקנו כמ"ש ונלוו גוים רבים וכו' לכו ונעלה בית אלקי יעקב והי' עקוב למישור וכו' דייקא משים ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדיו וכו' והיינו לכשאשוה לך אנחמך הוא נחמה שני, ועפ"י דברים אלו מובן עוד מא' תמוה בילקוט ישעי' מ"ם ז"ל אתה מוצא כ"מ שהכה ירמי' בא ישעי' וריפא, ירמי' אמר אין לה מנחם בא ישעי' וריפא נחמו נחמו עמי כל מאהביך שכחיך אותך לא ידרשו מכת אויב הכותך מכת איוב הכתך באיוב כ' אש אלקים נפלה מה"ש ובירושלים כ' ממרום שלח אש וכו' נחמו נחמו עמי נחמוה עליונים נחמוה תחתוניה נחמוה חיים נחמוה מתים וכו' ע"כ, ותמו' טובא, ובמד"ר איכה ב"פ בכה תבכה וכו' איתא מאמ' זה בסגנון אחר ז"ל את מוצא שכל נבואות קשות שנתנבא ירמי' על ישראל הקדים ישעי' וריפאן, ירמי' אמר א"ל מנחם בא ישעי' וריפא נחמו נחמו עמי, ירמי' אמר ממרום שלח אש, ישעי' אמר מרום וקדוש אשכון ואת דכא וכו' עכ"ל, וכבר תמ' הפ"ד ע"ז המאמר מה שייכות יש לדבר ישעי' עם דברי ירמי', אטו היקש דמרום מרום דרש עש"ה, ולענ"ד הדברים נכונים דהנה שהע"ה אמר ברצות ד' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, וכן אחז"ל מלאך רע בע"כ יענה אמן, ובמד' איכה ב"פ כל רעיה בגדו בה, אמרו אלו מיכאל גבריאל, הרי דהמה"ש אוהבים אותנו, אבל או"ה שונאים אותנו, וא"כ ירמי' וישעי' אמרו דבר והפוכו, כי ידוע דגבריאל הוא שר של אש, וא"כ הילקוט תחילה סתם והדר מפרש, ירמי' אמר א"ל מנחם כלל וכלל מכל אוהביה דייקא, משום דכל רעיה בגדו בה, אלו מיכאל וגבריאל היו לה לאויבים, כל מאהביך שכחוך וכו' מכת אויב הכתיך, מכת איוב וכו' באיוב כ' אש אלוקים, ובירושלים כי ממרום שלח אש וכו' ר"ל הרי דגם רעיה ביגדו בה, כל מאהביך שכחוך היו לה לאויבים מכת איוב, ואין לה מנחם כלל, בא ישעי' וריפא נחמו נחמו עמי, נחמוה עליונים דייקא אלו מה"ש, נחמוה תחתונים אלו או"ה, ומפרש תו מי הם עליונים מי הם תחתונים נחמו חיים אלו מה"ש נחמו מתים אלו או"ה וכמו שגם ירמי' רמז כפל נחמה זו לכשאשוה לך אנחמך, והן הן דברי המ"ר ירמי' אמר א"ל מנחם בא ישעי' וריפא נחמו נחמו עמי, ומפרש תו ירמי' אמר ממרום שלח אש, והיינו א"ל מנחם מכל אוהביה גם רעיה בגדו בה אלו מיכאל וגבריאל, ישעי' אמר מרום וקדוש אשכון ואת דכא וכו' ר"ל גם המה"ש העליונים נחמיה ויהי' שוכנים אצלם וגם או"ה התחתונים דכא ושפל רוח דייקא נחמוה כי אשכן בתוכם, כי אהפוך אל עמים שפה ברורה לעבדו שכם א' ונשגב ד' לבדו ביום ההו' ולכשאשוה לך אנחמך ולהיות כי הקב"ה משלם מדה כנגד מדה כמ"ש ט"ס בסאסא בשלחה וכו' נ"ל לפי שהשביעו בזמן החרבן את מלאכי מעלה והכחישו כחם לעשות פעולתם כמ"ש במדרש ע"פ חלל ממלכה ושריה שאמר הקב"ה בי אתם משתמשים וחטאו בעליונים בזה כמו בתחתונים שהיו שרי יהודה כמשיגי גבול ומגיעי בית וכו' והכחיש כוחם לכן גם המה היו בעוכריהם מכ"מ שהרי עי"ז ממרום שלח אש שהחליף הקב"ה