דברי מהרי"א חלק ב קכב

כנפי השכינה לז"א והבאתה וכו' שלא יחלצנה במלחמה ע"צ היותר טוב לא נגד יצה"ר לכן פירש"י טעם הסמיכות מיד על ולקחת ולא על והיתה ולק"מ כמובן ודו"ק – עכ"ל מרן אכי הג' זצוק"ל – [א"ה ליישב הדקדוקי' של כק"ז הג' ז"ל נר' דרש"י כ' ע"פ כי תצא וכו' במלחמת הרשות דאין לומר במלחמת מצוה הא כ' לא תחיה וכו' ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכה ולקחת לך לאשה ל"ד תורה אלא כנגד יצה"ר ונר' לשמואל דסבר לאחר כל המעשים אז גיורת גמורה היא כמ"ש א"ז הג' ז"ל א"כ לא מוכח במלחמת הרשות הכתוב מדבר דאיכ' למימר במלחמות חובה וכ"ת הא כ' ל"ת כל נשמה יכולין לתרץ דהלא הוי גיורת גמורה ובזה לא נאמר ל"ת כל נשמה משא"כ לשיטת רב דביאה ראשונה נמי מותרת קודם שתתגייר' נמי שפיר מוכח במלחמות הרשות הכ' מדבר, ותוס' בקידושין הק' רק לשמואל אליב' ק' קושי' התוס' וא"ש המשך דברי רש"י ז"ל דכתב ל"ד תורה אלא כנגד יצה"ר רק להוכיח דכאן במלחמות הרשות הכ' מדבר ממילא ושבית שביו אתי' לרבות כנענים שבתוכה]: והסיר את שמלת שביה וכו' פירש"י כדי לנוולה וכו' ולולי דברי רש"י ז"ל נ"ל אם ע"ד שאמר יעקב אבינו לבניו בפ' וישלח הסירו אלקי הנכר וכו' והחליפו שמלותיכם ופירש"י שמא יש בידכם כסות של ע"ז וה"נ ה"ט גופ' וכתיב לא ידבק בידך מאומה ועונ"ר ע"ד שכ' רש"י בפ' צו ופשט בגדים שבישל בהן קדיר' לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו – עכ"ל אבי דג' זצוק"ל: וראית בשבי' אשת יפת תואר וכו' פירש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר אם אין הקב"ה מתיר' ישאנה באיסור וקשה א"כ יתיר לנו כל האיסורין מפני חשש זה ונ"ל דכך פירושו דיש כאן שני כוונות לשאת יפת תואר אחת מחמת יפיה והשנית להוציא הנשמות קדושות שבתוך האומות ולהביאם תחת כנפי השכינה כמו שמבוא' בס' חכמי אמת וזה הי' הטעם בדוד ושלמה שנשאו יפ"ת וכוונה זו רע בעיני יצה"ר כי כל מגמתו שישתקע הנשמה בתוך הקליפות וזה פירש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר דהיינו שישאנה לש"ש להוציא הנשמות וזה כנגד יצה"ר שאם לא התיר' דהיינו שלא ישאנה בכוונה זו ישאנה באיסור דהיינו להנאות גופו וזה באמת אסור מאאמו"ר הג' זצוק"ל: אית' בחולין דף קל"ט א"ל פפונאי לר' מתנא מצא קן בראשו של אדם מהו אמר לי' והאדמה על ראשו משה מן התורה מניין בשגם הוא בשר ע"ש פירש"י על והאדמה על ראשו וכו' ותמוה המשך ב' שאלות אלו זאח"ז גם הפ' לא ידון רוחי וכו' בשגם הוא בשר משולל ההבנה לדרז"ל ונ"ל דכ' והאיש משה עניו מאד וכו' ותוב' ע"פ האדמה הו' שפר יתר דפשיט' כל האדם ע"פ האדמה המה גם יובן מאז"ל צאן מרעיתי אדם אתם קרוים ואין אוה"ע קרוים אדם ותמוה בפשוט ונ"ל דהנה בחולין פ"ט הנ"ל אית' אמר הקב"ה חושקני בכם וכו' נתתי גדולה לאברהם וכו' למשה ואהרן לדוד וכו' אבל אוה"ע אינו כן נמרוד אמר הבה נבנה וכו' פרעה אמר מי ד' נ"נ אמר אעלה וכו' א"ר גדול מ"ש במשה ממ"ש באברהם וכו' ע"ש ואית' בפ"א ג' כתרים הן כתר תורה כתר כהונה כתר מלכות וכתר ש"ט עולה ע"ג והנה לארבע כתרים הללו זכו אלו דחשיב הגמ' אברהם אבינו אהרן כהנינו משה רבינו דוד מלכינו ואמר הקב"ה נתתי גדולה לאברהם הו' כתר שם טוב שנא' ואגדלה שמך אמר אנכי עפר ואפר, למשה ואהרן משה זכה לכתר תורה כאז"ל אמר הקב"ה תורה שלי היתה ונתתי לך, אהרן זכה לכתר כהונה אמרו ונחנו מה לדוד מלכינו נתתי כתר מלכות אמר ואנכי תולעת וכו' ואלו הארבע' הן הן ראשי יחוסינו בכל הכתרים והגדולות ומיעטו עצמם ע"כ חשק הקב"ה בנו כאמרו לא מרובכם כי אתם המעט