דברי מהרי"א חלק ב קכא

והם שמו בטחונם בד' אבל לשנא דהמעלה עדיין קשי' ונ"ל ע"ד מוסר הפ' כ"ת למלחמה במלחמת מצוה הכתו' מדבר על אויביך דייק' אויב הפנימיי וכאז"ל דהע"ה עשה מלחמה עמו והרגו שנאמ' ולבי חלל בקרבי וכתיב במלחמת מצוה בפ' זו לא תחיה כל נשמה ר"ל עפ"י מאז"ל הרוצה שיחי' ימית א"ע ואמר וראית סוס ורכב עם רב ממך כי בכל עבירה נברא מלאך מקטרג א' וזה"ש סוס ורכב מוכן למלחמה עם רב ממך דייקא שיצה"ר יראה אותך אנשי בריתך וחיילות שנתתם לו כבר מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו וכבר אתה נמסר בידו ולא לו יותר וכדי שלא תתייאש א"ע מן התשובה גלל כן הזהיר' תור' ואמרה לא תירא מהם כי ד"א עמך דהן אמת אתה לא תוכל להם אבל עזר ד"א עמך ע"ד הבא לטהר מסייעין לו וכו' וכמ"ש בפסיקת' אמר הקב"ה פתח לי כמלא נקב מחט וכו' ותוכל להם והמופת לזה תדע המעלך מא"מ שכבר היית משוקע שם במ"ט שערי טומאה וכאז"ל ע"פ גוי מקרב גוי שהיו הללו והללו עובדי ע"ז וכו' ובזכות מצוה א' שכתוב בה המעלה אתכם מא"מ הי' מצות אכילת שקצים הי' כדאי להציל ויכולתם לו ליצה"ר בעזרת ד' א"כ ק"ו במצות הרבה ומכ"ש בעשיית תשובה וכל זה כי תצא למלחמה וכו' בתחילת היציאה הוא בר"ח אלול מאז אזהרה על כל א' וא' לא תירא מהם מעבירות של כל השנה ומקטריגים שנבראו ע"י להתייאש ח"ו עי"ז וכנ"ל ואמר עוד והיה כקרבכם אל המלחמה היינו ביום הדין ובר"ה ויוה"כ אז וניגש הכהן המושל ומנהיג בכל דור עד"ה יורו משפטיך וכו' אל הכהן אשר יהי' בימים ההם ודבר אל העם דברים קשים כגידים להוכיחם ואח"כ יאמר אליהם אמירה רכה שמע ישראל דייקא הכל תלוי רק בשמיעה שמעו ותחי נפשיכם כמ"ש ברבה ס"פ יתרו אתם קריבים היום זה ר"ה שנא' ויהי היום וכו' למלחמה על אויביך על דייקא עלי' יהי' המלחמה שאתם הנצחוהו אל ירך לבבכם וכו' כי ד"א ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם וכו' כנ"ל ועמכם דייק' אתם תתחילו וד' יגמור בעדיכם כנ"ל ודו"ק: ולקחת לך לאשה וכו' פירש"י סופו להיות שונאה וכו' ותמוה מ"ש שכתב רש"י כאן ולא לקמן על והיתה לך לאשה עוד ק' האי ולקחת לך לאשה מיותר לגמרי ועו"ק הרי והיתה לך וכו' משמע בהוי' קיימת היפוך טעם הסמיכות לרש"י הנ"ל ועו"ק על טעם הסמיכות הנ"ל שסופו להיות שונאה והרי בשתי נשים קאמר א' שנואה ולא ביפת תואר לחוד ועו"ק אמאי אם באמת מגיירה הרי מצות עשה שהכניס תחת כנפי השכינה ומכ"ש דל"ל שנואה בעיני המקום במעשי' ונ"ל דפליגי בקידושין דף כ"ב רש"י ס"ל והבאתה שלא יחלצנה במלחמה לבא עליה והק' בתוס' שם משמע מתוך פירש"י דבמלחמה אסור לבא עליה אפילו ביאה ראשונה אינו מותר עד לאחר כל המעשים ותימה א"כ מאי קאמר לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר כיון דבמלחמה אסור עד שיבא לביתו ולאחר כל המעשים היאך נתפייס יצרו בכך אכתי איכא יצה"ר במלחמה ובביתו עד ירח ימים ועו"ק אמאי קרו לה בשר תמותות כיון שנתגיירה ע"ז ונ"ל לתרץ דמודה רש"י לא דברה תורה וכו' והתיר' ביאה א' במלחמה נמי אב בכה"ג סופה לשנאותה שהיא בשר תמותות וע"ז קאי הסמיכות הנ"ל וה"פ ולקחת לך לאשה דייקא דייקא לאשה שיש לך מקודם וסופו כי תהיינ' לאיש שתי נשים וכו' א' שנואה במעשים היא היפת תואר הנ"ל שבא עליה במלחמה ודברה תורה עד יצה"ר לז"א קרא אבל והבאתה אל תוך ביתך ר"ל שלא תבא עליה במלחמה רק אחר כ המעשים שתהי' גיורת גמורה ובכתה את אביה וכו' זה ע"ז כמשאז"ל ואח"כ תבוא אליה ובעלתה אזי באופן זה והיתה לך לאשה בהוויותה תהא ע"ד ולו תהי' לאשה לא יוכל לשלחה וכו' כי סופו מוכיח שלא נגד יצה"ר נשאה אלא למצוה להכניסה תחת