דברי מהרי"א חלק ב יא

אזי יהי' רק ב' כתות ישראל, אחת מהנה וארשתיך לי בצד"ק ובמשפ"ט, הם הצדיקים בני ציו"ן, במשפט תפדה, ואחת מהנה וארשתיך לי בחסד וברחמים, הם הבעלי תשובה, אשבי"ה בצדק"ה כנ"ל, ומפרש הנביא א"ע מי המה אלו הב' כתות, וזה"ש וארשתיך לי באמונה, הם כת הצדיקים שהיו באמנה אתי, כמ"ש וצדיק באמונתו יחי', מעולם לא חטאו במשפט נגאלי, וארשתיך לי, וכת שני הם וידעת את ד' הבעלי תשובה אשר מקרוב הם ידעו את ד' וההבדל עוד בין שני הכתות אלו נ"ל עפמ"ש בס' הב"ל דרוש ט"ו בפי' הפסוק ואני בחסדך בטחתי וכו' עפ"י מארז"ל האי מאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכול' באפיה ולכן מי שהקב"ה מטיב לו על צד החסד, אין השמחה כל כך גדולה אצל המקבל כמו אילו מקבל הטוב עפ"י גמול מעשיו, וזש"ה ואני בחסדך בטחתי ר"ל אם אין לי לתלות עפ"י מעשי כ"א בתורת חסד, אזי רק יגל לבי בישועתיך, אין לי כ"א גילה לבית שמחה פנימיים לבד, אבל אשירה לד' בפומבי ובפרסום רב, כי תגמול עלי בזמן שאתה גומל עמי טוב כמפעלו בזכותי וכו' עש"ה, וא"כ ה"פ ופדוו"ו ד' ישובו"ן ר"ל רוב המון העם שיפדה ד' אותם בחסד וברחמים ישובו"ן לבד בגילה פנימיות, היינו ושבי"ה בצדקיה, הכי הבעלי תשוב"ה דייקא יפדו בחסד, אבל ובאו ציו"ן ברנ"ה, ציו"ן אלו כת הצדיקים מעיקרא גם בגולה שכינה עמהם בכ"מ מוקטר ומוגש לשמי, לא אמר אצלם ישובון אלא ובאו ציון, פי' אלו שנקראים ציון עליהם כתיב ציו"ן במשפ"ט תפדה, לכן יבאו ציו"ן ברנ"ה, ושורו לד' בפרסום רב כנ"ל, וכן כתי' רננו צדיקים בד' ועי' בתיקונים תיקון י"ח אי' רנ"ה ביסוד והוא מיל"ה בגימט' פ"ה כי צדיק יסוד עולם הוא פ"ה צדי"ק ברנ"ה כי ברית המעור וברית הלשון קשורים זב"ז, ובזה פרשתי גם הפסוק בתהלים ק"ה ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו וה"פ ויוצא עמ"ו דייקא המוניים שלא זכו רק בחסד הוציאם בששון גילה לבית היתה להם, אבל ברנ"ה דייקא הוציא אח בחיריו הצדיקים, ודברים אחדים המה ג' פסוקים אלו ויוציא עמ"ו בששו"ן ברנ"ה את בחיר"ו, ופדויי ד' ישובי"ן ובאו ציו"ן ברנ"ה, ציו"ן במשפיט תפדה ושבי"ה בצדק"ה, וכן יש לפרש גם הפסוק בישעי' וב"א לציו"ן גואל ר"ל במשפט אבל ולשבי פשע ביעקב רק נאם ד' וכו' בחסד וברחמים ושבי"ה בצדק"ה ופדויי ד' ישובין וכו' כנ"ל ודו"ק, ממרן אאמו"ר הג' זצוק"ל: ישעי' מ"ם נחמו נחמו עמי וכו' ונגלה כבוד ד' וכו' וז"ל הילקוט מה כתי' למעלה רק שלום ואמת יהי' בימי א"ל הקב"ה צרכך בקשת נחמו נחמו עמי ואין אתם צריכים לתפלתו של חזקי' כי אני מנחם אתכם מן הגלות ונ"ל לבאר בהקדום מאז"ל בילקוט חטאו בכפלים ולקו בכפלים וחזרו ונחמו בכפלים שנא' נחמו נחמו וכו' ונ"ל לפרש דאית' במדר' איכה ב"פ מה אשוה לך וכו' לכשאשוה לך אנחמך לכשיגיע היום ונשגב ד' לבדו ביום ההו' וכו' ומפרש הר"ן בדרשות' דף מ"א עפמ"ש בשבת פ"ט מאי הר סני שירדה עלי' שנאה לאו"ה על ישראל, והשנאה הו' מסובב ע"י הריחוק והבדל מהם בחיתון ובאכילה' וכמ"ש במדרש אם תמצאו את דודי וכו' שחולת אהבה אני, כל חלאים שאו"ה מביאים עלי בשביל אהבתי את ד' ע"ש, ולענ"ד זה"ש דהע"ה זדים הלוצוני עד מאד הו' רק משום שמתורתך לא נטיתי עוד אמר בסי' ע"ט והשב לשכינינו וכו' ואנחנו עמך וכו' ר"ל כל חרפתם אשר חרפוך ד' הסיבה לזה הוא רק משום ואנחנו עמך וכו' חלוקים מהם בדת, והר"ן כ' דה"פ במד' הנ"ל לכשאשוה לך שאר או"ה באמונה א' עמך ונשגב ד' לבדו ביום ההו' אז אהפוך אל עמים שפה ברור' לעבדו שכם א' אז אנחמך משנאות ומלחמות או"ה ע"ש – ובזה מובן המשך מקראי קדש פ' אם בחקתי תלכי וכו' ונתתי שלום בארץ וכו' ונתתי משכני בתוככם וכו' ופי' רשי' אם אין שלום אין כלום, וא"כ גם אם יהי' ידינו תקיפה על או"ה, אם לא ישוו אלינו