דברי מהרי"א חלק ב קיט

אז חטא דוד ח"ו כי דוד לא הי' יודע שהיא בת זוגו אבל אם אזלינן בתר מעשה אז לא הי' לדוד שום חטא וידוע שהקב"ה לבד הוא יודע מחשבות ע"כ אמר דהע"ה לך לבדך חטאתי שאתה יודע כל הנסתרות ודאי חטאתי וז"כ הגמ' כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דהיינו שבת שבע היתה בת זוגו ולא היתה אשת איש כנ"ל ועל זה ק' קושי' הגמ' א"כ מה אני מקיים מדוע בזית את דבר ד' כי לא חטא כלל ועל זה מתרץ שביק"ש לעשו"ת דהיינו שכונתו של דוד היה ג"כ לעשות כי לא ידע דוד מזה שהיתה ב"ש בת זוגו אבל אמר הגמרא ובאמת לא עשה כי ראוי היתה לדוד מימי בראשית כנ"ל]: ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ד' ויל"ד הא דקאמר דם הנקי אם הוא נקי ודאי אינו נהרג ותרגום אונקלוס יפה פי' חיבת דם זכאי ורש"י ז"ל מביא הגמ' דכתובות ל"ו דבא לאמר אפי' אם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג אבל עדיין ק' הא כל זה לא כתיב בקרא וצ"ע לשנא הדם הנקי ונ"ל דהא אמרי' בגמ' אין מושיבין לסנהדריות אלא אם כן יודע לטהר שרץ מן התורה דאעפ"י דכתיב בפי' קרא דשמנה שרצים טמאים הם מ"מ ע"י חריפתם ובקיאתם צריך להם להוכיח שהשרצים טהורים הם והק' בתוס' מה להם בפלפול של הבל הא עכ"פ שרץ טמא הוא ותי' הג' הפלתי ז"ל דודאי צריכין להוכיח ההיפוך על אסור מותר ועל מותר אסור דהנה אם א' הרג את הנפש ואמרו כולם חייב הוא אז הוא זכאי דבעינן ושפטו העדה והצילו העדה אעפ"י שהיא נגד הסברא ע"כ הסנהדרי' צריכין להיות כ"כ חריפים ובקיאים שגם אם אחד חייב בודאי כגון שראוהו שהרג את הנפש מ"מ צריכין שיזכה אותו אחד ואם אחד היה מהדר זכותו וכולם אחרים מחייבים אותו הולכי' אחר הרוב ושפיר הרגו אותו ומתורץ קושי' התוס' דשפיר יש לנו מהפלפול של הבל אבל עדיין ק' דהא זה ההורג אם כולם מחייבים פטור מדיני שמים וא"כ זה מחזי שלא כדין דעל כרחך אחד צריך להפך בזכותו כדי שיהרג, אבל זה אינו דודאי כך הוא רצון הקב"ה שיהרג אם נמי מחזי בעינינו כדם נקי מ"מ בעיני הקב"ה הוי מעשה ישר וז"ש ואתם תבער דם הנקי ר"ל גם אם מן הדין יהי' פטור כגון שאין לדרוש זכות עליו מ"מ יהי' חריפים כ"כ שיכולין לחייב אותו כנ"ל וכ"ת הא זה הוי כעוולה ועל זה אמר כי תעשה הישר בעיני ד' ר"ל והוא הישר בעיני ד' אף שאינו ישר בעיני האדם אלא לימוד זכות דרך עקש ועקלתון עכ"ל מרן אבי הג' זצוק"ל- [א"ה ואני אמרתי לישב הדקדוק של כ"ק א"ז הג' זצ"ל מה דם הנקי שהוב' בסה"ק שעד שלא נהרג הרוצח דמו של הנרצח תוסס עד שיראה נקמתו א"כ בזה שאנו מחייבים את הרוצח עי"ז מבערים דם הנקי של הנרצח מישראל]: תצא. למעלה מענין כתי' ואתה תבער וכו' ופתח כי תצא למלחמה וכו' נ"ל סמיכות הפ' עפי"מ שפרשתי בישעו' נ"ח קרא בגרון וכו' כשופר הרם קולך ותמו' הדמיון לשופר בפשוט נ"ל כי היציאה מן ההיפוך אל ההיפוך קשה מאד ואין הטבע סובלתו ע"כ צריך המוכיח להורות לבעל תשובה לשוב מעט מעט וידוע כי מחכמת התקיעה הוא להתחיל בקול נמוך ואח"כ להגביה הקול יותר ויותר כמ"ש וקול שופר הולך וחזק וזה"ש קרא בגרון להחזירם בתשובה באופן זה דווק' כשופר הרם קולך דייקא תחילה נמוך ואח"כ הרם, עונ"ל ויובן ר"פ דברים אלה וכו' אל כל ישראל דאית' בעירוכין ספ"ג אראב"ע תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח וז"ל רש"י דרך כבוד שלא