דברי מהרי"א חלק ב קיז

אינה קונה דאיכ' למיפרך מה להני שכן ישנן בע"כ וצ"ל דמניינא דרישא למעוטי חיפה ולא למעוטי חליפין ועכרח"ך דלא גמרינן קיחה קיחה משד"ע אבל אי אמרינן אין אשה מתקדשת בע"כ א"כ ק"ו דר"ה אתי שפיר על חופה דקונה ומוכרח לומר דמניינא דרישא למעוטי חליפין דגמרי' קיחה קיחה משד"ע ואי גמרינן קיחה קיחה משד"ע א"כ המקדש במלוה אינה מקודשת דלא יהיב לה מידי והנה תוס' הק' בריש כתובות ל"ל תני נושאין את הבתולה ותירצו דה"א אפילו בע"כ ותני נושאת דאין אשה נקנית אלא מדעתה וע"ש וא"כ ק"ו דר"ה אתי שפיר על חופה וצ"ל מניינא דרישא למעוטי חליפין – ונתבאר ע"נ כוונת המדרש לא נתקררה דעתו של דוד יר' מ' שנשא שתי אחיות כשאלת התלמידים וא"ל כתי' הגמ' דקדושי טעות הוה די"ל דאשה מתקדשת בע"כ ואם אשה מתקדשת בע"כ א"כ ק"ו דר"ה ליתא וצ"ל מניינא דרישא למעוטי חופה ולא חליפין דלא גמרינן קיחה קיחה משד"ע ואם לא גמרינן קיחה קיחה משד"ע מוכח דאשה מתקדשת במלוה ואין לו תירוץ דקדושי טעות הוה אבל כשהגיע לפרק בתולה נשאת וקשה קוש' התוס' למה לא תני נושאין וצ"ל דאין אשה מתקדשת בע"כ ואי אין אשה מתקדשת בע"כ א"כ ק"ו דר"ה אתי שפיר על חיפה וצ"ל מנינא דרישא למעוטי חליפין דגמר קיחה קיחה משד"ע ומוכח דאין אשה מתקדשת במלוה ויש לו תירוץ על שנשא ב' אחיות דקדושי טעות הוה דמקדש במלוה היא ומקדש במלוה אינה מקודשת ונתקררה דעתו של דוד ודו"ק – עונ"ל על מדרש פליאה הנ"ל דהנה מבואר בש"ס דדוד המלך ע"ה לא חטא במעשה דבת שבע לפי שכל היוצא למלחמות ב"ד גס כריתות היה כותב לאשתו ועיין ברש"י לקמן דף ט' בד"ה גט כריתות וז"ל שאם ימות במלחמה יהא גט מיום כתיבתו ע"ש – הרי מבואר שהגט הי' ע"ת והקשו בתוס' לפי' ל"ל היה ירא שמא יחזור ולא תירצו ולא מידי עיי"ש ולכאו' אם סד"א מה"ת לקולא אין קושי' דאיסו' דרבנן לא נאסרו עדיין בימי דוד אלא ז"א מלבד דרש"י ז"ל לטעמי' ביבמות פ"ח ויומא ס"ג ס"ל דס' מה"ת להחמיר עוד זאת דהא באתחזק איסור דא"א לכו"ע ספק' מה"ת להחמיר אבל נ"ל עפ"י הוכחה גמ' בסנהדרין דף ס"ט דאזלינן בתר רוב בד"נ ממתניתן דקטנה בת ג"ש ויום אחד מתקדשת בביאה ואם בא עליה א' מומתים ע"י וליחוש דלמא איילונית היא ע"ש וק"ל לפמ"ש הר"ן בפ' א"ט דתרי מיעוטי חיישינן להו ומגרעי כח הרוב וה"ל כפו"ס גם לרבנן דר"מ א"כ כיון דקטנה מתקדשת ע"י אביה דוקא איכ' נמי מיעוט דדלמא לאו אביה היא ולא נתקדשה מעולם בהדי מיעוט דאיילונית ועדיין קשה הא הו"ל פו"פ וצ"ל דווקא בחולין שם מיעוט טרפות ומיעוט טמיאות ורוב עופות טהורים וכשרים הם ה"ל רוב א' נגד ב' מיעוטים אבל הכ' איכ' נמי תרי רובי רוב בעילות דבעל ורוב קטנות אין אילונית ולא חיישינן למעוטי אמנם נר' זהו דוקא בליכ' תו שום ס' שקול יותר אלא הני ב' מיעוט' בלבד לא מצטרפי אבל היכא דזולת זה איכ' ספק שקיל דהל"ל להחל אלא דאתחזק אי' דא"א א"כ בקטנה שנתקדש ע"י אביה כיון דאיכ' מיעוט איילונית דהו' מקח טעות ואיכא נמי מיעוט דלמא לאו אביה הוא הרי אתרע חזק' א"א דשמא לא נעשית א"א מעולם תו נקטי' ספק מה"ת להקל וכיון דאיכא ב' מיעוטי אפי' איסור דרבנן ליכא דמצטרפי שפי' לספק הב' וה"ל ס"ס ומותר – והנה בסנהדרין ס"ט מבואר דבת שבע קטנה היתה אז א"כ מ' ב' מיעוטי הנ"ל לא נתחזקה בא"א וכיון שגירשה על תנאי תו איכא נמי ס"ס ושרי ושפיר עביד דוד שבא עליה אלא כיון דקמי שמיא גליא שלא היתה איילונית ואביה שקיבל קדושים אביה הי' באמת ממילא ליכא כ"א ס' א' בחזק' א"א דלכ"ע מה"ת להחמיר לכ"א דוד בתפילתו לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי לך לבדך דייקא ובעיניך שאתה יודע כל הנסתרות