דברי מהרי"א חלק ב קי

מקודם וז"כ שפך חמתך וכו' וא"ת מוכרחים הם בגזיר' המקום, לז"א ובשמך לא קראו, וז"ש כאן שלא יוכל לתרץ א"ע שמוכרח הו' מחמת ידיעתי, לז"א אשר לא צוויתי, ר"ל הו' אינו עושה כן משום ציווי וגם באמת לא צוויתי רק אני יודע העתיד: והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו ותמוה הכפל וגם ק' תחילה כ' ההוא וההיא ואח"כ כ' רק האיש או את האשה ועו"ק וסקלתם לשון רבים הרי את האיש או את האשה קאמר ועוד ומתו מיותר שכבר כ' וסקלתם ועוד הק' הרמב"ן ל"ל כלל או את האשה ונ"ל דאית' שהקב"ה מאריך אף לפעמים כדי שיחזור בתשובה ולפעמים משום זרע' מעלי' דנפיק מיני' וכ"כ רש"י פ' שמות על ויפן כה וכה אמנם זה בעונש בידי שמים אבל מיתת ב"ד אין בדיני לידע זאת אי נפיק מיני' זרע' או לא וא"נ יודעים אנו דנפיק מיני' זרע מעלי' מ"מ גזה"כ על הב"ד להמית המחוייב מיתה ואז"ל את השמים ואת הארץ לרבות השמים ותולדותיהן א"כ ה"נ ה"ק והוצאת את האיש ההוא דייקא או את האשה ההיא דייקא אשר עשו דייקא וגם את האיש או את האשה לרבות תולדותיהן אף אי נפק' מינייהו זרע מעלי' וסקלתם החטא ותולדותיו אבל הסקילה הוא רק בחוטא ממש ומתו ממילא תולדותיהן וע"כ נקט נמי האשה כיון דזרע' נפק' ע"י שניהם ומתורץ הכל בס"ד ואם שגיתי והוא ירחם יכפר ומתני' הי' בעירוכין אשה שיצתה להרג אין ממתינן לה עד שתלד עכ"ל מרן אכי הג' זצוק"ל [א"ה ולי נכדו נר' ליישב קושי' א"ז הג' ז"ל מדוע כתב שנית את האיש ועוד מתחילה כתוב האיש ההוא האשה ההיא ולהלן כתוב את האיש סתם נר' דאית' כיון שבאו לבית הסקילה אומרי' להם התודה ממילא אחר הוידוי ועשו תשובה שוב אינם שהיו הראשונים ונהפכו לאחרים כי מתחילה היו רשעים ואח"כ עשו תשובה ובמקום שבעלי תשוב' עומדים וכו' לפיכך לא כתיב אח"כ ההוא]: שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד"א בו וכו' עי' רמב"ן ועוד תמוה סיפא ל"ת ל"ע איש נכרי אשר לא אחיך הוא פשיטא דנכרי לא אחיך הוא ונ"ל כתיב אני אשכון את דכא ושפל רוח אבל תועבת ד' כל גבהו לב וכל המתגאה כאלו עע"ז וז"ל פענח רזא לבלתי רום לבבו וכו' ובניו בקרב ישראל שאם יהי' בקרב ובתוך הכלל שלא יחשוב עצמו נבדל וגבוה מהם למעלה ראש וכו' וזה"ש ש"ת עליך מלך אשר יבחר ד"א בו יר' הוא עניו ושפל רוח ומפרש איך תדע מי הוא זה אשר ד' אלקיך יבחור בו לז"א מקרב אחיך תשים מי שהוא מקרב אחיך דייקא ואינ' נבדל ונישא למעלה מהם בדעתו אלא בשוה הוא עם אחיו הוא הוא אשר ד"א יבחר בו ל"ת לתת עליך איש נכרי ומפרש לא נכרי ממש אני אומר לך רק אשר לא אחיך הוא דייקא שאין זה כבודו לומר כולנו אחים אנחנו בני אב א' וממילא נקרא איש נכרי אף שהוא ישראל דהמתגאה כאלו עע"ז והוא תועבת ד' לז"א תו והי' כשבתו על כסא וכו' ויש לחוש אולי ורום לבבי אז ע"י הגדולה לז"א וכתב את משנה התורה הזאת וכו' לבלתי רום לבבי וכו' למען יאריך ימים על ממלכתו כמ"ש ושפל רוח להחיות ואז"ל הוי קבל וקיים ואמר יאריך ימים הוא ובניו כמ"ש יראה זרע יאריך ימים על ממלכתו כמ"ש וענוים ירשו ארץ ואמר הוא ובניו בקרב ישראל ר"ל בתנאי שגם בניו יהי' כאבותם בקרב ישראל כנ"ל – עכ"ל מרן אבי הג' זצוק"ל – עוד כ' מרן אבי זצוק"ל ע"פ כי תבא אל הארץ וכו' ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי שום תשים עליך מלך וכו' מקרב אחיך וכו' ל"ת לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא וק' כאן משמע שמצות עשה הוא לתת מלך על ישראל ושמואל הוכיח את העם על שאמרו שימה לנו מלך לשבטינו ככל הגוים כ' שם וירע הדבר בעיני שמואל וכו'