דברי מהרי"א חלק ב קז

צדקה ממש שיהי' רודף צדקה, ונ"ל לפי' לפרש הא דנסמוך צדקה אל מצות מינוי דיינים כשירים שישפטו משפט צדק, וכן מצינו בתורה שחוברה להם יחדיו בתור' ושמרו דרך ד' לעשות צדק' ומשפט, בנביאים שמרו משפט ועשו צדקה, ובכתובים אוהב צדק' ומשפט וכו' ונר' הא דנזכר בכ"מ שני דברים אלו ביחד לפי שאין מעשה הצדק' שלם במעלת הצדק', כ"א במקום המשפט, ולשון משפט באלו המקומות אינו לשון משפט ממש דהא מיירי מכלל העולם ואטו כ"ע דיני גמורי, אלא משפט הי' לשון יושר כמ"ש בירמי' י"ז עושה עושר ולא במשפט דפי' בלא יושר וכן בתהילים קי"ב מכלכל דבריו במשפט פי' הרד"ק ביושר, כן לשון משפט באלו שנוש' וניתן באמונה ויושר אז הצדק' שנותן ממון זה הי' חשובה אבל אם עשה עושר בלא משפט, אזי החסד וצדק' שעושה חטאת הוא מצוה הבב"ע וכו' וכו', ולכן אחר שאמר שו"ש וכו' ושפטו משפט צדק ויהי' ממון של יושר בידך תרדוף ליתן צדקה וכו' עש"ה – במשלי סי' כ' כתי' חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו, ודקדק האלשי"ך שהתחיל בחסד ואמת, ויצא בחסד לבד, התחיל בנצירה ויצא בסעד ובכסא, ונ"ל עפ"י מחז"ל בב"ת הנ"ל וחסד לאמים חטאת כן צדקה וחסד שאו"ה עושין חטא' הו' להם שאין עושין אלא להתגדל בו ולהתייהר בו או לשם גמול, אמנם נ"ל זה הי' במלכים קדמונים שהיו מתגאים ביותר, פרעה אמר מי ד', נ"נ אמר אדמה לעליון וכיו"ב, משא"כ אדונינו המלך החסיד שעם היותו מלך בן מלך מודה הו' ותולה מלכותו בחסדו דות' ממהקב"ה, לא להתייהר עשה צדקה זו אתנו, ולא לקבל גמול כ"א נעתר לבקשתינו, והנה רש"י פי' בפ' ויחי חסד ואמת כל שאינו עושה ע"מ לקבל תשלום גמול הוא חסד של אמת, וכן הוא החסד של המלך יר"ה, וזה"ש חסד ואמת יצרו מלך, על היפוך וחסד לאמים חטאתו היינו חסד לבד מצפה לגמול ועושה לכבוד עצמו, ולהתייהר בו, אבל חסד של אמת יצרו מלך מכל רע ונזק, ולא זו לבד שאינו חטאת ואדרבה שמורה הי' לו, עוד זאת וסעד בחסד בפתח הבי"ת פי' כמו שאמר בהחסד בה"א הודיע' ר"ל בהחסד האומר שהוא של אמת גם סעד הוא לכסאו וגם אמר וסעד בחסד כסאו ר"ל איך נדע שהוא חסד של אמת ולא להתייהר בו, לז"א מאחר שהו' בעצמו תולה כסאו וסועד ותומכו בחסד כזה מהקב"ה, שכן הו' חותם א"ע פאן גאטטעס גנאדען ערוועהלט וכו' שהו' חסד של אמת, והנה תיבת אמת פירושו דבר שהו' קיים לעולם, וכן חסד זה של המלך חסד של אמת הו' קיים לעולם גם לדור אחרון ועלינו לשבח לאדון הכל ית"ש על אשר נתן בלב המלך ושריו כן לעשות עמנו חסד גדול כזה, והנה יש לתקוה ולייחל עוד ע"י חסד וטובת המלך על ישראל, והוא אתחלת' דגאולה ע"ד המד' ב"פ מנחה ישיבו בבר' פ' ע"ז סי' י"ו ובפרשת דרכים ד' צ"ב גם אעורר כי באה אלי פקידה לזרז לשלם כראוי המס בכבוד, ובאמת דינא דמלכות' דינא, ואסור. מה"ט להעביר המכס, וחיוב מס מלך ושרים חוב גמור' הו' על ישראל עי' גמ' בב"ק קי"ג: צדק צדק תרדוף למען תחיה וכו' ויש לדקדק מה נתינת טעם היא זה שאם יתן צדקה יחיה ונר' דאית' בגמ' ב"ב דף ז' שאל האי מין את ר"ט אם הקב"ה אוהב את העניים למה אינן מפרנסן משל למלך שכעס על עבדו ובא אחד והאכילו הלא יקצוף עליו המלך אמר לו ר"ט משל למלך שכעס על בנו וצוה עליו שלא להאכילו אם א' יבא ויתן לו לאכול הלא יתן לו המלך דורן הרי אם בשם בנים אנחנו מצוה ליתן צדקה משא"כ אם בתואר עבדים אנחנו וכמ"ש צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת ר"ל לגוי קדוש ישראל הצדקה מרוממנו כי אנחנו נקראים בנים למקום אבל לאומים שנקראו עבדים הצדקה שלהם הוא חטאת כמלך שכועס על עבדו ועוד אית' בסנהדרין דף ל"ט אלקיכם כהן כי קבר לי' למשה במאי טבל וכו' והק' בתוס' אמאי