דברי מהרי"א חלק ב קו

הו' להגיע כל בעל חק חקו ולתת לכל נמצא מן הנמצאת כפי הראוי לו ולפי הענין הראשון לא יקראו בספרי הנבואה החקים שאתה חייב בהם לזולתך כבת שלמם צדקה כי כשתפרע שכרו לשכיר או תפרע חובך לא יקרא צדקה אבל החקים הרואוים עליך לזולתך מפני מעלת המדות כרפוא' מחנן כל לחונן יקרא צדק ומפני זה אמר בהשבת המשכון ולך תהי' צדקה כשתלך בדרך מעלות המדות כבר עשית צדק לנפשך המשכלת כי שלמה לה חקה וכן מחשביה לו צדקה ר"ל מעלת האמונה וכן אמרו וצדקה תהי' לנו ומלת משפט הוא לדון כמה שראוי על הנדון יהי' חסד או נקמה וכו' ע"ש וביבמות ד' ע"ט אמר דוד שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים דכ' ונתן לך רחמים וכו' ביישנים דכ' למען תהי' יראתו וכו' גמ"ח דכתיב למען אשר יצוה את בניו וכו' והגבעוני לא מב"י המה כל שי"ב שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו וכו' משמע לפי שישראל עושים גם חסד שהוא יותר מצדקה ואו"ה אפי' רחמנים לעשות צדקה אינם לכן רחוקים ממנו לגמרי וזה"ש צדקה דאנחנו ישראל עושים תרומם גוי אלו ישראל מחשיב אותם נגד או"ה בלבד וחסד שאנחנו ישראל עושים הוא יותר מצדקה מלבד שתתרומם גוי גם זאת פועלת שמעורר על לאומים חטאת שהם כאפס ואין נחשבו ע"ד וחטאת עמך כנ"ל – שוב מצאתי בפ' הגאון מוהרא"וו שפי' כה"ג בסגנון זה איפכא וז"ל צדקה וכו' פי' כשהגוים עושין צדקה אותו הגוי יתרומם כמ"ש פיזר נתן וכו' קרנו תרום בכבוד וחסד וכו' וכשעושין חסד אז לא די שהן מתרוממין אלא שהוא גם חטאת לשונאיהן של ישראל שמחמת זה יהי' נחסר זכותם של ישראל כי הקב"ה צריך לשלם גמולם בעוה"ז ושכר מצוה הוא רב כמ"ש אצל נ"נ דבשכר ג' פסיעות השליטו על כל העולם והחריב בהמ"ק והרג חסידינו והכל כדי שיתמלא רצונו ויהי' שכר ומשלם עכ"ל והנאני – ואית' בב"ת ד' יו"ד תני' א"ל ריב"ז לתלמידיו בני מהו שאמ' הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת נענה ר"א ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל גוי א' וכו' וחסד לאמים כל צדקה וחסד שאה"ע עושין חטאת הוא להם שאין עושין אלא להתגדל בו שנאמר די להו קרבין נחותין לאלקא שמיא ומצילין לחייא מלכא ובנוהי וכו' עש"ה, אמנם לע"ד י"ל טעם אחר על סגנון הגמ' דהא קרא כתיב עשה משפט וצדקה נבחר וכו' וטעמ' נ"ל דנקט קרא תרתי לפי שיש לך גוזל וחומס ומרבה צדקה מזה ע"ד וחטאך בצדק' פרוק ובאמת אני ד' שונא גזל בעולה כתיב וקרבן גזול פסול וכן צדקה שהוא נבחר לד' מזבח ע"כ אינו מרוצה אם בא מן הגזל א"כ לז"א עשה צדקה ומשפט דייק' בממון שלו ביושר ומשפט צדקה זו נבחר לד' מזבח א"כ ה"ט דחסד לאומים חטאת חסד וצדקה מה שאו"ה עושים לפי שרוב נכרים הם חשודים על הגזל כעובדא דאוונכרי ואינו במשפט ויושר ממון שלהם ועושין חסד רק לחטאת לפדיון על חטאם הוא גופ' חטאת הוא מצוה הבאה בעבירה כנ"ל וזהו בהמון לאמים או"ה דווקא אבל המלך במשפט יעמוד ארץ וממונו ביושר ולא בגזל הוא אף מלך של או"ה צדקה שלו אינו חטאת והנה מלך נקרא גוי כמ"ש בפ' וירא הגוי גם צדיק תהרוג וה"ט לפי שכל העם תלוים בו כמ"ש עיני כל ישראל עליך אדוני המלך ולכן גם עליו נאמ' צדקה תרומם גוי, ומכ"ש בצדקה וחסד שעשה עמנו אדונינו המלך האדיר החסיד יר"ה ולא ביקש תמורתו דבר, אבל נעתר לבקשתינו, ולא להתגדל בו ולא לשום פנייה, צדקה וחסד זה תרומם גוי זה המלך, ועלינו החיוב להודות לו על טובו וחסדו, ירום הודו וקרנו תרום בכבוד: שוב מצאתי בס' לוית חן שכוינתי בפי' זה עשה צדקה ומשפט נבחר וכו' היו' צדקה שהו' במשפט וז"ל צדק צדק תרדוף פרש"י הלך אחר ב"ד יפה ובס' כלי יקר פי'