דברי חן חלק א מב

הזכיר של ר"ח בערבית דדוקא משום טעמא דאין מקדשין את החודש בלילה אין צריך לחזור הא לאו הכי חוזר ומתפלל כיון דשוי' עלי' חובה דה"ט דכיון דצלי כבר כדרכו בלא חידוש הרי גלי דעתי' ע"כ דכמ"ד תפלת ערבית חובה ס"ל דלמ"ד תפלת ערבית רשות הא קעביד איסורא שמתפלל בלא חידוש ומדהתפלל ש"מ דכמ"ד חובה ס"ל א"כ שוי' עלי' חובה. ולפ"ז אי לא הוה צלי ת"ע בשום פעם כי אם בחידוש לא הוה שוי' עלי' חובה אפילו לבה"ג ולא שוי' עלי' חובה רק כשיתפלל בלא חידוש. ומיושב קושייתנו הנ"ל במאי שוי' עלי' חובה

לפי דברינו אלה ע"כ צ"ל דרב לא ס"ל לגמרי כשמואל ולא לגמרי כר' יוחנן. דלשמואל כל תפלת רשות בעי חידוש אלא דתפלת ערבית חובה ור' יוחנן פליג עלי' בתרתי וס"ל דתפלת ערבית רשות וכל רשות א"צ חידוש. ורב ס"ל כר' יוחנן דתפלת ערבית רשות וכל רשות בעי חידוש כשמואל. ולפ"ז מיושב קושיית התוס' והרא"ש שהקשו על בה"ג מהא דשבת ט' ומיומא פ"ז דלמ"ש ודאי דס"ל לה"ג דאף במה שהתפלל בשאר לילות שוי' עלי' חובה וא"ש הא דשבת דאי לא שרי המייני' מטרחינן לי' כיון שהתפלל בלילות הקודמין כבר קבע עלי' בזה חובה וכ"ת א"כ למה צריך לשנויי ביומא דרב למ"ד חובה קאמר ולא משני דמיירי שכבר צלי לי' בלילות הקודמים, יש לומר דכיון דכל עיקר טעמא דשוי' עלי' חובה לבה"ג אינו אלא משום דכיון שהתפלל בלא חידוש גלי דעתי' דכמ"ד תפלת ערבית חובה ס"ל א"כ היינו הא דקמשני למ"ד תפלת ערבית חובה קאמר

ולכאורה לרב דס"ל לפמ"ש דכל תפלת רשות צריך חידוש ואף תפלת ערבית אלא דמי שמתפלל בלא חידוש גלי דעתי' דכמ"ד תפלת ערבית חובה ס"ל אכתי קשה למה נהגו העולם להתפלל ערבית בלא חידוש כיון דאיהו ס"ל דרשות היא ורשות אסור בלא חידוש. ולפ"מ שפירשנו לעיל מוכח דכבר נהגו בימיו להתפלל בלא חידוש ומאי טעמא. ואע"ג די"ל דנהגו העם להחמיר ולצאת ידי כל הדעות דהיינו ר"ג דס"ל תפלת ערבית חובה מ"מ לרב עדיף טפי שלא להתפלל כלל כיון דבאמת ת"ע רשות מלהתפלל בלי חידוש דאף דיוצא בזה ידי מ"ד ת"ע חובה אבל אינו יוצא השתא ידי מ"ד ת"ע רשות דהיינו ר' יהושע דאינו מתפלל אליבא דרב כ"א ע"י חידוש ואם לאו אסור ועביד איסורא

ויש לומר דכיון דקי"ל ספק התפלל ספק לא התפלל חוזר ומתפלל ואין צריך חידוש כיון דחוזר ומתפלל אין לך חידוש גדול מזה כמו שכתבו תר"י והרא"ש א"כ כיון דבאנו לצאת ידי כל הדעות מטעם ספק הרי אנחנו בתפלת ערבית ספק התפלל למ"ד תפלת ערבית רשות וספק לא התפלל למ"ד תפלת ערבית חובה א"כ הדין נותן דחוזר ומתפלל בלא חידוש ולא קעביד איסורא אפילו לרב משום דכל מתפלל מטעם ספק מקרי חידוש וא"ש דעכ"פ אי מתפלל בלא חידוש שוי' עלי' חובה לדעת רב לצאת ידי מ"ד ת"ע חובה וכמו"ש וא"ש ונכון

ואכתי נשאר עלינו לתרץ אליבא דרב דס"ל דאף ת"ע בעי חידוש למ"ד ת"ע רשות א"כ בקראי דדוד ודניאל למה הוזכרו ג' תפלות וכקושיית העולם דבשלמא לר' יוחנן ושמואל א"ש כמו"ש לעיל דקראי אשמעינן דא"צ בתפלת ערבית חידוש כמו שתים הראשונות כל חד כדאית לי'. משא"כ לרב קשיא. ויש לומר דלרב ודאי תפלת ערבית בחידוש הוו מצלו אפ"ה הוה רבותא דה"א דאין מתפלל כלל צלותא יתרתא שאינו מחוייב בה ואפילו ע"י חידוש נמי קמ"ל דאע"ג דתפלת ערבית רשות מ"מ הוו מצלו דוד ודניאל ורבותא גדולה היא שהרי לפי שיטת רב האי גאון דס"ל דר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל כו' דוקא ע"י חידוש קאמר א"כ ר' אלעזר דפליג עלי' דאינו חוזר ומתפלל משמע לכאורה דאפילו ע"י חידוש קאמר. אלא דזה יש לדחות ע"פ מ"ש הב"י בטור או"ח מ"מ שפיר י"ל דרבותא הוי דמתפלל עכ"פ בחידוש. אמנם עדיין קשה לשון הברייתא יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש וזמנין תלתא ביומא גו' וא"כ ממ"נ אי ברייתא מיירי בלא חידוש אפילו תלתא זמנין נמי לא שהרי ערבית אינו מתפלל כ"א ע"י חידוש ואי ע"י חידוש קאמר הא רשאי באמת להתפלל כל היום כולו. י"ל דהברייתא ס"ל כמ"ד ת"ע חובה דאע"ג דכל תפלות רשות חידוש בעי מ"מ תפלת ערבית א"צ לפי שהיא חובה

והשתא א"ש מה שפסק ה"ג והכריע כר' יוחנן בספק התפלל דאין צריך חידוש ובודאי התפלל כשמואל דצריך חידוש דה"ט משום שכן הכריע רב דהא מוכרח הוא מרב דע"כ ס"ל כן דאי הוה ס"ל לרב לגמרי כר' יוחנן דלעולם אין צריך חידוש א"כ למה ס"ל בטעה ולא הזכיר של ר"ח דאי לאו טעמא דאין מקדשין את החודש ביום חוזר והא תפלת ערבית רשות ס"ל לרב ובע"כ צ"ל משום דשוי' עלי' חובה במה דצלי בשאר לילות דגלי דעתי' דכמ"ד ת"ע חובה ס"ל להחמיר דאל"כ לא הוה קעביד איסורא וכמו"ש לעיל א"כ הרי זה דלא כר' יוחנן דלר' יוחנן הא לא שוי' עלי' חובה כלל דאף למ"ד ת"ע רשות מתפלל בלא חידוש כמו כל תפלות רשות ומוכח ג"כ לרב דבספק התפלל חוזר ומתפלל אף בלא חידוש. דאל"כ למה נהגו העם להתפלל בלא חידוש תפלת ערבית אליבא דרב אלא ש"מ דבהא ס"ל לרב דא"צ חידוש דכיון דמתפלל על הספק הוא גופא חידוש הוא וכיון דרב מכריע הוא א"כ בספק התפלל ה"ל ר' יוחנן ורב רבים נגד שמואל ובודאי התפלל ה"ל שמואל ורב רבים נגד ר' יוחנן ושפיר פסקו ה"ג ורש"י בספק כר' יוחנן. ובודאי כשמואל ואביי נמי מוכח דס"ל ג"כ דלמ"ד ת"ע רשות צריך חידוש שהרי אמר בשבת (דף יוד] הנך חברין בבלאי למ"ד ת"ע רשות מכי שרי המייני' לא מטרחינן לי' הא קודם דשרי המייני' מטרחינן לי' ולשיטת בה"ג ע"כ בדצלו לי' בשאר לילות דשוי' עלי' חובה וע"כ משום דבעי חידוש וכמו"ש

אולם לפי דברינו הנ"ל שכתבנו דר' יוחנן ס"ל ת"ע רשות כמו"ש התוס' ברכות ד' תקשי לשיטת בה"ג הא דאמר ר' יוחנן ריש פרק תפלת השחר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. וקשה הא ת"ע רשות כמו שהקשו שם התוס' לשיטת בה"ג ע"כ צ"ל דמיירי שכבר התפלל בלילות אחרים דבזה קבע עלי' חובה והשתא לר' יוחנן גופא דכל תפלת רשות א"צ חידוש א"כ הדרא קושיא לדוכתה במה קבע עלי' חובה. ומכאן נ"ל דבה"ג ס"ל כדעת רב עמרם גאון בתוס' שם דר' יוחנן ס"ל ת"ע חובה וקושיית התוס' שהקשו דא"כ למה קי"ל ת"ע רשות הא רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. כבר תירצו המפרשים דה"ט דקי"ל ת"ע רשות משום דרבא דהוא בתרא פסק כן בדף כ"ז. ולפ"ז הא ס"ל לר' יוחנן דתפלת רשות א"צ חידוש לאו משום דבקראי כתיבי ג' תפלות ואחת מינייהו רשות מוכיח דתפלת רשות א"צ חידוש כמו"ש לעיל דבאמת ר' יוחנן ס"ל תפלת ערבית חובה וא"ש אליבי' קראי דכתיבי ג' תפלות כמו לשמואל ומ"מ ס"ל דתפלת רשות א"צ חידוש ולא תליא זו בזו

ועתה לפ"מ שתירצנו דעת בה"ג מכל הקושיות שהקשו עליו א"כ הא דכתב ראבי"ה הביאו המרדכי במסכת שבת פרק ב' וז"ל שם. ונראה לראבי"ה אע"ג דמסיק הכא דהזכרת חנוכה רשות בברכת המזון מיהו כיון דנהוג כו"ע להזכיר וגם בירך ע"מ להזכיר שווי' עלי' כחובה וחוזר. וראי' מדפסק בה"ג דאפילו למ"ד תפלת ערבית רשות אם שכח ולא הזכיר של ר"ח הי' חוזר [אי לאו משום דאין מקדשין את החודש בלילה] משום דשווי' עלי' כחובה וה"נ ל"ש ע"כ. דלמ"ש אין ראיה כלל מדברי בה"ג לדינו של ראבי"ה ושפיר השמיטו הפוסקים והשו"ע דעתו: איישישאק ליל ראשון דחנוכה שנת תר"ל לפ"ק. סימן יט

אשר כתבת אלי גיסי יקירי החו"ב מ' אברהם שרגא נ"י על דבר שאלתו של החכם צבי בתשובה הובא בבאה"ט או"ח סי' נ"ה אם הנוצר ע"י ספר יצירה מצטרף לעשרה ולכל דבר שבקדושה ומביאין העולם ראי' מר"א בברכות מ"ז ע"ב שהוצרך לשחרר עבדו להשלימו לעשרה אף דכל המשחרר עבדו עובר בעשה משום דמצוה דרבים דחי לה ואם איתא למה לא ברא גברא ולא יצטרך לשחרר עבדו וליעבד איסורא. וכתבת בשם ידידנו הרה"ג מו'