דברי חן חלק א ק

כ"א ע"י רובא. ולפ"ז י"ל דהתוס' לא פליגי בזה על הר"ן וכו"ע ס"ל דמיעוט מתעברות מביאה ראשונה ונסתייע בזה הגאון נו"ב סיוע גמור באין מחלוקת. ואף שקצת דחוק וקצר לשון הר"ן ע"פ פירושי זה מ"מ נקבל את הרע במיעוטו

עתה חל עלינו חובת ביאור ולתרץ קושיית הש"ס ביבמות ל"ד ומפרישין אותן כו' והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה כו' דמאי קושיא לפי מה דאוקמי למתניתין כר"מ ור"מ הא חייש למיעוטא ומיעוטא הא מתעברות. וכן הקשו להגאון נו"ב בעצמו [ותירץ במהדו"ת סימן ל"א בא"ע] דקושיית הש"ס הוא למסקנא שם דמוקמי מתניתין כר' שמעון

ולדידי קשיא לי ע"ז. דביבמות ס"ז ע"א ת"ר הניח בנים כו' רשב"י אומר זכרים יאכלו כו' ואב"א לעולם קסבר חוששין למיעוטא דעבדינן לי' תקנתא כר"נ כו' לימא ר"נ תנאי היא כו'. וקשה הא דמקשה לימא ר"נ תנאי היא אינה קושיא אלימתא כל כך משום די"ל אה"נ ור"נ כר"ש עדיפא הו"ל להגמרא להקשות קושיא חזקה ואלימתא כיון דלאוקימתא זו ס"ל לר"נ ע"כ דרשב"י ס"ל חוששין למיעוטא דאל"כ איך פליג ר"נ את"ק דרשב"י א"ו ר"נ ס"ל דרשב"י סבר דחיישינן למיעוטא ואפ"ה זכרים יאכלו וע"כ משום תקנתא ור"נ כר"ש. וכיון שכן קשיא דר"נ אדר"נ שתירץ דהא דמפרישין אותן בבעלו ושנו וע"כ משום ר"ש תירץ כן דלר"מ אפי' בבעלו ולא שנו נמי דהא חייש למיעוטא והשתא אי לר"נ רשב"י דהיינו סתם ר"ש חייש ג"כ למיעוטא א"כ ס"ל כר"מ א"כ למאי משני ר"נ בבעלו ושנו. [ודוחק לומר דההיא משמי' דרבה ב"א אמרה ולי' לא ס"ל, ועוד דא"כ הל"ל ור"נ דידי' אמר אפי' בעלו ולא שנו כו'] ומדלא מקשה הגמרא הכי ש"מ לר"נ דאפי' אי ר"ש ס"ל חיישינן למיעוטא מוכרח לאוקמי בבעלו ושנו משום דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה כלל ואפי' מיעוט ליכא. ודלא כהר"ן ונו"ב

ולכאורה הי' נ"ל לתרץ ע"ד פלפול קצת לפי מה שראיתי בתשובת שיבת ציון סימן הנ"ל שכתב וז"ל. אך לכאורה יש סתירה ממדרש רבה פרק מ"ה ויבא אל הגר ותהר ר' לוי בר חייתא אמר מביאה ראשונה נתעברה אמר ר"א לעולם אין אשה מתעברת מביאה ראשונה ע"ש במ"ר הרי מוכח דליכא במציאות כלל דאל"כ מה השיב ר"א לר' לוי דילמא בהגר מעשה שהי' כך הי' שהיתה מהמיעוט. וכן מורין דברי ר"א שאמר לעולם כו' ונלענ"ד דפליגי במיעוט נשים אבל רובא לכו"ע אין אשה מתעברת מביאה ראשונה ור"א סובר דאין במציאות כלל דאי גם ברובא פליגי א"כ מאי פריך בגמרא והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה דילמא מתניתין ר' לוי בר חייתא הוא א"ו גם לר"ל רק מיעוטא מתעברות ושפיר פריך למה מפרישין ולא סמכינן ארובא וגם מתמר שפיר מקשה איך סמכה שתהי' מהמיעוט. ומעתה י"ל דהר"ן פסק כר' לוי דזמנין מיעברא נגד ר"א דשמותי הוא. עכ"ד בקיצור

ולפ"ז י"ל דקושיית הגמרא והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה בממ"נ פריך ולתרתי אוקימתות הנ"ל דאי מתניתין ר"מ ואליבא דר"א א"כ מסתמא סיפא דמפרישין נמי ר"א הוא דדוחק גדול לאוקמי דר"מ סבר לי' כוותי' בחדא ופליג עלי' בחדא במשנה אחת כידוע וא"כ נהי דר"מ ס"ל דחיישינן למיעוט מ"מ למה מפרישין הא לר"א במדרש הנ"ל ס"ל לר"א לעולם אין מתעברת מביאה ראשונה ואפי' מיעוט נמי ליכא. ואי ר"ש ויסבור כר' לוי דמיעוט מתעברות מ"מ הא איהו ס"ל דלא חייש למיעוט. וקושיית הגמרא רק לתרי אוקימתות הנ"ל ולא לאוקימתא דר"מ כר' יהושע. א"נ דהמקשה ס"ל כר' יוחנן בפסחים ע"ב דיבמתו נדה בעל פטור וכר' יהושע ודלא כרב ביבי בר אביי ומתניתין לדידי' ע"כ דלא כר' יהושע והרמב"ם דמזכי שטרא לבי תרי דפסק כר' יוחנן ופסק כרב ביבי כבר עמדו ע"ז המפרשים עי' מראה הפנים מס' תרומות פרק ח' ולח"מ פרק ב' מהלכות שגגות ומ"ש הלח"מ דלקושטא דמילתא י"ל דר' יוחנן ס"ל דסברא דבזיז מינה הו"ל כזמנו בהול תמהני עליו הא ר' יוחנן ס"ל ביבמות קי"א ע"ב דארוסה נמי בזיז מינה כיבמה ודלא כרבה שם וא"כ הכא בשנים שנכנסו לחופה דהויא ארוסה ע"כ דלא כר' יהושע דאי כר' יהושע משום זמנו בהול בארוסה מ"ט חייבין וע"כ לר' יוחנן מתניתין דלא כר' יהושע אמנם דברי הרמב"ם יש ליישב ע"פ דברי רבה שם ודו"ק] ומשני ר"נ בבעלו ושנו לתרווייהו אוקימתות. ולפ"ז לא תקשה הא דלא פריך ביבמות ס"ז דר"נ אדר"נ משום די"ל דהא דהוצרך לאוקמי בבו"ש היינו אי מתניתין כר"מ ואליבא דר"א דאפי' ממיעוט נמי ליכא. אמנם לבתר דמסיק שם דר"נ ס"ל לר"ש דלא חייש למיעוטא י"ל דס"ל לקושטא דמילתא כר' לוי נגד ר"א דשמותי הוא ותירוצו בבעלו ושנו אליבא דר"ש משום דאל"כ הו"ל למיזל בתר רובא

והנה כ"ז כתבתי לפי דברי תשובת שיבת ציון. אמנם נ"ל ברור דבמחכתר"ה שגג בזה. ור' לוי בר חייתא מעולם לא הי' תנא ולא הי' בדור תנאים כלל. וכן בספר סדר הדורות חשיב לי' באמוראים וכן מצינו ב' מימרות ממנו שלהי מו"ק וכן גירסת רי"ף ורא"ש שם [דלא כגירסא דילן בסוף ברכות] [אמת שמצאתי גם בתוס' על חומש בשם ר' אליקים שהי' תנאים וז"ל שם בפרשת לך לך ויבא אל הגר ותהר ופי' רש"י מביאה ראשונה וקשה דאמרינן אין אשה מתעברת מביאה ראשונה ותירץ הר' אליקים דבדבר זה יש תנאים הרבה בב"ר דקאמר ר' לוי בר חיפא הגר מביאה ראשונה נתעברה אמר ר' אליעזר לעולם אין אשה מתעברת אלא מביאה שניה. עכ"ל. ונ"ל שתלמיד טועה כתב כן בשם ר"א. ועוד דאשתמיטתי' דברי רש"י בבנות לוט בפסוק ל"ו שמוכיח כן במדרש שם דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה ואעתיק דברי המ"ר להלן בס"ד]

ולפ"ז אי פליג עלי' ודאי ג"כ אינו ר"א הגדול התנא רק הוא ר"א בן פדת תלמידו של ר' יוחנן האמורא וכ"ה בספרי מדרש שבידינו ר' אלעזר. וא"כ אזדא לה כל מ"ש הגאון בש"צ וכיון שאין יסוד אין בנין ואזדו להו כל מה שכתבו לתרץ עפ"ד הר"ן ונו"ב. והדרא קושייתי הנ"ל על תירוץ הנו"ב לדוכתא

והתירוץ ששמע כת"ר מפי הגאון מהוריא"ס אבד"ק קאוונא שליט"א [זצ"ל] משום דאיכא חזקה שלא נתעברה בהדי רובא דאפי' ר"מ מודה ג"ז אינו פשוט לדעתי דמאי חזקה איכא מבתולה שלא נתעברה אבעולה ודמיא ממש ליצאת מלאה ביבמות קי"ט דאיתרע לה רובא וחוששת וכמוש"ש לך כבר בשם ספר מלא הרועים

ומה שכתב כת"ר דבלא"ה לשיטת רבוותא דס"ל דמתניתין דיבמות קי"ט לרבנן הוא אולי אפשר לומר דר"מ אפי' היכא דאיכא חזקה חייש דשם ביבמות קאי לרבנן. עכ"ד. הנה יקירי לפום ריהטא כתב כן דהמעיין בנמוק"י שם ובחידושי רשב"א ותה"ב ומשה"ב יראה דלא פליגי רבוותא בגירסא רק ברישא דלגירסא דילן משמע דרבא מתרץ מתני' רק לר"מ וממילא לרבנן לא אמרינן כלל סמוך מיעוטא לחזקה כדמשמע מקדושין פ' ורי"ף ורמב"ם ס"ל כגירסת רה"ג דגרסי' לעולם רבנן רישא חזקה כו' סיפא חזקה כו' ומיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ והא דהתחיל בדרבנן ומסיים בר"מ לומר דברישא אפי' רבנן מודו ובסיפא אפי' ר"מ מודה ועי"ש ותמצא כדברי

אמנם אנא לא ידענא דבלא"ה מאי קושיא דשפיר מקשה בגמרא אהא דמפרישין למה הא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה כיון דהגמ' שם ביבמות קי"ט ושם ס"ז ס"ל לכו"ע דאיכא מיעוטא דמפילות א"כ מיעוטא דמתעברות מביאה ראשונה ולד של קיימא מיעוטא דמיעוטא נינהו ועוד דאיכא נמי שאין מתעברות לעולם דבכה"ג לא חייש אפילו ר"מ. וליכא קושיא אהר"ן

ובכ"ז עדיין לא יצאנו ידי חובה בדברי הר"ן ונהי שתירצנו שלא תקשה עליו מגמ' מ"ח ראי' עדיין צריך דאל"כ מנ"ל כן ואי משום דס"ל כר' לוי הא פליג עלי' ר' אלעזר. ולפמ"ש אינו שמותי והשתא מאן מפיס כמאן מינייהו הלכה ולנו הי' נראה דהלכה כר"א דהוא מרא דתלמודא יותר מר' לוי. ועוד דנ"ל דבאמת אין מחלוקת כלל בינייהו ולא אמר "ור"א