דברי גאונים צט

והו"ל כאלו אמר לו בפירוש שהוא ממזר כ"כ בתשובת מהר"ם אלשקר סימן פ"א. ונסתייע מהא דפרק אלו מציאות דבעא מיני' ר"ח מרב הונא תלמיד ורבו צריך לו ע"ש. וכן פסק ברמ"א סי' ת"כ סעיף ל"ח. ועיי"ש מדינים אלו ובסמ"ע ס"ק כ"ו. ועיין פרטי דינים אלו בס' בני חיי סי' ת"כ שהעתיק שם כל דברי הכנה"ג ועוד הוסיף. ובזכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך חירופין שכתב כמה פרטי דינים בענין זה יעו"ש. ועי"ל סי' י' במוכה שמסר להשר:

ב חזן מעיר אחרת לן באכסנאי ובבוקר אמרה השפחה נכריות לבעה"ב שהחזן רצה לאנס אותה והבעה"ב סיפר זאת במקוה ברבים ותובע אותו החזן משום הוצאות שם רע וחושדו שהוא פיתה להשפחה שתאמר כן וגס המשורר העיד שהבעה"ב ביקש ממנו שיאמר ששמע קול הרעש בלילה עם השפחה עיין באבני צדק או"ח סימן ה' שהמשורר נוגע בעדות ואין לחייב את הבעה"ב לא שבועה וקב"ח ות"כ:

ג מי שאמר לחברו אם לא תברר עלי מנה שאמרת אתה רשע. פסק בשו"ת אמרי א"ש חיו"ד דלא הוי כקורא לחברו רשע כיון שאמר על תנאי. כמבואר בחו"מ סי' ת"כ סעיף ל"ה ברמ"א:

ד מי שסטר את חברו על פניו ותובע המוכה מאה סלעים כפי חשבון הסמ"ע סוסי' ת"כ ורוצה הקנס ליקח לעצמו עי' בשו"ת רמ"ץ חו"מ סי' א' שהעיקר כמ"ש ברמ"א סוסי' ת"כ דתליא במנהג וכן הוא בכל בתי דינים שנוהגין לפסוק לפי ראות עיניהם לפי ערך המכה והמוכה ומי היה המסבב להכאה וגם המנהג בכל בתי דינים שעני לוקח הקנס לעצמו ובעשיר נותנים הקנס לדבר מצוה לביהכנ"ס או לעניים וכן מבואר בעטרת צבי סוסי' ת"כ:

ה אם הכה את הקטן אם הוא באזהרת איסור תורה מקרא דלא יוסיף להכותו. עי' בחו"מ רסי' ת"כ שהשמיט דין קטן. וברמב"ם פ"ח מהל' חובל מפורש בין גדול ובין קטן הר"ז עובר בל"ת. ועי' בשו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' רמ"ה וסי' רמ"ט שהאריך בזה:

ו בדין המבואר בסי' שפ"ח סעיף ז' בהג"ה דאדם המוכה מחבירו יכול לילך לקבול לפני העכו"ם עיין בבני חיי סי' הנ"ל בהג"ה ב"י אות ד' שהביא בשם נימוקי מהר"ם מריזבורג דלאו דוקא המוכה אלא אף קרובו כי יחם לבבו והלך בערכאות פטור ועי' לעיל סימן א' אות יו"ד מש"כ בשם החו"י. וע"ל סי' י' חילוקי דינים בזה:

ז שמעון הכה את ראובן. ואמר שמעון שראובן קרא אותו גנב. ועי"ז הכה אותו כי יחם לבבו. וראובן מודה שקרא אותו גנב פסק בשבות יעקב ח"א סי' קע"ט דשמעון חייב על ההכאה דהלא מבואר בחו"מ סי' תכ"א סעיף י"ג דאפילו מי שהתחיל להכות את חבירו וחזר המוכה אחר שהציל את עצמו והכה לראשון מכת פצע מתחייב השני במותר נזק שלם ולא פטרינן מטעם דכי יחם לבבו. ועיי"ש בשבו"י מה שהעלה להלכה איך שמין בזמה"ז הה' דברים שהחובל חייב בהן:

ח ראובן התפקר בשליח ב"ד בפני הב"ד עד שהכה אותו והשליח ב"ד חזר והכה את ראובן במקלו מכת פצע וטריה וחבורה עיין בזה בשבו"י ח"א ס'' ק"פ:

ט מי שקרא לחבירו גנב או גזלן וכדומה משמות רעות. ומברר בעדים שגנב אם חייב משום מוציא ש"ר. מדברי הרמ"א סי' ת"כ ססעי' ל"ח שכתב הקורא לחבירו עבד או ממזר והוא אמת פטור יש ללמוד לכאורה לכל השמות רעות שהדין כן. אולם בשבות יעקב ח"א סי' קע"ט יצא לחלק דדוקא בעבד וממזר פטור שאינו תלוי בתשובה ואין לו תיקון ואדרבה מצוה לפרסם כדי שלא יתחתנו בו כמבואר באה"ע סי' ג' אבל בפסול עבירה שיש לו תקנה אין לבייש עוברי עבירה. וחייב משום מוציא ש"ר אף אם הוא אמת. וכן פסק בחוות יאיר סי' ס"ב. ועיי"ש בשבו"י סי' הנ"ל שהביא בשם האגודה פ' הזהב שכתב וז"ל ויותר יש להחמיר כשהוא אומר אמת מכשהוא משקר וכו' שלא יאמר זכור מעשיך הראשונים עכ"ל עיי"ש שהאריך:

י בדין המבואר בסי' שפ"ח סס"ז דאדם המוכה מחבירו יכול לילך לקבול לפני השר כי א"א נתפס על צערו. עיי"ל סי' א' אות יו"ד. וסימן ו'. ועיין בדיני מסור כלל ס"א סי' ד' יעו"ש חילוקי דינים בזה בשם שו"ת הרמ"א:

כלל לה חזקת פתחים וחלונות וחזקת תשמיש ודריסת הרגל א מי שעשה פתח לחצר חבירו אם הוי חזקה לאלתר או צריך חזקת ג' שנים וטענה. עיין בשו"ת חסד לאברהם חחו"מ סי' כ"ו. ועי"ל סי' י"ג וסי' ט"ז ובתשו' מהריא"ז ענזיל סי' ע"ז:

ב מי שעשה חלון לחצר חבירו ולא החזיק עדיין בחלון ג' שנים. ועתה בעל החצר רוצה לבנות כנגדו. עי' לקמן סי' ט"ו ומשם תלמדנו:

ג קרקע פנוי שבין שני בתים של ראובן ושמעון במבוי שאינו מפולש. וראובן יש לו פתח וחלונות למקום פנוי הנ"ל ושמעון יש לו רק חלונות לשם. ועתה רוצה שמעון ג"כ לעשות פתח לשם. וראובן מוחה בו כדי שלא ירבו הנכנסים ויוצאים. פסק בשו"ת חסד לאברהם חח"מ סי' כ"ה דהדין עם ראובן עיי"ש כי קצרתי באומר. ועי' בזה בדברי חיים ח"א חחו"מ סי' י"ז שלא פסק כן ועי' בזה בשו"ת שו"מ ח"ג סי' ל"ח. ד מי שרוצה לפתוח חלון בביתו. ועי"ז יוכל לראות לחצר חבירו רק שחצר שלו מפסיק בין ביתו לחצר חבירו והוא פותח החלון לחצירו. ומ"מ נראה מחלון זה לחצר חבירו יש בזה מחלוקת בין הפוסקים. עיין ב"י סי' קנ"ד מחודש י"ד. ובמרדכי פ"ק דב"ב סי' תק"פ משמע יותר כדעת האוסרים. וצ"ע שלא הזכיר מזה בש"ע: