דברי גאונים ק

ה ראובן פתח חלון לתוך חורבת חבירו. וכשבנה שמעון החורבה אמר לראובן שיסתום החלון וראובן אומר שירא לסתום מצוואת ר"י החסיד. עיין בס' זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך נזקי שכנים בדיני היזק ראיה שהביא בשם הרב ב"ד סי' צ"ה שחייב לסותמו ועמ"ש ע"ז בדין נזקי שכנים כלל ס"ט סי' ט"ו:

ו ראובן שיש לו שער החצר למקום פנוי שאצל רה"ר ועובר דרך שם לרשות הרבים. ועתה קנה ישראל אחד המקום פנוי הנ"ל משר העיר ורוצה לבנות שם לסתום השער. עיין בשו"ת חסד לאברהם סימן כ"ז שפסק דאין לו רשות לבנות כלל אף לא להצר לו הדרך. וחילי' מש"ס דב"ב דף י"א ע"ב והובא בש"ע סי' קס"ב דאין אחד מבני המבוי יכול לסתום כנגד פתחו משום שמרבה עליהם את הדרך עיי"ש. ולפע"ד לא דמי כאוכלא לדנא דשם היה להם לכל בני המבוי חזקה לילך דרך המבוי. וזה בא לשנות שפיר מוחים בידו. אבל בנ"ד שמבואר בהשאלה שזה קנה הקרקע מהשר וגם כתבה בטאבילאציע על שמו והערכאות נתנו לו רשות לבנות עליה כמבואר בהשאלה א"כ לא גרע מישראל הבא מכח עכו"ם שיכול לסתום חלון של חבירו אף שהחזיק בה כמה שנים כמבואר ברמ"א סי' קנ"ד סעיף י"ח. והגאון הנ"ל לא הזכיר כלל מדין זה וצ"ע:

ז מי שהוציא זיזין מביתו למעלה מחלון חבירו וחבירו מיחה בו שמאפיל חלונו וזה טוען שהאורה בא לחלון מכנגד החלון ולא מלמעלה ע' בזה בשו"ת שמש צדקה מסי' י"ג עד סי' ל"ב:

ח בשו"ת פ"מ ח"ב סי' ל"א ול"ז וס"ד כתב בפותח חלון לרה"ר שחבירו שכנגדו בצד אחר יכול לבנות כנגדו אפילו בתוך ד' אמות. אך לא להזיקו בהיזק ראי' ועיין בחו"מ סימן קנ"ד סעיף ט"ז ובסמ"ע שם ועיין מהרלנ"ח סי' מ"ד. ומהרשד"ם סי' רנ"ז. ועיין בכנה"ג סי' קנ"ה בהגהב"י אות ג':

ראובן ושמעון יש להם בתים זא"ז וקרקע פנוי בין הבתים של ראובן לבין של שמעון והשכנים שלהם הולכים לרה"ר דרך הקרקע פנוי הנ"ל כי הוא מפולש וראובן ושמעון אין להם פתחים למקום פנוי הנ"ל רק חלונות ועתה רוצה ראובן לעשות פתח מחלון אחד למקום פנוי הנ"ל ויש כתב ששמעון חתום עליו שאין שום אחד רשאי לסתום המקום פנוי הנ"ל. ושמעון מוחה בראובן שלא לפתוח הפתח לאשר כי יש לו כתב מראובן שכתוב בו בזה"ל להיות לראי' ביד שמעון שרשות נתונה לו לבנות על הפלאטץ שלו אחורי ביתו הפנוי בין ביתו ובית לוי ואף רפת בקר יוכל לבנות שמה ולהשליך הזבל שמה וכו' ובאם ששמעון יפתח פתח נגד בית שלו (במקום פנוי שביניהם) אזי הרשות נתונה לי מאתו ג"כ לפתוח פתח בבית שלי נגדו כו' כ"ז כעשה באוהיו"מ כו' נאום ראובן. ע"כ טוען שמעון שמכתב זה נשמע שכל זמן שלא יפתח שמעון פתח לא יפתח גם ראובן. עי' בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' י"א שהסכים עם הרב השואל שיפה פסק שהדין עם ראובן שיכול לפתוח פתח כמבואר בסי' קס"ב סעיף ג' שבמבוי מפולש הרשות לפתוח פתח וע"ש בסמ"ע והכתב הנ"ל אינו מגרע זכותו חדא שיש לפרש בפשיטות הכוונה שבאם שמעון יפתח פתח אזי הרשות ביד ראובן לפתוח פתח נגד פתח שמעון במכוון (ר"ל שא"י שמעון למחות בו מצד היזק ראי') אבל כ"ז שלא פתח שמעון פתח ממילא יכול ראובן לפתוח פתח ואף שבמבוי מפולש אף בלא הכתב מותר לפתוח פתח כנגד פתח כמ"ש בסי' קנ"ד סעיף ג' מ"מ י"ל שכתב כן לשופרא דשטרא (והאריך לבאר היכא אמרינן בלישנא יתירא דלטפויי אתי). עוד כתב טעם שני למה הכתב הזה אינו מגרע זכותו יעו"ש:

עוד פסק שם ע"ד שטען שמעון שכאשר יעשה רפת בקר בתוך שלו שהרשות בידו להשליך הזבל על המקום פנוי הנ"ל באמרו שהכוונה במה שכתוב בכתב הנ"ל שהרשות בידו להשליך הזבל שמה היינו על מקום פנוי הנ"ל. ופסק שאין בטענתו ממש כיון שכתוב בהכתב שיוכל לבנות רפת שמה ולהשליך הזבל שמה וכוונת שמה הראשון היינו על הפלאטץ שלו כן ג"כ כוונת שמה האחרון וכן הוא לשון הפסוק ביחזקאל ל"ב ושם סי' מ"ם פסוק א' ופסוק ג'. ובלא"ה כיון שהוא מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו אף ברשות ראובן עיין בחו"מ סימן תי"ד וסי' תי"ז:

ט מי שקנה בית וגינה מעכו"ם. וזה כמה שנים שעשה ישראל שכנו חלונות לתוך הגינה הנ"ל. ועתה הישראל הקונה בא לסתום חלונותיו. עיין ברמ"א סימן קנ"ד סעיף י"ח בדין ישראל הבא מכח עכו"ם. ועיין בנדון הנ"ל בשו"ת חסד לאברהם חח"מ סי' כ"ג ואם נדון זה אירע במומר אם דינו בזה כמו בעכו"ם והקונה ממנו הוי כישראל הבא מכח עכו"ם עי' בדברי חיים ח"ב חחו"מ סימן י"ד. ועיי"ש באם ישראל רוצה לפתוח חלון לחצר מומר אם המומר יכול למחות בו:

ועי' בתשובת בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' מ"א בראובן שהיה לו בית אצל קרקע של מומר לעכו"ם ופתח בביתו הרבה חלונות לקרקע הנ"ל ואח"כ עשה המומר גינה בקרקע הנ"ל ועשה כותל ברחוק ג' אמות מחלונות של ראובן וגובה הכותל עולה נגד מקצת החלונות למעלה מהחלונות ומקצת חלונות הם ראשי החלונות קצת למעלה מהכותל ואח"כ מכר המומר הגינה לעכו"ם והעכו"ם מכרו לשמעון ועתה שמעון רוצה להגביה הכותל יותר להאפיל גם על החלונות שהם פתוחים קצת למעלה מהכותל. וראובן טוען שיסתור שמעון כל הכותל ויכניס לתוך שלו עד שירחיק ד' אמות מן חלונותיו. ע"ש שהעלה דפשוט שאין בטענת ראובן כלום עיין בחו"מ סי' קנ"ד סעיף כ' דלסתום החלון הוי חזקה לאלתר ובמקום שעולה הכותל למעלה מגובה החלונות הרשות ביד שמעון להוסיף עוד בגובה הכותל. אמנם במקום שגובה מקצת החלונות למעלה מן הכותל אף שהרמ"א בסי' קנ"ד סעיף י"ח הכריע דהישראל יש לו דין העכו"ם ויכול לבנות כנגדן