דברי גאונים צג

שימו לבבכם על התקנה שלכם אם יש בה כל המדות הללו אז יש לה דין תקנה ולא זולת זה. מנ"ל ועיין הרבה פרטי דינים מתקנות והסכמות בכנה"ג סי' רל"א. והעתיקם הרב בני חיי כתבניתם בסי' י"ג:

ועיין במהריב"ל ח"א סי' מ"ה ומהר"י מינץ סי' ז' ובמהרשד"ם סי' ת"ו. שכתבו דהממוני' מהקהל אינם יכולים לחדש הסכמה כשחסר א' מהם וכן ע"י אחרים וכן כשלא ניתן להם רשות גמורה. וכן כשניכר שכוונתם להכעיס. ואם יש דיעות שונים בין זט"ה או בין ראשי הקהלה הולכים אחר רוב זט"ה עיין בשו"ת ארי' דבי עילאי חאו"ח סי' ב' וכ"כ בשו"ת פני יהושיע ח"א חאו"ח סי' ד' ועיין בשע"ת סי' קנ"ג סק"א ועיין במהר"ם שיק חחו"מ סי' א' שתמה על הפנ"י הנ"ל מהאי דאמרינן בע"ז דף ע"ב כדשיימי ד' ובחו"מ סי' י"ב סעי' י"ח לענין פשרנים דבעינן שיסכימו כולם. וע' בכ"ז במהר"ם שיק סי' כ"ז לענין צריך רובם מתוך כולם ואם אנשי העיר מוחים בהם ועי' בכלל נ"ו במקומות ביהכ"נ בכ"ז. ועיין עוד בדיני הסכמות במבי"ט ח"א סי' ש"ז. מהר"ם אלשי"ך סי' נ"ט קנ"א מהרשד"ם חאו"ח בסי' כ' וחיו"ד סי' פ"א פ"ב וחחו"מ סי' תנ"ה דב"ר סי' רס"ה שי"ג. מ"ש סי' ס"ג צ"ב. ועמש"כ בכלל פ"ז סי' נ"ג ועיין בחתם סופר חו"מ סי' קט"ז שנשאל בעסק שזט"ה רוצים לעשות נתינה מאיזה מו"מ והיחידים שנושאים ונותנים בזה המו"מ מוחים בדבר. ופסק דהדין עמהם כמבואר בתשו' הרמ"א סי' ע"ג וע"ד. ובריב"ש סי' תע"ז ועיין בחת"ס סי' קי"ז נדון כזה שרצו הקהל לעשות גאבעלא על הבשר והיחידים מוחים ופסק ג"כ דאין הרוב יכולים לכוף את המיעוט אם לא שיסכימו כל הקהל וע' בתשו' בית שלמה חיו"ד ח"ב סי' ק"ד וחחו"מ סי' מ"ה בקהל שעשו תקנה להשכיר עסק אחד שיהיה דמי השכירות לצורך הוצאות הקהל ויחידים שפרנסתם מזה העסק מוחים והביא הסכמות תשו' האחרונים ושכן המנהג שרוב קהל בידם לתקן אף שאיכא פסידא ליחידים:

יט שלשה אנשים שהם ראשי הקהלה מכרו מקום בעזרת הנשים בקרן זוית שהוא לצד עזרת אנשים ובשעת המכירה דיבר האיש הקונה לאשר כי במקום הנ"ל אין בו אורה כ"כ ע"כ יעשה שם בכותל חלון גראטי לעזרת האנשים ובאותו מעמד מכרו לו כל השלשה רה"ק. ועתה בא הקונה לעשות שם הגראטי וב' מהרה"ק מסכימים עמו לעשות ואחד מוחה. עיין בשו"ת ארי' דבי עילאי חאו"ח סי' ב' שפסק דבזט"ה הולכין אחר הרוב. והכי ב' מהם שהם הרוב מסכימים לעשות. ועוד שאף השלישי אין בידו למחות כיון שהיה באותו מעמד ושמע שהקונה דיבר שרוצה לעשות גראטי ואעפי"כ הסכים על המכירה הרי זה כתנאי גמור ומפורש ודמי להא דכתב הרמ"א בחו"מ סי' ע"ד סעיף א' ובסי' רצ"ג סעיף ב' ובסי' ר"ז סעיף ד' דגילוי דעת דבשעת מעשה הוי כתנאי גמור ומפורש:

כ ועיין במהר"ם שיק חחו"מ סי' א' שהביא התשובות של החתם סופר בעובדא דידי' שנבחרו י"ג אנשים מהקהל להעריך הנתינה לצורכי הציבור לג' חלקים עשירים עניים ובינונים ואחר העריכם ערערו מקצת בינונים וב' עשירים מהנבחרים אי מצרפים דלהוו רוב ואי חשבינין עניי העיר שמסכימים דהוי רוב ואי אזלינן בתר רוב בזה להסיע על קצתן והביא התשובות של החת"ס שסותרין זא"ז וסיים שטוב לפשר:

כא אם זט"ה מינו גבאי לגבות ולקבץ מעות ארץ ישראל או שאר מינוים בלי שאלת הקהל אי מהני מינוים שיהי' גבאי לעולם מכח חזקת מצוה. עי' במהר"ם שיק חו"מ סי' י"ח וסי' י"ט שאף לפי מ"ש המג"א בסי' קנ"ג ס"ק ל"ז בשם המ"ב דהאידנא יש יותר כח לזט"ה מ"מ הוא רק על הזמן שנתמנו להיות זט"ה מהקהל לפי המנהג שהקהל בוחרין לזט"ה על שנה או שנתיים אין להם כח לעשות למנות גבאים על יותר מזמן שנבחרו לזט"ה:

כב לענין תשלומי מעות בנין ביהכ"נ ראוי שישולם שליש לפי הגלגולת היינו פאמילי"ע ושליש לפי ערך הממון ושליש לפי ערך המקומות כן מבואר בחתם סופר חו"מ סי' קנ"ט ועמ"ש בסמוך בסי' כ"ה ועיין בדיני ביהכ"נ כלל י"ג סי' ד' מ"ש בשם השע"א. ועיין בדינים אלו בדיני מקומות ביהכ"נ כלל כ"ו:

כג מקצת קהל אומרים לבנות ביהכ"נ ומקצתם אומרים לקנות מקום לבית הקברות שלא יצטרכו להוליך הב"מ לעיר אחרת ואין ידם משגת לשני אלו עי' בשו"ת מהרי"א אסאד או"ח סי' ל"ג שביהכנ"ס קודם לביה"ק אפילו הרוצים בביהכ"נ הם המועט להם שומעים שאומרים כדין:

כד קהל ספרדים וקהל אשכנזים בעיר אחת לכל אחד ביהכ"נ לבדו ועשו ביניהם תקנה מקדם בחרם או באופן המועיל שקהל הספרדיים מחוייבים ליתן חצי הוצאה לצורך אורחים ודרשנים וכדומה וקהל אשכנזים החצי. וברבות הימים נתמעטו קהל הספרדים וגם נדלדלו ונשאר רק מועט ספרדים בביהכנ"ס שלהם וטוענים שאינם יכולים ליתן החצי. עי' בחת"ס ח' ששי סי' א' שהדין עם הספרדים שאדעתא דהכי לא היה דעת מתקני התקנה:

כה קהל שנשרף ביהמ"ד שלהם ורוצים לבנות מחדש והתאספו נדבות. ובראותם כי נכזבה תוחלתם שאין די למלאכת בנין ביהמ"ד עלה בדעתם למכור המקומות ולהעלותם בדמים וטוענים בעלי נדבות הגדולים למה יפה כח המתנדבים מעט ככח האנשים שנדבו הרבה ורוצים לנכות מהממון שיעל' להמקומות שלהם את הנדבות שנתנו. וגם אותם האנשים שהיה להם מקומות הגבוהים בביה"מ שנשרף טוענים שהם מוחזקים במקומות הללו גם עתה ורוצים לבנות הביהמ"ד מממונם עיין בשו"ת שמן רקח ח"ב סי' ב' שהעלה דכיון שנשרף שוב אין להם חזקה במקומות הנ"ל וע"ל בדיני מקומות