דברי גאונים צב

סי' כ"ב. ודב"מ ח"ב סי' נ"ב דרוב בנין דאזלינן בתרי'. הכוונה על רוב פורעי המס ולא רוב פורעי ממון עד שאם היה ב' בקהל שפורעים יותר מכל הקהל שהולכים אחריהם חלילה מזה. אלא הכוונה רוב פורעי המס העשיר לפי עשרו והעני בעניו כי לפום גמלא שיחנא וזה נתבאר מכל דברי הראשונים זלל"ה:

יד אנשי עיר תובעים את אנשי הכפרים שיסייעו להם בתשלומי רב וחזן ומקוה וביהכ"נ לאשר כי מקדם היו שייכים לאנשי העיר רק אח"כ שכרו להם אורנדיס מהשרים בכפרים וגם תובעים מהתושבים שבאו לדור שם שיסייעו והם משיבים שאינם באים להעיר להתפלל רק ר"ה ויוה"כ ואינם נהנים ממקוה ושו"ב ורב שלהם עי' בחת"ס או"ח סי' קצ"ג:

ועיין בשו"ת דברי חיים ח"א חיו"ד סי' נ"ב בעיר קטנה שהיתה שייכה בבית החיים ורב וכל הכנסות לעיר הגדולה ועתה רוצה הקטנ' לחלוק לבנות מקוה וכדומה ושלא ליתן ההכנסה לעיר הגדולה ולהרב דשם. ועי' שו"מ מהד"ק ח"ב סי' ל"ב ל"ג ובמהד"ג ח"א סי' כ"ב ובשו"ת מהרי"א אסאד חחו"מ סי' רכ"ח ובמהר"ם שי"ק חחו"מ סי' כ"ג כ"ד:

טו מקצת הקהל רוצים לחלוק ולהפרד משאר הקהל מטעם שהם רוצים להתחבר לחבור' שומרי הד"ת לחזק דתי התורה ושאר הקהל אינם רוצים להתחבר להם ולתקנותיהם. עיין במהר"ם שיק או"ח סי' ל"ד דהקהל דין שותפים להם אלעולם ואעפי"כ בטעם הגון יכולים להפרד לקהל בפ"ע ועיין בחת"ס חו"מ סי' י"ב בדין פירוד מקצת מהקהל ומביהכנ"ס שלהם ואם טוענים לחלוק הבניני ביהכנ"ס או גוד או אגוד עיי"ש באורך. ועי' במהר"ם שיק יו"ד סי' י"ד ט"ו של"ב ובחו"מ סי' כ"ג כ"ד ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ד ח"ג סי' קל"ז שאנשי קלויז החדשה תובעים מהקלויז הישינה חלקם בס"ת ועיין בשו"ת הרד"ם חיו"ד סי' ד' בדין חלוקת מקצת מהקהל:

טז ת"ח שיושב ועוסק בתורה ורוצים הקהל לתקן שלא ימכור שום אדם סיד או מלח וכדומה רק אשת הת"ח כדי שיתפרנס מזה ומקצת הקהל מוחים אם יכולים לכוף אותם בתקנתם עיין בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' ס' דיכולים לכוף כיון שעפ"י הדין מוטל על הקהל לפרנס את הת"ח ועיין בשו"מ מהד"ג ח"ג סי' קס"ב ובמהד"ד ח"ג סי' קל"ז:

ועיי"ש בשו"מ סי' קס"ב הנ"ל דהקהל רוצים לתקן שישכירו מכירת המלח או השמרים שימכור רק איש זה וישלם עבור זה סכום מעות להקהל אם יש כח בידם לתקן זה:

יז הקהל מכרו זכות מסירת השמרים לאדון אחד לעולם עבור סכום מעות שנתן לצורכי העיר. והאדון השכיר הזכות לישראל אחד שרק הוא ימכור שמרים ועתה איש אחד רוצה להביא שמרים באמרו דזה אינו מדינא דמלכותא וגם דבר שלא בא לעולם ולא קנה האדון ולא הישראל עי' בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' ס"ו ובתפארת יוסף חו"מ סי' ט"ו ועיין בכלל זה סי' ג' הראשון:

יח באיזה דברים יכולים הרוב לכוף את המיעוט בתקנתם והסכמתם. ואם רוצים לתקן תקנה היכא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי. עיין בחו"מ סי' קס"ג וסי' ב' ובדברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"ג כ"ד כ"ה ובח"ב חיו"ד סי' ח' כ"ח ס"א וחחו"מ סי' נ"ח נ"ט ס' ס"א ס"ד ועיי"ש בסי' כ"ד דרוב אומנים אינם יכולים לתקן לכוף להמיעוט אולם לבטל תקנה היכולת הן ביד רוב בני העיר והן ביד רוב האומנים ועי' במהר"ם שיק סי' ל"ה נ"ו ועי' בחת"ס חו"מ סי' י"ב ובשו"ת רמ"ץ יו"ד סי' ס"ח ובמהר"ם שיק יו"ד סי' ט"ו ובשו"ת שואל ומשיב מהד"ק ח"ב סימן ל"ב ובמהד"ג ח"ג סימן קס"ב ובמהד"ד ח"ג סימן קל"ז ובתשובת מהרי"א הלוי ח"ב סי' מ"ו. ועיין במהרי"ק שורש א' ובתשובת האחרונים שכתבו דהיכא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי אין כח ביד הקהל לתקן תקנה כי אם בהסכמת כל הקהל ואפי' יחיד יכול למחות ועיין בשו"ת מהרשד"ם סס"י ת"ו וסס"י ת"ז. שהביא דעתם וכתב שיש לו ראיות מוכיחות מתשובת הרשב"א והרא"ש שהכל הולך אחר הרוב ויכולים לכוף להמיעוט בתקנתם אף במקום פסידא. וכתב שכן עשה מעשה במקומו עיר שאלונק"א בענין הסכמת הצמר שעשו שם. ועיין בזה תשובה ארוכה בשו"ת בית יהודא להגאון מו"ה יהוד' עייאש ז"ל סי' א'. ושם אם יכולים טובי העיר לגזור איזה ח"ר בלא הסכמת אנשי הקהלה. ואחד שטוען שלא ידע מהתקנה מחמת שלא היה אז בעיר יעו"ש. ועוד באיזה דברים יכולים הרוב לכוף את המיעוט בתקנתם ובהסכמתם עיין תשו' הרא"ם סי' י"ד ונ"ז. ובמהריב"ל ח"ב סי' ע"ב וח"א דק"מ ובסי' ועיי"ש שכתב דלסלק סכנה מהקהל יכולים הרוב לכוף להמיעוט. והנני מעתיק מה שכתב בשו"ת פרי תבואה סס"י מ"ז וז"ל בקיצור. אף גם זאת דעו לכם שיש לעיין בכל תקנה מבטן מי יצאה מי ירה אבן פינתה. אם היות מרכז תכליתא לשם שמים וכו'. ואפי' ניכר בחתימת התקנה תבנית ידו של אדם חשוב בזמן ההוא הא לדעת כמה גדולים בעינן שתהא מוסכמת לכל וחותם יד כל אדם בה שבתשובת מהר"א די בוט"ן סי' ס"ג כתב יש לבטל התקנה שאין חתומים עליה רק ט"ו ממונים ולא כל יחידי העיר. ואף המהרש"ך בח"ב סי' ק"ט ומהרי"ט ח"א סי' נ"ח וס"ח דס"ל דסגי בתקנה שיסכימו רוב הציבור הלא התנו דבעינן שנדע שחתמו במעמד אחד ולא סגי בהא שהלך השמש לכל אחד בפני עצמו שיחתום על התקנה ומבואר שם במהרי"ט סי' ס"ח דאפי' הסכימו כל הקהל לא מהני כשחתם כ"א בביתו ולא נתוועדו כולם ביחד (ועי' במהר"ם שיק חו"מ סי' י"ט) והצמח צדק סי' ב' והסמ"ע בסי' קס"ג כתבו דבעינן שגם הרוב מדלי העיר יסכימו בתקנה, ומה גם בדבר שאינו למגדר מילתא רק רווחא ופסידא ודאי אין כח ביד רוב הקהל לבדם ע"ז, ומעתה