דברי גאונים צא

דברי חיים ח"ב חו"מ סי' ס"ו ובשו"ת תפארת יוסף חחו"מ סי' ט"ו דאף אם הקנו לעכו"ם איזה דשלב"ל נקנה בדיבור בעלמא וכ"כ בשו"ת מהר"ם שיק סי' שי"ד ובשו"ת רמ"ץ סי' י"ב אות וא"ו ועי' בחו"מ ססי' קס"ג ובתומים סי' י"ב ס"ק י"א. וצ"ע בדברי הרא"ש בתשובה כלל י"ג אמצע סי' כ' שכתב בענין שחכר אחד מהקהל האלמוניע"א של יין. ואח"כ רוצים הקהל לחזור בהם. שכתב הרא"ש דודאי מצד הדין לא קנה משום דהוי דבר שלא בא לעולם. אך מ"מ אנו רואים בכל יום שחוכרים זה מזה והוי קנין סטימתא ע"ש הרי דאף שחכר מהקהל מ"מ לענין דשלב"ל הצריך הרא"ש לטעמא דקנין סטימתא ועיין בדברי הרא"ש שהבאתי בסי' א' וצע"ג:

ג יחידים שחכרו הגאביל"א של בשר צאן אצל הקהל שישלמו להם הקצבים מס מכל צאן. ויהי בנפול הצאן ע"י חולי פגירה מכר שר העיר את כל צאנו ליחידים וזלזל מאוד במחיר בשר הצאן. ועי"ז אי אפשר להקצבים לקצוב בשר צאן והחוכרים נפסדים. ורוצים לחזור בהם מהחכירות. עיין בזה בשו"ת חתם סופר חו"מ סי' קס"א שפלפל בדין מכת מדינה ומסיק להלכה דיכולים לחזור בהם על להבא. אבל הזמן שעבר ולא חזרו הרי סברו וקבלו וחל ההפסד עליהם יעו"ש:

ד בדין שיש כח לטובי העיר כמו ב"ד גדול לקנוס ולענוש לפי ראות עיניהם כמבואר בחו"מ סי' ב' עי' בשו"ת השיב משה סי' פ' שכן המנהג בכל תפוצות ישראל שהכח ביד טובי העיר לגדור בעד עוברי עברה. ועי' בחו"מ סס"י ל"ז דמי שפסול לדיין מחמת עבירה שעבר הוא פסול ג"כ לצרפו בין טובי העיר:

ועיי"ש בהשיב משה סי' פ' בקהל שקנסו לאחד עפ"י עדות שפחה גוי' שאמר' שזינה עמה וחלקו הקנס לעניים והשיב שטעו בדבר משנה דאין כח בידם לדון ולקנוס רק אם יש ידים מוכיחות ולא עפ"י שפחה לגרוע לישראל חזקת כשרות ומחויבים להחזיר הקנס:

קהל שעשו תקנה בח"ר בעונש קנס כגון שלא יביאו יי"ש מחוץ לעיר וכיוצא בו ונשמע על איש אחד שעבר על התקנה אם הרשות ביד הב"ד והקהל לענוש אותו עפ"י אומדנות או רגלים לדבר או קלא דלא פסק ועפ"י עדים פסולים עי' בחו"מ סי' ב' בלמגדר מלתא ובטור שם ובתשו' מהרי"ק שורש קפ"ח ובתשו' חכ"צ סי' ק"נ ובד"מ להטור חו"מ סי' ת"ח ושם בסמ"ע סק"ה ובתשובת המיוחסות סי' רע"ט ועיין בחו"מ סס"י ל"ז וברמ"א יו"ד סי' של"ד סעי' מ"ג וברמ"א חו"מ סס"י ל"ה ובב"י שם ובד"מ ובתשו' נוב"י מהד"ת חחו"מ סי' כ"ח ובתשובת מהרי"ט ח"ב חיו"ד סי' מ') ובמהרי"ק שורש קכ"ט ובתשובת הרא"ש כלל ס"ח סי' כ"ג וכלל ע"ח סי' ג' וכלל ק"ז סי' ו' לענין להוציא ממון עפ"י אומדנא ועי' בזה בחו"מ סי' ט"ו סעי' ד' וסי ס"ה סעי' י"ז ושם בד"מ אות ו' ובפסקי מהרי"א סי' ר"י ועי' בכ"ז בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא חחו"מ סי' ב' שביאר כל פרטי דינים הנ"ל ועי' בפ"ת לחו"מ סי' א' ב' וסי' ע"ה ס"ק י"ט:

ה אם יכולים בני העיר לתקן תקנה לבטל מצוה משום מייקרי השער כגון שלא לקנות דגים או בשר או יין על שבת ויו"ט עיין בשו"ת דברי חיים ח"א חו"מ סס"י כ"ד:

ו אם בני העיר עם הרב יכולים לתקן תקנה שתחול גם על בני הכפרים שבתוך התחום או חוץ לתחום ועד כמה השיעור עי' בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' ל"ב ל"ג ובמהד"ג ח"ג סי' קס"ב:

ז מנהג בעיר שווי שמוכר בית או מקום בביה"כ שמי שיש לו איזה תביעה וטו"מ על המוכר או הלוקח בעסק זה יבא עד יום פלוני ואם לאו אבד זכותו ואח"כ בא אחד וטוען שלא שמע ההכרזה עיין בחו"מ סי' ק"ד ס"ב ברמ"א ובאו"ח סי' ש"ו סעיף י"ב. ובשו"ת שו"מ מהד"ב ח"א סי' פ"א:

ח איש אחד בנה מקוה לטבילת נשים נוסף על המקוה שיש להקהל והקהל מוחים בו משום שכבר החזיקו הם בהמצוה וגם שמפסיד הכנסת הקהל. עיין בשו"ת בית יצחק או"ח סי' כ"ח שהדין עם הקהל ואין להכשירה:

ט אין למנות שני אנשים במינוי והם רחוקים זה מזה בטבעם והנהגתם עיין זה בדיני דיינים כלל כ"ג סי' ל"ב:

י עיר מנהגו משנים קדמונים לדון בזבל"א וזבל"א. ועתה רוצים זט"ה להושיב דיינים קבועים עיין שו"ת שבו"י ח"ב סי' קמ"ג שמסיק לדינא דאין בהם כח לשנות מכמו שנהגו מקדם וע"ל בסי' שאח"ז:

יא ועיין בענין אם יש מנהג בעיר מימים קדמונים אם יכולים הקהל לשנותו בשו"ת נאות דשא סי' כ"ו שהאריך הרבה בפרטי דינים בזה. ועיין בנוב"י מהד"ק סי' כ' בדין זט"ה שרוצים לשנות בעסקי המס ולשים נתינה על העיר שלא כמנהג הקדום:

ועיין בחת"ס חו"מ סי' י"ב ובתשו' מהרי"א הלוי ח"ב סי' מ"ו בקהל שרוצים להוסיף על הגאבעלא של בשר לשלם יותר על כל ליטרא בשר מכפי שהיה לצורך תשלומי המס מאנשי העיר ומקצתם מיאנו בזה והביאו להם שו"ב לבדם ע"ש שהביא מתשו' הרמ"א סי' ע"ג וסי' ע"ה חילוקים דבכה"ג יש בידם לתקן אף במקום דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי יב בענין ראשים וחזנים אי בעינן רוב ע' בס' זכל"א חו"מ ח"ב ערך רוב שציין לכנה"ג סי' קס"ג מאות רנ"ה ואילך ובסי' ח"י בהגה"ט אות ג' ח' י"ב ובסי' רל"א בהגה"ט אות י"ט. ובבני חיי סי' רל"א אות ח' ובכנה"ג או"ח סי' נ"ג ועי"ש בזכור לאברהם שהביא בשם הרב ג"ש סי' ה' ובית הרואה דכל צרכי רבים מינוי ראשים ופרנסים וגבאים וממונים. וחזנים וחברת קברנים וכיוצא יתקבצו כל פורעי המס ויטילו חרם שיאמר כל אחד דעתו לשם שמים וילכו אחר הרוב. ועיין בסי' שאח"ז מי חשיב הרוב:

יג ועיי"ש בערך הנ"ל שהביא בשם הרב מהרי"ק כת"י ומהרי"ט ח"א סי' ס"ט ובני חיי חו"מ סי' רל"א אות רנ"ד וכרם שלמה חיו"ד