דברי גאונים פב

מבואר שם במהרי"ק שכתב בנדון דידי' והאי טעמא שייך ג"כ בבית ומלמד ועיין בכלל שלפני זה סי' ל"ז. ועי' בשו"ת דברי חיים חחו"מ סי' מ"ז דלא משמע כן. ועי' באבני צדק חחו"מ סי' י"א דאם בסיף זמן השכירות של העסק ביקש השוכר הנחה ולא השוו עצמם אין בזה על השני דין עני המהפך בחררה:

יג מי שטרח והשתדל משר או ממוני המלך לשכור איזה עסק שהוא כח וזכות מהמלך שאין שום אדם רשאי לעסוק בזה זולתו ובא אחר והשתדל בתחבולות ושחדים עד שלקח אותו העסק אם יש בזה משום עני המהפך בחררה ונקרא רשע ואם מחויב להחזיר העסק להראשון. ואם הראשון החזיק העסק כמה שנים ובא אחר בהשתדלות ושחדים והוציא העסק מת"י עי' בשו"ת אריה דבי עילאי חחו"מ סי' ב' ועיי"ש אם דנין עכשיו דין מערופיא. ועיי"ש בסוף הסי' שהביא בשם המהרש"ל ושארית יוסף סי' י"ז שאם לא התחיל השני להשתדל ליקח העסק רק שהשר או ממונה המלך התחיל ואמר שאין רצונו עוד באיש ההוא שהחזיק העסק עד עכשיו ורוצה למכור או למסור העסק ליד איש אחר אין שום פקפוק וגמגום. והיתר גמור הוא וחלילה לקרותו רשע:

יד ראובן עומד ומשמש בבית המכס זה כמה שנים בשכר שמשלמים לו שוכרי המכס דבר קצוב בכל שבוע ושבוע. ועתה בא איש אחר ורוצה להשכיר עצמו במקומו ולסלק את ראובן. פסק במהרשד"ם סי' שנ"ד דנקרא רשע מצד עני המהפך בחררה וכ"ש הוא ממלמד דהוה לדבר מצוה ומ"מ נקרא רשע ק"ו במילי דעלמא:

טו ראובן קנה בסך ידוע מאת המלך יר"ה עפר העופרת ההוה והעתיד להיות. ופרע הדמים ונכתב ונחתם בדייני הערכאות וזכה ראובן במקחו ולקט העופרת. ויהי כאשר ארכו הימים בא שמעון ורוצה לתת תוספת דמים אל המלך בעד העופרת העתיד להיות וראובן צועק למה יסיג את גבולו שזכה בו מכבר וקנה כל העתיד. עיין בשו"ת מבי"ט ח"א סי' קצ"ד שפסק דהדין עם שמעון דלא הוי עני המהפך בחררה רק בדבר שמחזר לזכות בה ואחר שיזכה בה לא יוכל שום אדם לקחתה ממנו כמו בקנין מטלטלים וכיוצא אבל בנ"ד שחק המלכות הוא שאם יבוא אחר ויוסיף בדמים הרשות בידו לקחתה. מיד הראשון הוי כמו שמשכיר בית לחבירו על מנת שאם ימצא אחר שיוסיף לו על השכירות שיהיה הרשות בידו להוציאו דפשיטא דליכא הכא משום עני המהפך בחררה. ה"כ בנ"ד ע"מ כן לקחה מהמלך שאם יוסיף אחר בדמים יסתלק הוא ממנה ואין כאן השגת גבול. ע"כ תורף דבריו. והרב משאת משה בתשובה ח"ב סי' י"ז הרבה להשיב טובא על חילוק המבי"ט הנ"ל ראשון מדברי הרשב"א הובא בחו"מ סי' קנ"ו בחייט הרגיל אצל עירוני לעשות מלאכתו עיי"ש ועוד מדין מלמד המבואר בסס"י רל"ז דאסור להשכיר עצמו ודו"ק. וגם מתשובות האחרונים לא נראה דס"ל כהמבי"ט ה"ה המהרשד"ם חו"מ סי' שנ"ד (הבאתיו בסי' הקודם לזה) ונדון המהרשד"ם מבואר ג"כ במהרש"ך ח"א סי' כ"א. וגם בתשובת מהר"ם אלשיך סי' ס"ז בנדון הרופא. מכל הלין נראה דאף שיש רשות להמלך או בעה"ב להחליף המשרת בכל יום וליקח אחר במקומו ואדעתא דהכי נחית המלמד או המשרת מעיקרא מ"מ יש בו משום עני המהפך בחררה. שוב ראיתי בשו"ת קול אליהו בנו של הרב משאת משה בסי' י"ז שהמליץ בעד המבי"ט ויצא לחלק בין כל הני לנדון המבי"ט אבל המעיין שם יראה שקשה להעמיס דבריו בכוונת המבי"ט. ע"כ למעשה צ"ע אם לפסוק כהמבי"ט בזה. וגם בלשון הש"ע סי' רל"ז לא נראה כן. אח"ז מצאתי להרדב"ז בח"א סי' קנינו שיצא לחלק בענין תקנת חזקת הבתים בשכירות מעכו"ם. וכתב דמשמע לי' שלא היתה התקנה בדבר הנוגע להמלך שזה דומה לכל האלתזמי"ם (פירושו עניני מסים כן מבואר שם להמעיין בסי' ר"צ תט"ז תי"ז) ששוכרים מהמלך שלא ראינו מי שיטעון חזקה. דדינא דמלכותא הכי הוא היום לזה ולמחר לכל מי שיוסיף זה היה נראה להלכה אבל מה נעשה שכבר נהגו שמוכרים חזקת הבתים של מלך זה לזה בדמים יקרים והמנהג עיקר גדול בדיני ממונות עכ"ל נראה מדבריו הנ"ל וגם המעיין שם בהמשך התשובה יראה דגם מצד עני המהפך בחררה אין בענין הנוגע למלך אם לא מצד המנהג:

טז בס' זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך עני המהפך וכו' הביא בשם הרב חק"ל חו"מ סימן ק"ג דמי שרגיל ליקח מהשר חלק מאילאנוזא"ם (עיין ביאור המלה בסי' הקודם) מידי שנה בשנה אע"פ שלא היפך ולא פסק דמים על שנה הבאה. אפ"ה הבאים אחריו קיימי בדין עני המהפך בחררה וכו'. ואע"פ שהם לקחו כל האילטיזא"ם ביחד חייבים ליתן לראשון חלקו בערך שקנו דאם לאו קיימי בדין עני המהפך ע"כ דבריו. ולא היה צריך להביא זאת בשם פוסק אחרון כי הדבר מבואר במהרי"ק שורש כ' ענף ט'. במי ששכר מדוכס המלך חוק ההלואה על שנה אחת. ובכלות השנה בא אחד ורוצה לשכרו מהדוכס. ופסק דהוא בדין עני המהפך בחררה וכו' דנקרא רשע דאף דכלה זמן שכירות הראשון מ"מ מאחר דכן דרך הארץ ליקח החוק מהאדון לזמן. ואחר כלות הזמן חוזר ומחדש החק עם האדון. וע"מ כן לקחו מתחלה א"כ הוי כעני המהפך בחררה. יעו"ש דמהרי"ק מיירי בלא פסק עדיין הדמים דאם היה פיסוק דמים לא היה צריך לטעם הנ"ל וכן מבואר שם בגוף התשובה ועי' בשו"ת מהרש"ל סי' ל"ו. שוב מצאתי כן להדיא בשו"ת פרח מ"א ח"ב סי' ועיין בדברי חיים ח"ב חחו"מ סי' מ"ז שלא פסק כן:

יז מי שהוחזק כמה שנים בשכירות מהשר החליבה מבהמות של השר ויש לו שם בית לדור בו אם יש בזה איסור השגת גבול עי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חו"מ סי' מ"ב ועי' בשו"ת רמ"ץ סוף חחו"מ