דברי גאונים פ

חחו"מ בדיני חזקות סי' ט"ז ובשו"ת אבני צדק חחו"מ סי' י"א ועי' במהר"ם שיק חו"מ סי' ל"ז שפסק ג"כ שאין מחייבים בהוספה שהוסיף והעיד שבגבולינו אין המנהג להחזיר מה שהוסיף ושכ"כ בשו"מ מהד"ק ח"א ס' י"ט:

לט אם השיג את חבירו בחזקת האוראנדא והחזיק האוראנדא באיסור ותובע המחזיק הראשון ממנו שיתן לו הריוח שהרויח המשיג בראנדא שלו. ע' בשו"ת תפארת יוסף חחו"מ סי' י"ב שתלוי בפלוגתת הרמ"א ומהרש"ל בסי' רצ"ב היכא שהרויח ע"י שביטל כיסו של חבירו אם מחייב ליתן לחבירו הריוח שהרויח וע' בשו"ת רמ"ץ סוף חחו"מ בדיני חזקות סי' ט"ו שחילק בין אם השיג גביל מצד החזקה אבל עדיין לא שכר המחזיק הראשון הראבדא והשדות על להבא אז אין צריך המשיג לשלם לו רק שכר שימוש החזקה כמה שהיה יכול המחזיק ליקח מאחר שכר חזקה על הזמן ההוא שירשהו לשכור מהאדון הראנדא והשדות אולם אם כבר שכר המחזיק גם על להבא ובא המשיג גבול ולקח ממנו באלמות על ידי האדון אז מחויב לשלם לו עבור הראנדא רק שכר שימוש כנ"ל אבל בעד השדות מחויב ליתן לו כל הריוח מהתבואה שגדלה בהשדות אחר נכיון הוצאות החרישה והזריעה והקצירה ותשלום השכירות להאדון עפ"י שומא כדין הגוזל שדה ואכל פירותי' בחו"מ סי' שע"א ועיי"ש אח"ז בסי' ט"ז שכתב ג"כ כן שחייב עבור הראנדא שכר שימוש:

מ בדין חזקת אוראנדא שאחד השיג גבול רעהו ושכרה. עיין בשו"ת חסד לאברהם חחו"מ סי' ע' וסי' מ"א. ובדברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"א כ"ב וח"ב חו"מ סי' ל"ה ל"ז ס"ז. ועיין בשו"ת שואל ומשיב ח"א אמצע סי' למ"ד באחד שהשיג גבול רעהו בחזקת אוראנדא והחזיק בה. ואח"כ בא אחר והשיג גבול השני והשכירו לאחר. ובא המשיג הראשון לדין עם השוכר השני יעו"ש. ועי' בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' מ"ג מ"ז ובשו"ת רמ"ץ סוף חחו"מ בדיני חזקות סי' י"א:

מא אחד היה שענקיר אצל פריץ הישוב ואח"כ סלקו הפריץ אם מותר לישראל אחר להיות שענקיר במקומו ע' בדברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"א שכל זמן שלא יצא השענקיר מהישוב לא אבד חזקתו דעדיין מצפה שיחזור למקומו:

מב אם יש רשות למחזיק הרגאל לסלק הווערצ- הייזער והשענקירס שהם מכמה שנים או להוסיף עליהם התשלומין אם שייך בהם דין חזקה עי' בדברי חיים ח"א חיו"ד אמצע סי' מ"ב שאין להם חזקה בלל אך במקום שהמנהג שיש להם חזקה אין לשנות אבל מ"מ יכול לשאול מהם תשלומין כרצונו באין מוחה וכן המנהג בכל תפוצות ישראל וכן פסק בתשו' מהר"ם שיק חו"מ סי' ל"ב שדינם כשכירים ויכול לסלקם ולהוסיף התשלומין ולשנות המדות כפי דד"מ. ועי' בשו"מ מהד"ק ח"א סי' ל"ח:

מג הרבה בני הקהלה החזיקו מכמה שנים שענקין בביתם מכח שכירות הראנדע מן השר ועתה קמו חדשים ורוצים ג"כ להחזיק שענקין בביתם ורוצים לסייע לתשלומי השר עי' בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' ל"ט מ"ם:

מד מי ששכר ראנדע אצל השר על שמו ומסרה לאיש אחר ומעולם לא החזיק בה השוכר הראשון רק השני אם יש להשני דין חזקה ע' בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' נו"ן דלא נקרא זה חזקה כיון שהקאנטראקט נכתב על שם הראשון וכ"פ במהר"ם שיק חו"מ סי' כ"ו אף ששמעון שלח את ראובן לשכור בשבילו כיון שהאדון כתב השטר על שם ראובן והוא השוכר אין לו חזקה אחר שכלה הזמן נגד ראובן ע"ש הרבה טענות שעבר ביניהם:

מה מי שיש לו חזקת ראנדע או שאר חזקה מהשר בשכירות והשר חייב לישראל אחד ואינו יכול לגבות חובו כ"א באופן שישכור את החזקה של חבירו וישיג גבולו. ע' בדברי חיים חו"מ ח"ב סי' נ' ובשו"ת רמ"ץ סוף חחו"מ בדיני חזקות סי' ד' וסי' מ"ז:

מו אחד השיג גבול רעהו בשכירות האורנדע בטענה שחבירו מסרו בערכאות בעסק בנין שבנה מעצים לא מאבנים והיה לו הפסד הוצאות או שלא רצה לציית עמו דין תורה עי' בדברי חיים ח"א חו"מ סי' מ"ה מ"ו שיוכל לתפוס שכירות האוראנדא עד שחברו יחזיר לו ההפסד ויציית עמו דינא ועיי"ש בח"ב חו"מ סי' ב' מ"ו ס"ז ועיי"ש בסי' ס"ז באחד ששכר ראנדא או עסק של חברו וטוען שחברו הוסיף על שכירות ביתו שדר בו כמה שנים:

מז שלשה אחים השיגו גבול בשכירות הראנדא והוסיפו על השכירות ושנים מהם עניים ואחד עשיר והוא נתן המעות לשכור ועתה תובע המחזיק רק מהעשיר עי' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ד ססי' ק"פ ובשו"ת תפארת יוסף חחו"מ סי' י"ב:

מח אחד הלך עם אחיו להאדון והשתדל אצל האדון להשכיר הראנדא לאחיו העני והוא הלוה לו מעות ליתן ערבון להאדון ועתה תובע המחזיק מקודם את האח העשיר לשלם לו מדינא דגרמי עי' בשו"ת תפארת יוסף חחו"מ סי' י"ב דפטור דהוי רק מבטל כיסו של חברו:

כלל כז דיני השגת גבול בעסקי מו"מ. ועני והמהפך בחררה. ומערופיא ויורד לאומנתו של חבירו ופיסוק חיותי'. א בדיני השגת גבול במו"מ וקנין סחורה ועסקים יש ללמוד הרבה מבית אפרים חו"מ סי' כ"ו כ"ז כ"ח ובננוע שעשועים סי' ל"ו ל"ז ל"ח:

ב בדין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלו מבואר בב"י סי' רל"ז. ושם ברמ"א סעי' א'.