דברי גאונים עט

שואל ומשיב ח"א סי' י"ט דאין בו חזקה כיון שהרשות נתונה לכל ליהודים ולעכו"ם לילך על הליציטאציע. א"כ לא שייך התקנה לגדור בפני היהודים ולקנוס אותם שלא ישכרו כיון שהעכו"ם לא ישמעו לקול התקנה ועמ"ש בכלל שאח"ז סי' ו"ו בשם הרדב"ז דל"מ כן ודו"ק. ועי' במהר"ם שיק חו"מ סי' ל"ה שחקר ג"כ בזה וכתב שמ"מ יש בו איסור משיג גבול משום חדר"ג המבואר בחו"מ ססי' רל"ז בשכירות בתים מעכו"ם:

ועי' בדברי חיים ח"א חו"מ ססי' י"ח ושם ח"ב חו"מ סי' ל"ה מ"ח נ"א. וע' בשו"ת רמ"ץ סוף חחו"מ בדיני חזקות סי' י"ז י"ח שפסק דאף באוראנדאס שמשכירים בערכאות המלך עפ"י ליציטאציע שייך תקנות החזקה ובתשו' הב"ח סי' ס' ס"א בלשון התקנה מבואר שמדבר בענין אוראנדעס המלך ומעולם לא שמע לחלק בזה ועיי"ש בסי' למ"ד שהוכיח שגם באוראנדא של עיר היתה תקנות חזקה ול"ד בכפר:

לד חילוקי מנהגים בענין תקנות חזקת אוראנדא עי' בדברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"א כ"ב וח"ב חו"מ סי' ל"ה ל"ז מ"א מ"ד מ"ט כ"א ס"ז:

לה אחד השיג גבול בחזקת אוראנדא ויש לו טענה לאשר כ' הראשון לא פרע זה חצי שנה וגם שאמר לו שאינו רוצה לשכור עוד וגם שיצא מהעיר ועוד טענות ע' בדברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"ב ובשו"ת רמ"ץ סוף חחו"מ בדיני חזקות סי' ג' אות ט' ט"ו ובס' ט' אות א' בשם מהרי"ט חו"מ ססי' למ"ד בענין טענות הנ"ל:

לו אדם רע ובליעל ובעל עבירה וגם השיג מכבר חזקת אוראנדא של ישראל אם מותר להשיג גבולו בחזקת אוראנדא שלו. עיין בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' מ"ז ובשו"ת רמ"ץ חחו"מ בדיני חזקות סי' י"א ובסי' י"ב אות ה':

לז שני אחים החזיקו זה כמה זמן אוראנדא ביחד וגם הנהר אשר בו הדגים. ועתה בא איש אחד והוסיף בדמי השכירות מאה זהובים ושכר הנהר הנ"ל מהשר העיר ובא השאלה אם מחויב השוכר להחזיר חזקת השכירות להאחים ולסלק מהם ההיזק אשר הזיק בהוספות דמי השכירות. ע' בישועות יעקב חחו"מ ס' קנ"ו תשובת השאלה מנכדו הגאון מוה' צבי הירש א"ש ותחלת תשובתו ז"ל. הנה נודע דהסכימו חכמי הדורות והתקינו שאסור לכל אדם להשיג גבול רעהו בחכירות האוראנדעס וכו' ואולם הב"ח ז"ל בתשובה סי' ס"א לענין חכירת הטשעפיווא כתב והעלה דרק לגבי חכירת האוראנדע היתה התקנה יען כי השוכר הראשון הוציא הוצאות ויש לו ג"כ חובות מכבר בעד היי"ש וכדומה ויהיה לו הפסד וכו' אבל כשאין להראשון היזק הוצאות או חובות לא תקני יעו"ש. ומעתה בנדון השאלה אם אין בשכירות מים אלו היזק הוצאות וכדומה ליכא תקנה לדעת הב"ח. אולם אם תלוי שכירות הראנדא בשכירות הנהר והדגים יען כי בלתי הנהר והדגים א"א להם להחזיק הראנדא ומכירת היי"ש הדבר פשוט דשוב יש בזה תקנות השגות גבול וכו' ואם כי הסברא פשוטה דמה לי לענין תקנת השגת גבול אם ההיזק אשר יגיע לו הוא מדבר זה בעצמו או שיבוא לו ההיזק מצד אחר וכו' וז"ב מאוד. ועתה נבא לעומק הדברים ואמינא כי אף מצד הדין בלי התקנה בנ"ד השוכר הראשון הוא בחזקתו מצר דינא דבר מצרא דשייך בקרקע ובכל המחובר לקרקע ויעוין בסי' קע"ה דגם בשכירות שייך דדב"מ וכו'. (תוכן דבריו שהעלה בזה מצד דדב"מ ע' בחיבורי זה בדיני מצרנות כלל סמ"ך ס' ט"ז כי שם קנה מקומו) סוף דבריו כתב וז"ל בקיצור קצת ונחזור לענין השאלה הנה לענין שכירות הנהר שיש בו דגים הדבר ברור דהשוכר הראשון מוציא מיד השני מצד דינא דב"מ. אמנם המעות אשר הוסיף להשר לכאורה א"צ להחזיר ולשלם לראשון. אך מ"מ נקרא רשע כדין עני המהפך בחררה וכו' ואף היכא שיש ריוח גדול בשכירות זו שהוא בזול והוי כמו מציאה והפקר די"א דאינו נקרא רשע כבר כתב הרמב"ן דגם לדיעה זו אינו רק במציאה והפקר. אבל במכר אף שקנה בזול ויש ריוח הרבה מ"מ נקרא רשע דלא חילקו חכמים בין מכר למכר והש"ך בסי' רל"ז ס"ק ג' הביא דברי הרמב"ן אלו להלכה וחולק על הרד"ך שציין שם הרמ"א. ובחידושי עשיתי סמוכין לדברי הרמב"ן מהש"ס וכו'. ומלבד זה הנה כבר כתבו התוס' בקידושין דהיכא שזה אומנתו של הראשון לכ"ע נקרא רשע אף בהפקר עוד אמינא דאף אי נימא דלא כהרמב"ן ותוס' הנ"ל מ"מ בנ"ד לכ"ע נקרא רשע משום דכיון דצריך להחזיר העסק להשוכר הראשון משום דינא דב"מ וכנ"ל א"כ אין לו מזה מאומה רק שהפסיד לזה שצריך לשלם יותר ובלי ספק דנקרא רשע:

ויש לי להוסיף עוד ולומר דבנ"ד חייב לשלם להשוכר הראשון עבור ההוספה מטעם מוסר. עיין רמ"א סי' שפ"ו בראובן שמכר מקח לעכו"ם ובא שמעון ואמר להעכו"ם שאינו שוה כ"כ דחייב לשלם לו. א"כ כ"ש בנ"ד דחסרו ממש לשלם מכיסו יותר בעד השכירות ואפשר דגם החולקים שם יודו בזה וכו'. והנלפע"ד כתבתי עפ"י הדין והאמת והצדק עכ"ל שם בקוצר אומר:

והנה מה שהוסיף לומר דאף ההוספה מחויב להחזיר לו עיין בנתיבות בביאורים סי' רל"ז ס"ק א' בביאור חרם רגמ"ה מוכח להדיא מדבריו שא"צ להחזיר לו ההוספה וכ"כ שם בחידושים ודבריו נכונים. וכן מבואר להמעיין בחתם סופר חחו"מ סי' ק"ד הבאתיו לעיל סי' ה':

ל"ח וע"ע בדין משיג גבול חזקת אוראנדא והוסיף אם מחויב המשיג לשלם ההוספה בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' מ"ו בתחילתו ושם בפיסקא המתחלת ובדין ובסי' ס"ז ובמשפט שלום סי' רל"ז אות ה' וא"ו ובתפארת יוסף חו"מ סי' י"ב ובשו"ת רמ"ץ סוף