דברי גאונים עו

טז בענין השגת גבול בחזקת קרקעות. ולענין אם נשאר החזקה על היתומים. ומתי אבד חזקתו. עי' בזה בזכור לאברהם חו"מ ח"ב. ערך חזקה:

יז חזקת אוראנדע שנשאר ליתומים או לאלמנה אם אבדו חזקת מורישם ומותר להשיג גבולם עי' בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' ל"ה ל"ז נ"ב ובמאמר מרדכי סי' ע"ח שיורשים החזקה. וכ"פ בשו"ת הרמ"ץ חחו"מ בדיני חזקות סי' א' וססי' ט"ז ובתשובת מהרי"א הלוי סי' קי"ג וכ"כ בכלל פ"א סי' ט"ז בשם כמה תשו' הגאונים שדינו כממון גמור להוריש ולמכור:

יח ראובן החזיק באוראנדע וקודם כלות השכירות שלח את שמעון להשר שישכיר לו הראנדע על להבא ושכר שמעון ונתן להשר ממעות עצמו ואח"כ לא רצה ראובן להחזיר לו באמרו שלא שלחו לשכור ולא רצה גם לישבע ואח"כ החזיק שמעון בהאראנדרע ועתה ראובן חוזר ותובע הראנדע ע' בשו"מ מהד"ק ח"א סימן י"ח שאבד ראובן חזקתו מטעם סילוק:

יט עיר שהיו היהודים סוחרים בסחורות ברחוב העכו"ם והיו שוכרים שם חנותים מהאדונים למכור שם הסחורות והיו נוהגים להיות חזקת השוכרים קיים להם ולזרעם עד עולם שלא ישיג שום יהודי גבולם בשכירות החנותים כמבואר בסי' רל"ז בהג"ה. וגם תקנות הקדמונים. והנה זה ערך חמשה שנים אשר הוכרחו סוחרי בני ישראל לעקור עסקיהם מן החנותים הנ"ל עפ"י פקידת האדון המדינה:

ועתה שוב ניתן רשות להיהודים לקבוע עסקיהם בחנותים הנ"ל. ובא השאלה אם חזקת הראשונים מכבר לא נדחו או רשות לכל אחד לשכור חנות כי נתבטל חזקה קמייתא. עיין בס' נדרי זריזין להגאון רש"ק מגיד דק"ק בראד בקונטרס יוסיף דעת תשובה י"ז שדימה דין זה להא דכ' רמ"א בחו"מ ססי' קנ"ו בני העיר שהיה להם חזקת ישוב אם נתייאשו פעם אחת מן העיר. ואח"כ חזרו מקצתן והשתדלו הישוב אין לאחרונים עליהם כלום. וע"ש מה שמחלק בין הא דכ' רמ"א ססי' קמ"ט במי שהחזיק במצוה וארעו אונס וכו' ע"ש. ומסיק לדינא דאבדו חזקתם ויכול כל איש לשכור כרצונו:

ועי' בתשו' מהרי"א הלוי בח"ב סי' קמ"ג במי שהחזיק בשכירות רחיים מהאדון ואח"כ נפל הרחיים ושוב אחר זמן בנה האדון הרחיים ופסק שאבד המחזיק חזקתו דאף דאין יאוש בקרקע הוכיח דהיכא דאין לו בגוף הקרקע רק שעבוד ותשמיש לענין זה מהני יאוש. ומלבד זה מבואר בתשו' מהרי"ט חזא סי' נ"ט ובח"ב בחחו"מ סי' כ"ה דאם יעמוד המקום שמם או שיצא המחזיק ע"י שום סבה זה עשר שנים אבד חזקתו ורשות לכל אדם לשכור:

ועי' בתשו' בית שלמה בחחו"מ סי' י"ד בדה"א היוצא מכל שהביא בשם תשו' מ"ב ריש סי' כ"ז דבחזקות אוראנדעס שלנו כל שהניח אותה המחזיק הראשון חצי שנה אבד חזקתו והכי נהיגי עלמא יעו"ש:

כ עי' להרב תורת אמת סי' קמ"ז והובא בשו"ת לב שלמה בסופו בסדר אלפ"א בית"א או"ת חזק"ה שכתב דאם גרשוהו מפני שהיה מצער את הבעלים ולא היה פורע להם השכירות וכו' אבד חזקתו. וע' ד"ק סי' ע"ג מהראנ"ח סימן קכ"ה שכ"כ בהסכמת קונשנונטינא והוא בכנה"ג סימן ק"מ אות פ"ו. ועי' לקמן בכלל זה סי' ל"ה מ"ש בשם הדברי חיים ורמ"ץ. ועי' בזה בדברי חיים ח"א חו"מ סימן כ"ב:

כא השגת גבול במכס וכיוצא בו. ע"ש בשו"ת לב שלמה שציין בזה עיין במהרש"ך ח"א סי' כ"א. ח"ב סי' צ"ה. מבי"ט ח"א סי' קצ"ד. תשו' מהרש"ל סי' ל"ה ל"ו. דברי ריבות סי' ש"צ. בני שמואל סימן כ"ד מהרי"ק שורש קי"ח קל"ב. מהרשד"ם סי' קנ"ו. רנ"ט. שנ"ד. פ"מ ח"א סימן ט"ל. וח"ב סי' קכ"ב עצמות יוסף דצ"ד:

כב בענין חזקת שכירות רחיים וברייאהויז וחנות וקרעטושמא ורחיים ביחד. ושראנקין ופסעסיא וכפרים שהם שדות לזריעה ושאר עסקים חוץ מאוראנדא ורחיים אי שייך בהם תקנת החזקה או מצד עני המהפך בחררה עיין חידושי דינים בשו"ת שואל ומשיב להרב הגאון רי"ש אב"ד דק"ק לבוב. בח"א. סימן ל"ב. ל"ג. ל"ד ל"ה. ל"ט. מ'. מ"ב ובשו"ת רמ"ץ בסיף חחו"מ בדיני חזקות סי' ג' ובדברי חיים ח"ב או"מ סי' מ"ב מ"ח מ"ט נ' ס"ז. ועיין בשו"ת מהר"י הכהן מהד"ת חיו"ד סי' נ"ב שהוכיח מתשו' הב"ח בישינות סי' ס"א דכל העסקים חוץ מראנדא ורחיים המושכר מהמלך או שר עפ"י ליצינואציע אין בו משום חזקה ולא משום עני המהפך בחררה ועיין בשו"ת רמ"ץ בחי"מ בדיני חזקות סי' א' ב' וסי' ט"ו אות ט' וסי' ל"ב ל"ג:

כג בענין התקנות והסכמות החזקות אינו יכול המוחזק השני לומר קיי"ל בפלוגתא דרבוותא כיון שההסכמה נעשה בחרם הוי ספק חרם לחומרא כן מבואר במהריב"ל והרבה מרבוותאי המצויינים בכנה"ג חו"מ סי' ק"מ הגה"ט אות ט"ז ועיי"ש באות ג'. ועיין בשו"ת עדות ביהוסף סי' ל"א. ועיין מש"כ בזה בחתם סופר חו"מ סי' ק"ד. ועי"ל בדיני קי"ל כלל צ"א סי' י"ב לענין ספק באיסורא וממונא ועיין בשו"מ מהד"ק ח"א סי' ל"ג וסי' מ' דספיקא לקולא וכ"כ במהד"ב ח"ד סי' מ"ז וכ"כ בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' מ' מ"ב מ"ד מ"ה וכ"כ בשו"ת רמ"ץ בחחו"מ בדיני חזקות סי' א' ב' ג' דספק בתקנות אורנדא אף דספק חרם לחומרא מ"מ אנן דגרירי בתר התקנה ולגבי דידן לא נעשה בחרם מפורש ספיקא לקולא:

כד אם היתה תקנת החזקה גם שלא יקנה ישראל הבית מהעכו"ם שישראל דר בה בשכירות הוא תלוי בפלוגתא דרבוותאי כאשר אבאר. הנה הרב פרח שושן חח"מ כלל וא"ו סי' א' נשאל בדין זה שאחד קנה הבית. והמחזיק בשכירות שואל ממנו דמי שיווי החזקה וגם בצירוף טענות אחרות שהיה שם. והנני מעתיק לשונו המצטרך לעניננו וז"ל. הנה על חקירה זו כבר עמד עליה מהריב"ל בח"ב סי' פ' והעלה שהכל תלוי