דברי גאונים נז

והנתבע גלגל על התובע שאר תביעות א"י לומר איני רוצה לשבע וליטול משום דחיישינן דאימר כן בשביל שלא יגלגל עליו. וציין לעיין בפסקי מהרי"א סי' ל"ב. ואין ת"י הס' הנ"ל לעיין בו. ולכאורה דבריו הם נגד דברי הרב הנ"ל דמה לי אם הוא מהנשבעים ונוטלים. או אם היפך עליו הנתבע שישבע ויטול ואפשר יש לחלק דהיכא דבא מתחלה ליטול בשבועה ופסקו לו השבועה וזה גלגל עליו. שוב אינו יכול לומר איני כשבע ונוטל דהוי כמו בנתבע שרוצה לשלם עיקר התביעה דמבואר שם סעיף ג' דאינו נפטר מגלגול כיון שכפר ע"א הרי מדינא נתחייב בשבועה וחלו עליו הגלגולים. וכמו כן בנשבע ונוטל כיון שבא לפני הב"ד לתבוע ליטול והוא אינו יכול ליטול אלא בשבועה ובהכרח עפ"י הדין פסקי לו השבועה ממילא חלו עליו הגלגולים ואינו יכול לחזיר. אבל בנדון הרב הנ"ל שלא פסקו הב"ד על התובע שום שבועה רק שהשבועה באה עליו מצד היפוך הנתבע יכול התובע לומר אני לא באתי לתבוע אותו על דעת שישבע כנגדו די לי בקב"ח. ועיקר עיקר השבועה וצ"ע לדינא:

ד מי שנתחייב שבועה וגלגל עליו התובע עוד שביעה. ויש להנתבע עד אחד המסייעו על הגלגול אם העד פוטרו משבועת הגלגול. או כאמר כיון שמחויב בלא זה לשבע עיקר השבועה ישבע ג"כ על הגלגול. עיין בשער משפט סי' צ"ד ס"ק ב' שהאריך בזה והוכיח בראיות מן הראשונים שאין עד המסייע פוטר מגלגול שביעה וגם לא אמרינן מיגו לאפטורי מגלגול שבועה וסיים שכן עיקר לדינא ושוב הביא שמצא תשו' הרב מהר"י באססאן סי' י' שדעתו נוטה דעד המסייע פוטר מגלגול והביא ראיה לזה והרב הנ"ל דחה ראייתו. ועי' בשו"מ מהד"ק ח"ג סי' ע"ה שחולק על השער משפט ופסק דע"א פיטר מגלגול שבועה. שוב נדפס כעת שו"ת השיב משה מהרב הגאון מהר"ם ט"ב אב"ד דק"ק אוהעל וראיתי שם בסי' פ"ט שנסתפק בזה. ובימיו לא נתפשט הס' שער משפט הנ"ל במדינה זאת:

ה מי שתבע את חבירו שיחזיר לו הספר שירש מאביו כי הוא שלו והיורש משיב אמת שהוא שלך אבל שמעתי מאבי כמה טעמים שמעכב הספר בעד שכר לימוד שמגיע לו ממך. וזה טוען שאין מגיע לו כלום. ופסקו הב"ד שישבע היורש שבועת היורשים וישלם לו בעל הספר אף שהספר הוא מדברים העשוים להשאיל ולהשכיר שהדין שנאמן בעל הספר לומר שואל הוא בידו נגד היורשים כמבואר בסי' ע"ב סעיף ל"ה ועיי"ש בסמ"ע ס"ק ו'. מ"מ הכא לא שייך טעם של הסמ"ע כיון שהיורשים טוענים ברי ששמעו מאביהם שחייב לו. ואף לדעת הש"ך שם ס"ק קמ"ג מ"מ מבואר שם ס"ק קמ"ח דדוקא היכא שראו המשכון בידו. והוה עובדא שע"י שבועה זו גלגל עליו בעל הספר עוד שבועה אחרת מעסק אחר. ואחר שיצא הפסק שמחויב היורש לשבע גם על הגלגול אמר היורש שהוא מסלק עצמו מחלק ירושתו שמגיע עליו מזה הספר. עיין חו"מ סי' צ"ד סעיף ג' ובש"ך ס"ק ט'. וע' בשו"ת גבעת שאול סי' ה' שפסק דבנדון זה אפילו היה הגלגול טענת ברי נמי אינו יכיל לגלגל עליו כיון שעיקר התביעה של הספר הוא על מורישו יכול לסלק עצמו מהירושה אף שהספר הוא ברשותו. הוא משום שהיה סבור שיזכה בו בלי שבועה אבל ע"י שבועה אינו רוצה לזכות בו כלל. א"כ לאו בע"ד דידי' הוא יפטור משבועה. וממילא פטור גם על הגלגול יעו"ש כי קצרתי:

כלל כב דיני גוד או אגוד א בדין המבואר בש"ך סי' קע"א ס"ק א' דיש פוסקים דאין גא"א בשותפים שקנו עיין בס' זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך גא"א שהביא בשם הרב כנה"ג סי' הנ"ל אות ט"ו י"ט מ"ז דיכול המסרב לומר קי"ל כוותיהו דהבא לומר גא"א הוא המוציא וכ"כ בפשיטות בתשו' מהרח"ש ח"א סי' י"ח. ועי' בחת"ס חו"מ סי' י"ב בד"ה ובלא"ה כ' בתה"ד דקיי"ל דאף בשותפים שקנו יכול לטעון גא"א או לחלוק ועיי"ש בסי' הנ"ל שביאר היטב דיני גא"א. ועי' בשו"ת ר' ענזיל סי' ס"ג דיכול לומר קי"ל דאין גא"א בזה וכ"ע בסי' ע"ב. ועי"ל סי' י"ד:

ב ועיי"ש עוד באם אמר גא"א באופן שרוצה ליתן יותר משיווי דמיה אם צריך חברו לקנות או למכור:

ג וע"ש עוד באם ידו משגת לקנות אלא שאם יקנהו לא ישאר לו קרן להרויח די מחסורו דלית דינא דגא"א בזה:

ד מי שנותן חנות במתנה בשותפות לחתנו ולבנו והתנה שחתנו אינו רשאי למכור חלקו לאחר ועתה הבן טוען גא"א והחתן טוען כיון שהוא א"י למכור מחמת התנאי לא שייך גא"א עי' שו"מ מהד"ק ח"א סי' פ"ה:

ה ועיי"ש עוד בשם הכנה"ג אות נ"ז דדין גא"א אינו אלא כשרוצה אותו לעצמו. להשתמש בי לבדו. אבל אם רוצה להשכירו בזה לא אמרינן ג"א וע"ל סי' י"ג. ועיין בנתיבות סי' קע"א ס"ק י"ב. וכן פסק בתשו' מהרש"ך ח"ג סי' מ"ח שאם רוצה רק להשכיר חלק האחר א"י לטעון גא"א והובא בשו"ת ר' ענזיל ססי' מ"ה להלכה:

ו ועיי"ש עוד בשם הרב עדות ביעקב סי' ס' דאע"ג דיש מחלוקת בשנים שקנו אי יש בו דין גא"א היינו היכא שקנו השנים מתחלה מאחד. ולא כשקנו זה היום וזה לאחר שנה ועל"ק סי' י"ד:

ז עיין בש"ך סי' ס"ו סעיף מ"א שכתב דשותפים בשט"ח אינם יכולים לומר גא"א לדעת הפוסקים