דברי גאונים תכו

חייב עצמו הלוקח שאם יביא לו המוכר מעותיו עד חמשה שנים שיחזיר לו הבית ונעשה כ"ז בקנין כד"ת. ואח"כ בנה הלוקח בבית הנ"ל ועשה עליו הוצאות. ובהגיע ה' שנים הביא לו המוכר מעותיו. והלוקח תובע שישלם לו הוצאותיו. והמוכר טוען שלא היה לו להוציא כיון שידע מהתנאי ופן יחזיר לו מעותיו והוי כמוציא שלא ברשות. עי' בשו"ת אהלי יעקב להרב מהריק"ש סי' ע"ב שפסק דשמין ללוקח רק השבח אשר נמצא עתה בבית ויחזיר לו המוכר עם דמי המכירה. והא דקיי"ל בסי' שע"ה דמוציא ברשות דשמין לו כל הוצאותיו היינו ביורד ע"ד לצורך ולהנאת חברו. אבל בנ"ד שלטובת עצמו נתכוין אין לו כי אם השבח המצוי עכשיו בהגיע ליד הבעלים:

ועי' בזכור לאברהם חו"מ ח"ג ערך מכירה בשם האחרונים דאם מכר בהטבה כנז' ונשרפו הבתים וחזר הלוקח ובנאם. אזדא לי' תנאי ההטבה להחזיר לו לכשיחזיר לו מעותיו. ועי' בזה ביו"ד הלכות רבית סי' קע"ד בלקט הקמח על הגליון:

כז מכר בית בהטבה ומת הלוקח. אין היורשים מחויבים להחזיר לו הבית וכ"ש אם היורשים מכרו הבית לאחר כן מבואר בשו"ת חות יאיר סי' צ' וצ"א והובא בזכור לאברהם שם ויעו"ש שציין עוד לאחרונים בזה:

וע"ש בזכל"א חיו"ד ערך רבית אות רכ"ט בשם עיקרי הד"ט שהביא בשם הרב בעי חי' (הוא תשובת הכנה"ג) סי' קפ"ח שכתב גם כן בהטבת הנהוגות אם מת המוכר או הקונה תוך זמן ההטבה. אין הקונה מחויב להחזיר ליורשי המוכר. ואין יורשי הקונה מחויבים להחזיר למוכר הבתים. וכן מבואר במבי"ט ח"ב סי' קצ"ה בשם הרשב"א. ועי' בדינים הנ"ל במוכר בהטבה כמה דינים באורך בס' משפט שלום סי' ר"ז סעיף ה':

כח ועי' לעיל כלל ס"ה סי' ל"ה וסי' ל"ו בשם האיגרא רמה:

ועי' במשל"מ פ' י"א מהלכות מכירה שנסתפק במי שהקנה או נתן לחבירו ע"מ שלא יעשה המקבל דבר פלוני. אם הקנין או המתנה תלוי בקיום התנאי אף לאחר מיתת הנותן. ועי' בזה באבני מילואים בסימן קמ"ג. ובשו"ת בית יצחק חאו"ח סי' י"ט אות ה':

כט אחד שנתן שטר מכירה לחתנו בעד הנדן על חצי ביתו שמכר לו בעד ר' זהובים ובתנאי שאם יחזיר לו הסך הנ"ל במשך ד' שנים יחזיר לו חצי הבית. והקנין הנז' נכתב בלשון אשכנז וגם אינטאבילירט. ואח"כ מת האיש המוכר בתוך משך הארבעה שנים ולא נשאר כי אם יתום אחד והיה סובר שהקנין נכתב בלא שום תנאי. וכעת נתוודע לו התנאי ורוצה להחזיר לו מעותיו. וגיסו אינו רוצה לקבל המעות לאשר כבר עברו הד' שנים. עיין בדיני אונס כלל ח' סי' ד' ה' וא"ו מ"ש בזה. ועי' בתשו' חסד לאברהם מהד"ק סי' ל"ה:

ועי' במהרש"ך ח"א סי' כ' והובא בבני חיי סימן צ"ט אות ג' בתוך התשובה במי שנתן לחתנו בית אחד במתנה ע"מ שידור עם בתו עשר שנים רצופים בבית הנ"ל ואם בתוך הזמן יעקור דירתו משם תהא המתנה בטלה. ובתוך העשר שנים מת חתנו הנ"ל. אם המתנה קיימת וכתב שם טעם השני שהמתנה בטלה כיון שהמתנה היתה תלויה. ועומדת עד שיקיים חתנו התנאי שידור שם עשר שנים. וכיון שמת חתנו לא נתקיים התנאי. אף שביטול התנאי הוא מחמת אונס מיתה מ"מ המתנה בטלה ועיין נדון כזה בשו"ת מהר"ם אלשיך סימן למ"ד והיוצא משם דלא מהני טענת אונס רק למפטר גרמי' ממה שקיבל עליו אבל למזכי ע"י האונס במה דלא הוי בי' זכיה מקודם לא אמרינן:

ל עובדא הוה שמכר אחד לחברו את הבתים שלו על תנאי שלא ימכרם לעכו"ם יען כי היה בית אחד ביהכנ"ס. ומחמת תנאי זה מכרם בפחות משוויים. ושוב מכרם הישראל הקונה לישראל אחר ואותו הקונה מכר שוב לישראל אחר והישראל האחרון מכרם לעכו"ם. ועתה תובע ממנו בעל הבית הראשון שיבטל המכר מהעכו"ם או שיפייס אותו ברצי כסף מאחר שהוא מכרם בפחות משווים עבור התנאי שלא ימכרם לעכו"ם ועבר על התנאי עי' בזכור לאברהם חו"מ ח"ג ערך מכירה שכתב, שהשיבו רבני איזמיר על נדון זה שהדין עם התובע שצריך הקונה האחרון שיבטל המכר מהעכו"ם או שיפייסהו ברצי כסף. ולא מצי למימר לי' לאו בע"ד דידי את. ואף אם יאמר זה הקונה לא ידעת מהתנאי אפ"ה דינא הוי שהתנאי קיים והמעשה בטל יעו"ש הדברים בטעמם:

לא אחד מכר לחבירו קרקע בכסף ובשטר. ונכתב תנאי בשטר באופן שלא ימסור הקונה לפנקס הטאבילאציע או תנאי אחר. ואם יעבור הקונה על התנאי יהא השטר בטל. ואח"כ עבר הקונה והמוכר שתק. ואח"כ עשה הקונה גם חזקה בהקרקע. ועתה המוכר רוצה לבטל השטר מחמת שעבר על התנאי. ובא השאלה אם הלשון שיהא השטר בטל כולל שגם גוף המכר יבוטל ואף את"ל שרק השטר בטל. מ"מ באתרי דכתבי שטרא אין כסף קונה א"כ בטל המקח למפרע. או נימא דמהני החזקה שעשה אחר השתיקה. אף שבחזקה לא היה כוונת המקנה והקונה לשם קנין סגי במה שהיה כוונתם לשם קנין בהשטר אף שהשטר בטל. ע' בשו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סי' ל"ב:

לב אם כתב המוכר תנאי ע"מ שלא ימכור הלוקח הבית לאיש אחר. והשכירו הלוקח. אם הוי עובר על התנאי כיון דשכירות ליומא ממכר הוא. עי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' כ"ט דלא עבר:

לג אם התנה המוכר או הנותן בתנאי שלא ימכור או יתן לאיש אחר. או שלא ימכור לפלוני. ועבר ומכר או נתן אם בטלה המכירה או המתנה למפרע. או כיון דלא מהני המכירה השני' א"כ ממילא לא עבר על התנאי. עי' בחו"מ סי' ר"ז סעיף ה'. ובמקו"ח סי' תמ"ח ס"ק ז'. ובשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ב סי' קמ"ח. ושם בד"ה והנ"ה במ"ש שהוא פלוגתת הראשונים. ועי' בדיני