דברי גאונים תכא

ב תנאי דלשעבר אי צריך דיני תנאי עי' בכלל א' סי' ד' ה'. התנה בלשון על מנת שהביא הרמ"א בסימן ר"ז סעיף י"ד די"א דהוי כאומר מעכשיו לענין אסמכתא. איך הדין אם אמר בלשון על תנאי אם הוי כאומר על מנת. ע' בספר משפ"ש שציין בזה להב"י סימן ר"ז סוסי' י"ד דלא הוי כאומר על מנת ובשם הרדב"ז סי' י"א שפסק כהבית יוסף. אולם המהריב"ל ח"ג סי' ס"ג כתב דהוי כע"מ ועי' במחנ"א הל' זכי' סי' ט"ו ובכנסה"ג לאהע"ז סי' ל"ח בהגה"ט אות יו"ד שהביא דברי הרדב"ז ומהריב"ל:

ג אם מכר לאחד או נתן מתנה איזה דבר על תנאי שיעשה הלוקח או שלא יעשה דבר פלוני. ואח"כ עבר הלוקח על התנאי ואח"כ מחל לו המוכר התנאי אם מהני המחילה שלא יתבטל המקח אחרי שכבר עבר ונתבטל ממילא עי' בשו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סי' ל"ב. ובשו"ת הרד"ם חחו"מ סי' ט' וכאן לקמן סי' ד' ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' כ"ג וסי' קצ"ד ועי' בתשו' בית שלמה חחו"מ סי' כ' וסי' נ"ח שפסק דהמקח בטל. וכ"כ בבית מאיר על אהע"ז סי' ל"ח סעיף ל"ה ובח"צ סי' מ"א וכ"מ מהתוס' בכתובות דף ע"ג ובר"ן שם ועי' בספר משפט שלום סי' ר"ז סעיף א' בד"ה אבל יש לבאר שהאריך בדין זה:

ד ועי' עוד בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ש"ל ובאהע"ז סי' קמ"ג סעיף ה' וסי' ל"ח סעיף ל"ה ושם בב"ש סקנ"ז ובאיגרא רמה בשו"ת סי' כ"ג כיד אי נתקיים המקח למפרע כאלו לא התנה ועי' לעיל סי' ג' ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' כ"ג וסי' קצ"ד:

ה אם התנה המוכר עם הלוקח תנאי. ואח"כ עבר הלוקח על התנאי והמוכר שתק אם השתיקה הוי כמחילה. עי' בשו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סי' ל"ו ובשו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' כ"ג:

ו בדין דבעינן תנאי כפול. עי' בשו"ת השיב משה סי' מ"ח דף למ"ד ע"ד ול"א ע"ח וע"ב דהמשלח שמתנה עם השליח. וכן השליח שמתנה עם האיש שנשלח אליו א"צ תנאי כפול ועיין באיגרא רמה בשו"ת סי' א'. ובב"י אה"ע סי' ל"ח. ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ד ח"ג סי' קמ"ז בסד"ה ובז"ה כרא"ה שהביא בשם הרמב"ן והר"ן והמזרחי דע"י שליח לא בעינן משפטי התנאים:

ז אם אמר שמתנה בתנאי בני גד ובני ראובן או כתיקון חז"ל. מהני בלא דיני תנאי. ע' בב"י אה"ע סי' ל"ח ובאיגרא רמ"ה בשו"ת סי' א' ובחו"מ סי' רמ"א סעיף י"ב:

ח אם לא התנה בדיני תנאי שהדין שהמעשה קיים אף שלא קיים התנאי אם מחויב עכ"פ לקיים התנאי עבור המעשה או פטור מלקיים הוא פלוגתא בין הקצוה"ח סימן רמ"א ס"ק ט' והנתיבות שם וע"ש בפ"ת סקי"ד ועי' בזה בתשו' שו"מ מהד"ב ח"ד סי' קכ"א ובמהד"ד ח"ג סי' קמ"ז:

ט בדיני תנאי מתי צ"ל דוקא דיני תנאים כב"ג וב"ר ואם יש חילוק בין קידושין לשאר דברים עי' בישועות יעקב אה"ע סי' ל"ח ובשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ג סי' כ"ו ובמהד"ד ח"ג סי' קמ"ז:

י באיסורא בלא ממונא א"צ תנאי כפול. טוב טעם מהד"ק סי' ט':

יא אם נדבר בין הצדדים תנאי ואח"כ בשעת המעשה לא הותנה ביניהם התנאי אמרינן דודאי על דעת הראשונה של התנאי נעשה המעשה טוב טעם מהד"ק סי' ט' ועיין כאן סי' כ"ה וסי' ל"ו:

יב דיני תנאי במתנה תמצא הרבה בדיני מתנה כלל כ"ג זולת הכתובים בכלל זה:

יג תנאי שבין אדם לחברו או ברבים והסכמה והתקשרו' שביניה' בקום ועשה או בשוא"ת ולא קצבו ביניהם זמן להתנאי והסכמה. אם רק פעם אחת במשמע או נאמר לעולם משמע עיין בדיני תקנות כלל קי"א סי' כ"א:

יד ראובן תובע את שמעון מכרתי לך חפץ פלוני ואמרתי לך בפירוש בשעת המקח שאחר שתשיא בתך לאיש תחזיר לי החפץ באותן הדמים שמכרתי לך. ושמעון טוען להד"ם אם חייב שמעון לשבע היסת. עיין בשו"ת מהר"י הלוי אחי הט"ז סי' ל"ב שכתב דשמעון פטור מלשבע דאפילו התנה אינו תנאי כיון שלא התנה בתנאי כפול. והא דמבואר בחו"מ סי' ר"ז סעיף ה' שאם התנה שיחזיר לו המקח בזמן פלוני המכר קיים ויחזיר לו כמו שהתנה מיירי דהתנה בתנאי גמור כתנאי בני גד ובני ראובן. ובנ"ד שלא התנה בדיני תנאים התנאי בטל. ואי משום גילוי דעת במו"מ כמו במוכר שדהו אדעתא למיסק לא"י. הלא מבואר שם בחו"מ סעיף ג' דדוקא בקרקע הדין כן אבל במוכר מטלטלים המקח קיים אם לא שהתנה בדיני תנאי עכ"ד וע"ש בנתה"מ סק"ג:

אולם במהרשד"ם חו"מ סי' שצ"ז לא פסק כן בנדון הנשאל בראובן שקנה משמעון סך עורות שיש לו בעיר אחרת בקנין המועיל ובתנאי שיבואו העורות עם העגלות הראשונות שילכו משם לאשר שהקונה רוצה לשלוח העורות עם שאר סחורותיו שיש לו לשלוח למדינה אחרת ואח"כ לא באו העורות עם העגלות הראשונות ורוצה הקונה לחזור בו מהמקח. והמוכר טוען שהמקח קיים כיון שלא היה תנאי כפול ופסק שהדין עם הקונה דיכול לחזור בו בטענת קי"ל כהפוסקים דבדיני ממונות לא בעינן תנאי כפול ועוד דהא גילה דעתו בשעת המקח שהוא קונה העורות כדי לשלחם עם סחורותי' ודמי לדינא דזבין ארעא אדעתא למיסק לא"י ולא עלה דהמקח בטל עכ"ד יעו"ש כי קצרתי באומר. ועיין בנתיבות סי' ר"ז סק"א בשם העט"צ דעכשיו נוהגין דבמטלטלים א"צ תנאי כפול:

וכן פסק בתשו' תשב"ץ ח"א סי' צ"ד ובהגה"מ פ"ו מה' אישות דכן מעשים בכל יום ומנהג עוקר הלכה והובא בספר משפ"ש סי' ר"ז ועי' בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ סי' י"ז בנדון הדו"ד שבין הרב עם המו"צ שהבאתי בדיני רב בכלל צ"ד סי' יו"ד שכתב שם