דברי גאונים מב

מעותיו ממלוה שהיה לו ללוה ביד איש אחר בידיעת והסכמת הלוה ועתה תובע שמעון מראובן להחזיר לו החצי ממה שגבה. כי ישים עליו שם בורח. ומבואר בתקנת ארבע ארצות שהגובה מחויב להחזיר החצי. עיין בזה בשו"ת השיב משה סי' צ' שהאריך קצת ומסקנתו דאין לזה דין בורח עיי"ש:

לו דיני תקנות ארצות ודינים הנוגעים לתקנות בורח עי' בכלל קי"א סי' י"ז:

לז ראובן תובע משמעון שלקח שעבודו מן העכו"ם שהרי נכסי העכו"ם משועבדים לו על שט"ח שיש לו עליו. ושמעון משיב שהעכו"ם היה חייב לו חוב בע"פ. וגם טוען שמעולם לא ראה שט"ח של ראובן. עיין בשו"ת מהר"י ברונא סי' רכ"ג שהעלה דשמעון פטור מכמה טעמים. א' כיון דהשט"ח של ראובן לא נחתם בשופט הערכאות אית למיחש לזיוף. וגם מצי שמעון למימר דכבר פרע לו העכו"ם. ורגילים העכו"ם דשבקי לשטרייהו ביד ישראל. ואף דהעכו"ם מודה שלא פרע לראובן. חיישינן שעשה קנוניא עם העכו"ם:

לח ועיין בתשובת הב"ח הישינות סי' כ"ו. נידון כזה שראובן ושמעון היה להם שטרי חובות על עכו"ם אחד. ושמעון הקדים עצמו וגבה מן העכו"ם הקרקע ועתה ראובן תובע אותו שהזיק שעבודו שהרי שטרו על העכו"ם הוא מוקדם לשטר של שמעון ופסק הב"ח דאם בדיניהם זכה שמעון. גם אנן דיינינין לי' כן. דכיון דשניהם באים בשטרות מכח העכו"ם. כ"ע מודים דבזה הולכים אחר דינא דמלכותא יעו"ש. וכ"כ בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' מ"ח מ"ט ועיין בסמ"ע סי' ק"ד ס"ק ה' ומש"כ דו"ז שם בקצוה"ח ס"ק וא"ו ובנתיבות בביאורים ס"ק ג'. ועיי"ש במחבר סעיף ט"ו ראובן ושמעון היה להם חובות בע"פ אצל עכו"ם אחד וגם היה חייב לעכו"ם אחר והלך העכו"ם הנושה ועשה פענדונג בערכאות ולקח המטלטלים של העכו"ם החייב לביתו. ולאשר ראובן ידע שהמטלטלים שוים יותר ויש בהם גם כנגד חובו הלך וקנה מן העכו"ם התופס את המטלטלים את החוב וכל הזכות שלו ולקח את המטלטלים עפ"י הערכאות לביתו כדי לגבות מהם את חובו. והקדים שמעון ועשה בערכאות סאפער- פענדונג על המטלטלים עבור חובו ורוצה לגבות חובו מן המטלטלים עי' בתשובת מהרי"א הלוי בח"ב סי' קכ"א שהסכים להשואל שיפה פסק כמבואר בסי' ק"ד סעיף ג' דבמטלטלים אם קדם אחד וגבה אין מוציאין מידו ואם ילך שמעון בערכאות להוציאם מיד ראובן מחויב הוא עפ"י דתה"ק להחזירם לראובן כמבואר שם במחבר. וגם מצד שכ' שם המחבר והרמ"א בדין ההכרזה ובדין מושל העיר מכח דד"מ אין שמעון זוכה בנ"ד כאשר ביאר שם. וגם מה שתפס ראובן על ידי ערכאות מהני כאן כמ"ש בנוב"י מהד"ת סימן ל' (הובא שם בפ"ת ס"ק ג') וגם מה שהביא שם הנוב"י בשם המהרשד"ם בנדון דידי' דלא מהני תפיסה ע"י ערכאות המעיין שם במהרשד"ם סי' קמ"ה יראה דלא שייכי טעמים שלו לנ"ד. ואף דהיה התפיסה בלא שומא כבר הכריעו כל האחרונים כהש"ך דבמטלטלים מועיל תפיסה בלי שומא ע"כ זכה ראובן בתפיסתו:

לט אחד שכר גו"ט או בית מעכו"ם על כמה שנים והעכו"ם היה חייב לישראל בשטר אינטאבלירט על הבית מכבר והלך המלוה וטרף בערכאות את הבית הנ"ל עבור החוב הנ"ל ותובע ממנו השוכר הנ"ל שיחזור לו את המעות שהקדים להעכו"ם על שכירות כמה שנים וגם אומר שהמלוה הבטיח לו בשעת הטריפה להחזיר לו מעותיו עי' בדברי חיים ח"ב חו"מ סי' מ"ח מ"ט נ' משם תלמדנו:

מ ראובן היה לו חוב אצל עכו"ם ותבע אותו במשפט הערכאות ועד שנגמר דינו בערכאות קנה שמעון כל הנכסים מהעכו"ם בזול הרבה בשטר כנימוסם וטוען ראובן שהוא רק ערמה להבריח הנכסים מהעכו"ם עי' בשו"מ מהד"ד ח"ג ססי' צ"ג דאין לראובן על שמעון כלום:

מא היורשים שמכרו לצורך קבורה ושאר הוצאות שהם לכבוד המת קודם שגבה הבע"ח חובו. ועתה אין לו ממה לגבות. עיין בשו"ת סם חיי סי' מ"א שפסק דמה שמכרו מכרו ואינם חייבים משום מזיק שיעבודו של חבירו עיי"ש שהאריך בזה:

מב אם הבע"ח תפס ממטלטלי היורשים שאינם של המת ורוצה לגבות חובו מקרקע של המת ולשבע שחייב לו המת אם מהני תפיסתו. ע' בספר זכור לאברהם ח"ב חחו"מ ערך גבייה:

מג כתב בשו"ת הר"ח כהן חחו"מ סי' יו"ד וז"ל וע"ד בגדי שבת של אשתו בקטינין דאין גובין מהם. אכן מתכשיטין גובה ממה שקנה לה הבעל אבל לא מה שהכניסה מאביה. והיא נאמנת בשבועה שהכניסה עכ"ל:

מד לוה שבא לפרוע למלוה ואומר שאין לו מעות רק מטלטלים אם מחרימים עליו כמו שמבואר בחו"מ סי' ק"א סעיף א'. או נאמר דהיינו דוקא כשבא לפרוע לו בקרקע. אבל במטלטלים אין עליו אפילו ח"ס. עיין בס' זכור לאברהם חחו"מ ח"ב ערך זמן דדבר זה במחלוקת הוא שנוי בין גדולי האחרונים:

מה ראובן קנה משמעון ד' חביות דבש בקנין סטימתא בעד חובו שחייב לו מכבר. והדבש נשאר ברשות שמעון. ואח"כ בא לוי בע"ח של שמעון ולא היה שמעון בביתו. וקיבל לוי מאשתו את הדבש הנ"ל בעד חובו ומשכו לביתו. ועתה תובע ראובן את לוי שיחזיר לו הדבש שהוא קנאו מקודם בקנין סטימתא. עיין בדיני חזקת מטלטלים כלל ל"ו סי' ט"ו:

מו עכו"ם שהיה עליו בע"ח ישראלים הרבה ותבעו אותו כולם בערכאות. והגבו הערכאות לכולם ביחד מקצת מטלטלים או מעות שנמצא. ואין סיפוק לכל החובות. איך יחלקו ביניהם אם כולם בשוה. או לפי ערך החוב כדיניהם. עיין בדיני חלוקות מטלטלים סי' א' וסי' ב'. ועי' סי'