דברי גאונים תו

הזוג במה שהשלישו אבותיהם וכל השלישות שייך להזוג. א"כ המטלטלים שהוציא אבי הכלה שייך להזוג וכן ההפסד מה' מאות זהובים חל על הזוג ונסתחפה שדהם ואבי החתן כבר יצא ידי חובתו וא"צ לחזור וליתן שנית התחייבות שלו והשידוך קיים. וגם מעסק שט"ח שנתן אבי הכלה לאשת השליש נלפע"ד שאין בו שעבוד לענין שיגבו שאר הבע"ח של הבורח כיון שידוע שהשט"ח ניתן רק להוציא את המטלטלים שהשליש עכת"ד. והנה מה שכתב הגאון הנ"ל בפשיטות דמיד שהשלישו זכו הזוג לכאורה הדבר תלוי בפלוגתת התה"ד והמרדכי שהובא ברמ"א אהע"ז סי' נ"ג סעיף ג' יעו"ש בח"מ וב"ש ובפ"ת ס"ק ה'. ועי' בשו"ת זכרון יוסף חחו"מ סי' א' רמזתיו לעיל דין ח' באבי הכלה שהלך עם החתן והשליש הנדוניא ברצון החתן אצל השליש ואח"כ נאנס הנדוניא מיד השליש ותובע החתן מאבי הכלה שיסלק לו התחייבות הנדוניא שלו פעם שנית. והסכים הגאון המשיב לדעת השואל שאבי הכלה חייב מטעם שעדיין לא זכה בהם החתן ואף להסוברים שם באעה"ז סי' כ"ג דזכה החתן במה שהגיע להשליש היינו דוקא התם דכבר כנסה בחופה משא"כ בנ"ד קודם שכנסה ודאי דלא זכה החתן במה שהשליש ומחויב ליתן לבתו נדן אחר קודם החופה. וגדולה מזה כ"ל להמחבר שאפילו אם היה אבי הכלה משליש הנדוניא שלו אצל החתן עצמו בתורת פקדון עד שעת הנישואין ולזכות בה אחר החופה וקודם החתונה נאנס ממנו הנדוניא לא היה החתן מפסיד כלום והיה חמיו מחויב ליתן לבתו נדוניא אחרת וראיה לזה משבועות דף מ"א ע"ב ההוא דאמר לחברי' כי פרעת לי וכו'. וכ"כ הב"ח בסי' ע' והסמ"ע שם ס"ק י"ח והש"ך ס"ק כ"ב בהדיא כלל העולה שאבי הכלה מחויב לחזור וליתן לבתו נדן אחר כפי הסך שנכתב בהתנאים ראשונים עכת"ד. אשר ע"כ דברי ר"ח כהן צ"ע לדינא:

כלל קז שליש א בדין שליש שמבואר בסימן נ"ו ס"א שאפילו אם הוא קרוב נאמן כשני עדים. ראיתי בספר ערך השלחן על החו"מ סימן הנ"ל שהביא בשם תשו' הרשב"ש סי' תס"ב שפסק דאפילו אם הוא עכו"ם נאמן. ועי"ל באות עכו"ם כלל ע"ז סי' ט"ז:

ב שטר חוב או שטר מכירה או שטר מתנה שנכתב בו קנין המועיל והשליש השטר ביד שליש זכה השליש עבור המקבל דידו כיד המקבל עי' בש"ך סי' ר"נ ס"ק כ"ב וס"ק כ"ג. וע"ש מה שציין. ועי' שו"ת דברי חיים ח"א חחו"מ סי' ב' ג' ד' ה' ובשו"ת אמרי אש חחו"מ סי' ד' ועיין בכלל פ"ט סימן ג' בשם השו"מ ועי' בתשובתו בפנים ודו"ק:

בית של חמשה שותפים ונתרצו שלשה מהם למכור חלקם להם. ולשנים הנותרים שהיו רוצים לקנות הושלש שני שטרי קנין וחתמו עליהם ארבעה מהם שטר קנין אחד לאחד מהשנים הקונים. ושטר קנין אחד על שם השני. ואחד מהם נתן כל דמי המכירה והשלישו השטרות ביד שליש. יען כי הותנה ביניהם שהברירה ביד השני שלא נתן מעות שאם יתן המעות אחר ג' שנים יזכה הוא בכל הבית ויתן לו השליש השטר קנין שנכתב על שמו. ואם לא יתן בזמן הנ"ל. יזכה בהבית זה שנתן המעות. ויתן אז גם לזה החמישי חלקו מעות וינתן לו הקנין שנכתב על שמו. ועברו השלשה שנים ולא נתן זה החמישי מעות. אם קנה זה שנתן כל המעות כל הבית עי' בתשו' חסד לאברהם מהד"ת חחו"מ סי' כ"ח שפסק דזה פשיטא שהחלקים של השלשה שמכרו בודאי קנה. דהלא יש כאן מעות שקבלו וגם שטר קנין שזכה השליש בשבילו ואין בזה דין אסמכתא נגדם הואיל והם מכרו חלקם בעד סך זה שקבלו ומה להם מי מהקונים שיזכה בהבית יהיה הרביעי או החמישי. ואין כאן מקום לדון כ"א על חלק החמישי שמכר על תנאי שהברירה בידו ליתן המעות אחר ג' שנים. ואחרי שנדבר בפני השליש שיכתבו הקנינים באופן זה שכשלא יתן זה המעות עד זמן הנ"ל. ישאר הרביעי בקנינו ויסלק להחמישי בעד חלקו הוי כאלו פירש שיקנה בשטר לחוד. וגם מסתמא נכתב ק"ס בשטר ורבו הסוברים דקנה בלי מתן דמים (עי' בחו"מ סי' ק"צ בבאה"ט סק"א ובפ"ת ס"ק א' וסק"ה ובסי' קצ"ה סעיף א') אלא שהיה מקום לדון בזה משום אסמכתא שהיה סבר שיתן המעות אחר ג' שנים אמנם גם בזה אין מקום לזכותו אחרי כי גם בזמן שהיו שותפים בהבית ואין בו דין חלוקה יש ביד כל אחד לומר גוד או אגוד. ושורת הדין שזה שטוען גא"א מחויב לסלק המעות ולהשני נותנים זמן ב"ד לסלק המעות כמבואר בחו"מ סי' קע"א. וא"כ זהו שנגמר ביניהם שזה יתן המעות תיכף ולהשני זמן ב"ד עד ג' שנים אין כאן פשרה כ"א שורת הדין אלא שהרחיב לו הזמן עד ג' שנים וא"כ כשלא נתן זה המעות בזמנו. הרי זכה זה מן הדין במקחו ואין כאן דין אסמכתא כלל עכת"ד והנה לפי הנראה מלשונו נכתבו השטרות בלשון עברי שהרי כתב מענין קנין סודר. א"כ לפמש"כ בכלל פ"ט סי' ז' בשם האחרונים שבזמנינו אין מועיל רק שטר שנכתב בנימוסם שראוי להעלות בפנקס הטאבי- לאציע נפל כל בנינו אמנם נ"מ היכא שכתבו שטרות באופן הנ"ל:

ג שנים שהשלישו מעות או חפץ ביד שליש. הוה השליש תופס בחזקת שניהם והוו שניהם מוחזקים כ"כ בשו"מ מהד"ג ח"א סי' שכ"ב ועי' באהע"ז ברמ"א סי' נ"ג ובאחרונים ובפ"ת שם:

ועי' בתשו' בית שלמה לגיסי הגאון מהר"ש מסקאלא בחחו"מ אמצע סי' ע"ג וע"ד. שנשאל באם ראובן השליש מעות או מטלטלים ביד שליש נגר שמעון התובע אותו מע ות