דברי גאונים שצו

ולא ראה דברי הרדב"ז ומהרשד"ם הנ"ל. ע"כ אין לזוז מפסקם דרב גוברייהו:

ועי' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"ג סי' קט"ז בשכר חנות על שנה ושילם השכירות בעד כל השנה. ובאמצע השנה שכר לעצמו חנות אחר גדול. וטוען המשכיר שרוצה להשכיר החנות לאחר עד כלות השנה ויקח לעצמו השכירות והשוכר טוען שהוא ישכיר החנות ויקח השכירות או שיסגור החנות עד כלות השנה. ועי' בפ"ת סי' שט"ז באורך:

מא ראובן השכיר ביתו לשמעון שישב עמו בביתו שנה תמימה שניהם יחד. ויהי כאשר התחילו לדור יחדיו הרגיל שמעון קטטה עם ראובן ויורד עמו לחייו במסירות ומלשינות ע"כ רוצה ראובן להוציאו מביתו. עי' זה בשו"ת שמן רקח חיב סי' ע"ז שכתב דאף שמבואר ברמ"א סימן שי"ב ס"ט דאם השכיר למי שהוא אוהבו ואח"כ נעשה שונאו אינו יכול להוציאו מן הבית. היינו דוקא במקום שאין המשכיר דר עם השוכר בבית אחד. אבל כשדרים בבית אחד והשוכר עושה למשכיר שלא כהוגן מסתברא דהשוכר נדחה מפני המשכיר עכ"ד. ועי' בשו"ת מהרש"ל סי' ט"ז וי"ז:

מב ראובן עשה שליח את שמעון להשכיר הרחיים שלו לשנה אחת והלך השליח והשכירה ללוי על ג' שנים ונכנס לוי ברחיים והחזיק בה. ונתוודע הדבר לראובן ורוצה לבטל כל השכירות אף מהשנה אחת מחמת שהשליח שינה ובטל שליחותו מכל וכל. עי' בדיני שליח כלל צ"ה סימן ל"ח:

מג ראובן השכיר לשמעון בית על שנה. ובאמצע השנה הלך שמעון למדה"י ובראות אשתו שאינה יכולה לדור בעצמה בבית השכירה הבית ללוי והלכה לה לבית אמה ובתוך השנה בא שמעון לביתו ורוצה להוציא את לוי. עיין בשו"ת הרשב"ש סי' צ"א מה שהעלה בזה וע"ש בנדון א"א שהשכירה מקום אם השכירות קיים:

מד שנים ששכרו בית בשותפות והתנו ביניהם באם שירצה אחד מהם להשכיר חלקו לא ישכירנו רק לחברו. עי' בדיני שותפים בקרקע כלל ק' סי' ט"ז:

מה אלמנה ובנה השכירו לראובן בית דירה על שלשה שנים. ונתחייבו בשטר בחיוב גמור להעמיד ולקיים הבתים ביד השוכר כל זמן השכירות הנ"ל מכל מערער בעולם. ועתה בא לוי אחי המשכיר ומערער על השכירות באמרו כיון שגם לו חלק בנחלה הנ"ל ואינו מרוצה להשכיר לראובן. עי' מהרשד"ם חו"מ סי' תי"א שכתב דדין זה דמי למה שמבואר בסי' קע"ו דיכול אחד מהשותפים למכור הסחורה בלא ידיעת חברו וא"י לערער על המכירה ה"ה בנ"ד שהם שותפים בבתים הללו והגיע הזמן העומד להשכיר הבתים ודאי שהשכירות קיים וכדין עשו שלא הניחו הבתים רקנים כי שאי' יוכת שער. וזולת זה אף אם לא היה להמשכירים שום חלק בבתים הללו מ"מ כיון שהתחייבו עצמם להעמיד הבתים בשכירות ביד ראובן פשיטא שחייבים לקיים חיובם עכת"ד. ועי' בדיני שותף ששינה כלל צ"ט סי' כ"ג. והנה מה דסיים מהרשד"ם שחייבים מצד החיוב. עי' בדיני קרקע כלל פ"ט סי' י"א שכתבתי בשמו דבדבר שאינו בידו לא חל בי' חיוב כלל וכבר העירותי בזה בדיני חיוב כלל מ"א סי' ג' יעו"ש באורך:

מו ועי' בזכור לאברהם חו"מ ס"ב ערך שותפים שהביא בשם הכנה"ג סי' קע"ו אות קי"ג דשני שותפים בבית דיכול שותף אחד להשכיר כל הבית ונקנה השכירות אף לחלק חברו אף בלתי ידיעתו. וכן מבואר בבני חיי חו"מ סי' שי"ב בהגה"ט אות ג' בשם מהרשד"ם הנ"ל ובני אהרן יעו"ש:

ולענין דמי השכירות למי ישלם השוכר עי' בחו"מ סי' שס"ג ססעי' יו"ד בהג"ה ויעו"ש בסמ"ע. ומבואר שם בב"י על הטור דאף אם כבר שילם כל השכירות להשותף המשכיר מ"מ מחויב לחזור ולשלם לשותף השני חלקו יעו"ש:

מז השוכר בית מאשה חמסנית שאינה רוצית לעמוד לד"ת על הבית הזה עם התובע המערער. אם מחויב השוכר לשלם שכירות גם להמערער. ואם הבע"ד צריכים למחות ששום ישראל לא ישכור אצלה הבית. עי' בדברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ל"ג שפסק דבשביל שאינה רוצית לעמוד לד"ת אין הבית גזילה ודאית דיוכל להיות שיש לה טענות שהדין עמה. ע"כ קשה להוציא מן הקונה או השוכר ממנה. אמנם מכאן ולהבא מוטל על הב"ד להתרות בכל העדה ששום אדם לא ישכור ממנה. ויתנו זמן להשוכר שדר בהבית שיצא לאחר הזמן כמבואר בחו"מ ואז מחויב לצאת:

מח ישראל החזיק בשכירות מגוי כפר או בית והקדים לו שכרו על עשרה שנים והעכו"ם היה בע"ח לקיר"ה ושאר חובות. ונגמר בערכאות למכור הבית על ליציטאציע. ובשעת הליציטאציע התפשר ישראל אחד עם הקיר"ה והבע"ח שהוא ישלם להם החובות לאט לאט. ומסרו לו הבית בשכירות על כמה שנים. והשוכר הראשון תובע אותו לד"ת לאשר הוא שכרו מקודם והקדים השכר על השנים הנ"ל. עי' בשו"ת דברי חיים ח"ב חחי"ע סי' מ"ח מ"ט נ'. וכן אם קנאו הישראל על הליציטאציע אם מחויב להחזיר לישראל השוכר מעותיו יש ללמוד משם. ועיין בכלל י"ד סי' ל"ח ל"ט:

מט אחד השכיר דירה אחת בביתו. וזה המשכיר יש לו שותפים בבית ודרכם לחלוק בכל ג' שנים עפ"י גורל מי ידור בתחתון ומי בדירה העליון ואחר שהשכיר לזה דירה בבית התחתון נפל הגורל להמשכיר דירה העליון וטוען השוכר שעכ"פ יתן לו המשכיר דירה בעליונה. פסק בשו"ת שואל ומשיב ח"א סי' מ"ג דכיון שנתבטל השכירות מהתחתונה ע"י הגורל. בטלה כל השכירות. רק שצריך המשכיר לקבל בח"ר שלא היה איזה ערמה בדבר:

נ שותפים שיש להם בית או חנות בשותפות ואחד הלך על כמה שנים ודר שותפו לבדו